מצאתי את הצד השני!!!

mishel s

New member
מצאתי את הצד השני!!!

זכור לי לא פעם ולא פעמיים ששמעתי מאנשים שנסעו לטייל ביפן סיפורים בסגנון, ירדתי מהרכבת בקיוטו ושם חיכו איזה מישהי/מישהו וכשראו אותי הציעו לי סיור באתרים המפורסמים בקיוטו סתם ככה, בחינם! הם גם ידעו אנגלית ככה שלא הייתה בעיה והיה כזה נחמד מצידם!

אז זהו, שבמקרה פגשתי את הצד השני :)
פגשתי בחורה מאוסקה שמארגנן "מפגשי דיבור אנגלית" ובמפגשים האלו הם מתאמנים בהצגה עצמית וכל מני ובין השאר גם עובדים על אתרים מפורסמים בקיוטו ואוסקה ולומדים איך לדבר עליהם ומה להגיד וקצת הסטוריה וכאלה לקראת "סיורים" לתיירים. אז הם עושים כמה מפגשי הכנה ואז הולכים ל"מפגש סיום" שבו הם מדריכים יירים בקיוטו וכו.
משעשע לפגוש את הצד השני, לא בסיור...

אין ספק שבהחלט, ליפנים הרבה יותר קל ללמוד אנגלית מאשר לנו יפנית...
לא חסרים להם הזדמנויות לדבר אנגלית עם זרים בעוד שלנו חסר ועוד איך הזדמנויות לדבר יפנית עם יפנים...
 

Simbbam

New member
זה נכון ללומדי אנגלית בכל מקום כמעט

הרבה יותר קשה, נגיד, ללמוד עברית במדינה שהיא לא ישראל, מאשר יפנית במדינה שהיא לא יפן.
אם נשים בצד את הקושי היחסי של השפות, יש מעט מאוד דוברי עברית בעולם מאשר יפנים.
 

mishel s

New member
אאלץ לתת טיעון נגד

לפי דעתי דווקא עברית יותר קל ללמוד מיפנית.
עם התעלמות מוחלטת מהקושי היחסי של השפות.
מעצם העובדה שישראלים הרבה יותר חברותיים וידברו איתך ויהפכו לחברים שלך די מהר, ברגע שמצאת ישראלי, לא בעיה לדבר, מצד שני, תבוא ליפן ותראה כמה קשה לדבר יפנית, אפילו שאתה פה ומוקף במאה שלושים מליון יפנים.
קח את אורן למשל, גר פה שנתיים ויודע לקרוא ולכתוב ולהבין אבל הזדמנויות לדבר כמעט לא היו לו.
קשה להתחבר ליפנים אם אתה לא במסגרת משותפת איתם וגם אז זה לא קל ולוקח המון זמן (יחסית לישראלים).
לכן, ישראלי אחד שווה חמישים יפנים...מהבחינה הזאת.
 
למעלה