מצבים של ניצול

reload00711

New member
מצבים של ניצול

רציתי לשאול באיזה מצבים להמנע מניצול , ואו גם סיטואציות של לשמור על הכבוד העצמי,
למשל שהייתי בחדר כושר ורציתי לעבוד על מזרן היחיד שהיה פנוי, ומי שעבד לידי , סימן לאשתו לבוא ולעבוד לידו , ואמר לי שזה שמור , למרות שלא הייתה מגבת על המזרן, אז אני מרגיש שויתרתי , בעיקרון לא ממש איכפת לגבי המזרון,
הבעיה שאני מפחד שגם במצבים אחרים , אני לא אעמוד על שלי, אז רציתי לשאול
איפה אני צריך לוותר ואיפה לעמוד על שלי , ברור לי שיש אינסוף סיטואציות ,
הכוונה נגיד לפי איזה קטגוריות ניתן לחלק מצבים של לעמוד על שלי לעומת מצבים של להגיד לא קרה כלום , אפשר לעבור הלאה. מה דעתכם ?
 
שאלה קשה

לדעתי במקרה הזה הית צריך לוותר ובכיף, גם אם המזרון לא שמור, הבנאדם הגיע עם אשתו יש להם צרכים, תן להם ספיייס.
המוטו שאני מתחבר אליו, תחייך אל העולם ויחיכו לך חזרה.

, בני אדם הם יצורים של תן וקח, אם לא תיתן לא תוכל אף פעם לקחת. תזכור את זה.
ביחסים קרובים או אינטנסיבים כמו עבודה. מפשחה. חברים.
אתה ממש לא יכול לדעתי להיות קרבן.
יהיו מעט אנשיםם שינסו לנצל מצבך.
עם הזמן תוכל להבחין בתבניות התנהגות שחוזרות על עצמם פעם אחר פעם.
אם זה קורה יש בעיה. אם לא נעים לך עם האנשים האלה יש בעיה. אם הם דורשים ממך דברים שהם לא מוכנים לעשות בעצמם וכולי יש בעיה.
היחסים לא תמיד סמטריים למשל בן הורים לילדים, הורה יכול לתת הכול ובתמורה לא לקבל אפילו חיוך.
אין סמטריה, אתה צריך לקבוע כללים שאתה מרגיש איתם בטוח ולא נגרר.
אני לא מציע לצעוק ולהתעצבן, אסרטביות וכול זה, הרבה יותר חשוב להיות רגוע לפעמים מתחשב מאשר לעשות חששבונוות פעוטים. אנחנו גם לא נוכל באמת לדעת לעשות אתת זה. אז תחשוב למרחוק. האם נוח לך עם הסביבה הזאת או לא, תנסה גם אתה לתרום לסביבה נינוחה וכיפית.
 

arana1

New member
זה מאוד אישי ומאוד תלוי במי אתה ומה הצרכים שלך

אני למשל מוותר תמיד כי מה שהכי חשוב לי זה לא ליצור מגע עם בבונים,
אז אני יוצא פראייר אבל לפחות לא סובל מעוויתות בחילה שגורמים לי להקיא,
או מהצפות.

אני גם לא מעוניין לקחת ולכן גם לא משחק בתן וקח,
לפחות לא לפי חוקי המשחק של הנורמה שלדעתי הם מבזים בטירוף את כל מה שהכי יפה ומקסים בעולם.

גם לא מחייך בעולם כי לא מעוניין לקבץ חיוכים, אם יש לי סיבה לחייך אני מחייך ואם לא אז לא,
לא כדאי לרדד את הקיום האנושי לתן וקח מסחרי קטנוני

סימטריה זו שאלה קשה, הכי, שרחוקה מלהיות פתורה, יש סימטריה גם בין הורים וילדים אבל בדיוק כשם ששיוויון לא אומר שכל הדברים זהים בדיוק לדברים אחרים אז גם כאן עצם הנסיון לבדוק את הדברים דרך התמורה והתשואה והרווח מסתיר את היופי הסימטרי שנמצא בכך שכל אחד נותן משהו אחד ומקבל משהו אחר,

לפעמים, ברור המקרים, גם בגלל שהתבנית שהוצגה כאן היא הכי נפוצה, אנשים אפילו לא שמים לב שהם מקבלים כי הם מחפשים שהכל יהיה בדיוק אחד לאחד,
מה שגורם לחיים שלהם להיות רדודים ולחוצים וחסרי אהבה לחלוטין

אני תמיד מוותר
ישו צדק
נותנים לך סטירה תמיד תגיש את הלחי השניה
מי שלוקח בלי להתחשב נענש בצורה שאין עמוקה ממנה כי הוא התגלם בגלגול הזה כחזיר.
 
