אסף הירשברג
New member
מצאתי באבק...
קלטת שהקלטתי בקיץ 1993 - משינה מופיעים אחרי אביב גפן במופע סוף החופש הגדול באמפי בראשל"צ. שידור חי בגל"צ. הופעה די נחמדה של משינה: שלומי שר את הבית הראשון של הכוכבים דולקים על אש קטנה. שלומי משתעשע קצת ואומר לקהל "אם תסתכלו למעלה, תוכלו לראות את אור הירח" אז הוא מנגן את אור הירח והקהל לא מאכזב ומצטרף בשירה. ביצוע אדיר של אישה - "הנה אישה..... הנה אישהההה...... ללכת......." אחרי אישה משינה מבצעים את אהובתי, הם אוהבים לעשות את זה - שירים על נשים... באמצע אהובתי כנראה שמישהו זורק נעל (!) על הבמה וזה הטריגר לקטע עצום: יובל: "תגידו כולם שומעים אותי טוב? כולם פה שומעים אותי טוב? אתם רואים, זה מה שאנשים זורקים על הבמה... אתם רואים את הנעל הזותי? נעל כבדה זאתי. מה אני אגיד לכם - וולאק אני שר אהובתי - ומי המאניאק מי המאניאק זרק עלי את זה? אם הוא גבר - שיבוא פה עכשיו לבמה הזאתי. שכוווווולם יראו אותו! אם הוא גבר, מי זרק את זה, שיבוא פה עכשיו, ואני מחכה לו. מבטיח שאני לא אעשה לו שום דבר. ... אני באור, אתה בחושך, בוא, בוא נראה אותך. בוא. ... לפי המידה זה נעל של קוקסינל." (השדרנית מגלצ פותחת מיקרופון ואומרת במבוכה "קצת אינטראקציה בין הבמה לקהל") יובל: "לפי המידה של הרגל, נראה לי זה נעל של קוקסינל. נראה כמו רגל של קוקסינל. ... באמצע אהובתי, איזה ברבר. דפוק." קהל: "יובל יובל" יובל: "לא אני רוצה שהוא יבוא לפה! עכשיו יא זבל בוא בוא מי שזרק את זה שיבוא. פחדן פחדן פחדן ... באמצע אהובתי... יא זבל!" שלומי(?): "שמע פחי, תן לנו איזה שיר של גיבורים" <משינה מבצעים את גברת שרה השכנה, שכחתי לציין שבמשך כל הקטע יש סאונד של הוריקן ברקע...> ופה בא האפילוג של גברת שרה השכנה: " עכשיו הכל נגמר כי הכל מת. מה שנשאר הם רק הזכרונות. אבנר התאילנדי, חיים הצעיר נשארו בכלא החנינה... לא הגיעה. שמעון החוקר, עזב את השירות. ויעקב השכן, נעלם... נעלם, נעלם. אבל אני - יובל בנאי, נשארתי לספר לכם על המופע של... שיא הרגש ועל... גברת שרה גברת שרה גברת שרה השכנה"...
קלטת שהקלטתי בקיץ 1993 - משינה מופיעים אחרי אביב גפן במופע סוף החופש הגדול באמפי בראשל"צ. שידור חי בגל"צ. הופעה די נחמדה של משינה: שלומי שר את הבית הראשון של הכוכבים דולקים על אש קטנה. שלומי משתעשע קצת ואומר לקהל "אם תסתכלו למעלה, תוכלו לראות את אור הירח" אז הוא מנגן את אור הירח והקהל לא מאכזב ומצטרף בשירה. ביצוע אדיר של אישה - "הנה אישה..... הנה אישהההה...... ללכת......." אחרי אישה משינה מבצעים את אהובתי, הם אוהבים לעשות את זה - שירים על נשים... באמצע אהובתי כנראה שמישהו זורק נעל (!) על הבמה וזה הטריגר לקטע עצום: יובל: "תגידו כולם שומעים אותי טוב? כולם פה שומעים אותי טוב? אתם רואים, זה מה שאנשים זורקים על הבמה... אתם רואים את הנעל הזותי? נעל כבדה זאתי. מה אני אגיד לכם - וולאק אני שר אהובתי - ומי המאניאק מי המאניאק זרק עלי את זה? אם הוא גבר - שיבוא פה עכשיו לבמה הזאתי. שכוווווולם יראו אותו! אם הוא גבר, מי זרק את זה, שיבוא פה עכשיו, ואני מחכה לו. מבטיח שאני לא אעשה לו שום דבר. ... אני באור, אתה בחושך, בוא, בוא נראה אותך. בוא. ... לפי המידה זה נעל של קוקסינל." (השדרנית מגלצ פותחת מיקרופון ואומרת במבוכה "קצת אינטראקציה בין הבמה לקהל") יובל: "לפי המידה של הרגל, נראה לי זה נעל של קוקסינל. נראה כמו רגל של קוקסינל. ... באמצע אהובתי, איזה ברבר. דפוק." קהל: "יובל יובל" יובל: "לא אני רוצה שהוא יבוא לפה! עכשיו יא זבל בוא בוא מי שזרק את זה שיבוא. פחדן פחדן פחדן ... באמצע אהובתי... יא זבל!" שלומי(?): "שמע פחי, תן לנו איזה שיר של גיבורים" <משינה מבצעים את גברת שרה השכנה, שכחתי לציין שבמשך כל הקטע יש סאונד של הוריקן ברקע...> ופה בא האפילוג של גברת שרה השכנה: " עכשיו הכל נגמר כי הכל מת. מה שנשאר הם רק הזכרונות. אבנר התאילנדי, חיים הצעיר נשארו בכלא החנינה... לא הגיעה. שמעון החוקר, עזב את השירות. ויעקב השכן, נעלם... נעלם, נעלם. אבל אני - יובל בנאי, נשארתי לספר לכם על המופע של... שיא הרגש ועל... גברת שרה גברת שרה גברת שרה השכנה"...