צודק לגבי החוסר אחידות
בדיוק אתמול אני ואסף דיברנו על זה... יכול להיות שדווקא בגלל החוסר אחידות הזה יותר קל לי לשמוע את הדיסק הראשון, ולקפץ בין הטראקים הטובים (3 במספר, אם אני זוכר נכון, אבל איזה שלושה
) מאשר לשמוע את הדיסק השני מתחילתו עד סופו (כי זו הדרך היחידה לשמוע אותו...). דווקא בגלל שהוא אחיד, כמיקשה אחת הוא הרבה יותר קשה לשמיעה. מה שבטוח, גריגסבי לא מרחם על המאזין מבחינת האינטנסיביות של החומר. גם בתקליטים של טוטמיסט גילד, ההאזנה מאוד קשה וDEMANDING, אבל באופן מפתיע, למרות שגריגסבי כתב את כל החומר, הסגנון הרבה יותר אקלקטי ולא אחיד. (לא שזה מקל על השמיעה, כל מקום שגריגסבי נמצא בו מבשר רעות
)