מפתאום ישו לא צדק

מה הקטע של לסחוב על הגב שלך את כול הצרות של אחרים.
זה לא אנושי, רק אם ישו התגלות של אלוהים אולי הוא צדק.
אבל אנחנו לא מלאכים גם לנו יש צרכים. למשל אנחנו יצורים חברתיים.
אנחנו רוצים קרבה של אנשים , אנחנו רוצים עבודה טובה. משפחה כיפית. חברים שיתקשרו וישאלו אם צריך משהו.
אנחנו זקוקים להכול כמו כולם, למה אתה מוותר אתה גוזר על עצמך נידוי וגלות.
אני מכיר את הקטע של להיות לבד מתוך כיף אבל לא מתוך אילוץ, , לכול בעיה יש פתרון .. אם לא נוח ,. לפעמים אומרים אני עסוק עכשיו לפעמים אומרים יש לי מחר פגישה חשובה אני מצתער לא יכול לפספס וכוליי... גם בבונים זה סבבה .
הכול סבבה אני מתחבר לילדים מבוגרים בבוניןם, ערבים יפנים הכול אצלי אותו דברר לא מזלזל באף אחד.
 

arana1

New member
להפך, זו הדרך לא לסחוב את הצרות של אחרים על הגב

אם אתה מגיב לחזירים ולזונות אתה נהפך לכזה בעצמך,
אם אתה פשוט עובר לדבר הבא, עוסק בעניינך, לא מטריד את עצמך במי לקח ממי מתי ולמה, אז קיומך נשאר ברשותך.

בדיוק בגלל ש"אנחנו" לא מלאכים ויש לנו צרכים חברתיים לא כדאי להקריב אותם בשביל כלום,
אי אפשר לספק צרכים חברתיים ובין אישיים דרך צורות שלא מדברות אליך ואותך,
אם להתקוטט על מזרון פנוי נדמה לך כמספק צורך חברתי אז זה מה שתעשה,
לי יותר חשוב לבטא את הצורך החברתי שלי בצורה הרבה יותר נוגעת ונעימה .

אני לא רוצה חברים, חברים לא ממלאים את הצורך שלי בקירבה, תאר לעצמך, יש כל מיני אנשים בעולם והצורך שלהם בחברה ובקירבה מתבטא בצורות שונות,
ובניגוד למה שהנ"ט והפסיכולוגים אומרים הצורה המקובלת ממש לא זהה לצורה היחידה שנכונה.

אני לא מוותר על כלום, אני רוצה הכל, בדיוק בגלל זה אני לא נכנס לדברים שלוקחים ממני הכל ולא נותנים לי כלום,

וזה לא עניין של ערבים, יפנים, מבוגרים, ילדים..., גם אני לא עושה את החשבון של מה שראוי לחיבור לפי הפרמטרים האלה,
דווקא הנורמה עושה את החשבונות האלה,
אלא שבדיוק בגלל שאני לא מוכן לוותר על הסיכוי למגע אנושי משמעותי לא מתאים לי לקיים תבניות שלך ולאנשים נורמטיבים נראים חיוניות ולי הם מביאות את הג'ננה.

לא כל מי שבוחר בדרך שונה משלך הוא מוותר,
למעשה, נדמה לי, אני משער, שדווקא אתה זה שמוותר,
ואתה מוותר על הצורך שלך לחיות את עצמך כשונה,
שזה וויתור שאין גדול ונורא ממנו.


אני לא רוצה עבודה טובה
אני לא רוצה לעבוד בכלל
וכל פעם שהטלפון מצלצל בא לי להסתתר מתחת למיטה
 
למעלה