מפעל חיים

tairon

New member
מפעל חיים

ישנם שעות של שקט בהן אני מוצא את עצי מהרהר על חיי ודרך הניהול שלי למעשה כולנו מנהלים חיים שלמים כמו איזה מנהלי מפעלים רק שלכל אחד יש המפעל הפרטי שלו והוא שונה אחד מהשני ישנם קווים דומים אך לכל אחד יש את הנתיב שלו אני בחיי הקצרים ראיתי הרבה דברים טעמתי מזה וגם מזה נגעתי בדברים שהייתי רוצה לפסוח עליהם והייתי במהירות מוותר אבל אי אפשר למחוק היסטוריה אולי כן מהאי סי קיו ולמחוק היסטוריה של עבר זה כמו להיות אדם שאיבד את הזכרון וישנם חלקים מפיסת ההיסטוריה הזו שלא הייתי רוצה לשכוח כמו חברה טובה מאד שלי שחייה נגדעו בטרם עת נזכר בימי קיץ שיחות על הדשא והיא ההיסטוריה שלה זכורה לי חזק וכל כך ברור היא היתה בחורה מקסימה שמי שזכה להכיר אותה קלט ישר איזה מתנה גדולה מהחיים נכנסה אל חייו אז למחוק את היסטוריה שלי אומר שהיא לא היתה קיימת והיא היתה והיא ישנה וכל אימת שאני נזכר בה אני מחייך חיוך גדול מהול בדמעות על אובדן כל כך יקר של חיים צעירים היא אהבה את החיים האלו כל כך.. אני קורא פה וגם בפורומים אחרים על אובדן זה או אחר אני רואה סבל וכאב בחיים של חבר`ה כל כך צעירים בעיות שנראות כמו סוף העולם התמודדויות קשות והרמת ידיים אנשים אומרים נואש מתחפרים בבעיות שלהם לא נלחמים ומוותרים היא נלחמה כמו לביאה עד לרגע האחרון ואני מוכן להמר שהיתה לוקחת כל בעיה אחרת ומוותרת על שלה כי בשלה היה סוף וכיום היא נמצאת אי שם למעלה ואין דרך חזרה והיא לא תיהיה יותר אני מסתכל על ההשגים שלי על עצמי עמוק בפנים אני יודע מי אני מה עשיתי אני רואה טעויות שלי ואני משתדל בכל כוחי לתקן אותם כמו בכל מפעל חיים יש גם לפעמים מלחמות פרטיות שלך ואני עושה ולפעמים זה כל כך קשה התמודדות הזו אבל אז אני נזכר בה זוכר מילים אחרונות שלה אליי ``בחיים האלו מגיע לך יותר תנגס בחיים האלו ולעולם אל תאומר נואש`` אז אני עושה ואני נאבק ואני שורד ואני יטעם מכל דבר ודבר ושיגיע הרגע בו אצטרך להפרד ממפעל החיים הפרטי שלי זה יקרה שזה יהיה המועד לכך ולא דקה אחת לפני אז הדרך היא ארוכה אני לא חסין מבעיות אומרים לכל אחד החבילה שלו גם לי יש את שלי ושאני נזכר בה לה היתה חבילה הכי ענקית ..והיא נלחמה עד הסוף המר וגם שם בסוף המשיכה לחייך...... אז חברים יקרים בעיות תמיד יהיו מקטן עד גדול ובמפעל החיים שאתם מנהלים כל אחד ממכם בבקשה אל תאומרו נואש כי יש דברים יותר נוראיים ולך זו ששומרת עליי ממעלה תמיד המלאכית הפרטית שלי אני שולח חיוך ענק ותודה על זה שהיית חברה שלי על יד מכוונת על שיחות מדהימות ובעיקר על תובנה ענקית לנג`ס הכי נ`גס שיש ואייך היית אומרת לי? אוהבת ללא תנאי ומקבלת כמו שאתה ומי שאתה **מוקדש לריקי ז``ל את חיה דרכי ודרך החברים בכל אחד מאיתנו יש חלק ממך ששורד
 

@tagel

New member
דמעה

דמעה אחת מהולה בשמחה שניה בטעם עצב מתאבל על כי הלכה חורט זכרונה בכאב ולא תשכח, ולא תחסוך נרה בלבך לעד ידלוק טאי, תודה על הרגש במילותייך שלך,
 

Mrs.Dvash

New member
זה מדהים וזה כואב

ואני בוכה עכשיו במשרד כי לא אכפת לי כבר מי יראה. טאי - כ``כ שמחה על מילותייך שבאו לי דווקא בבוקר הזה בזמן הנכון. תחזיק מעמד, ותמשיך בדרכך. אתה מאמין שאני שואבת כוח ממילותיה בלי שהכרתי אותה בכלל... אני בטוחה שהייתה מדהימה. תודה לך, תודה לה. יהי זכרה ברוך. אוהבת דובש.
 

אוסי

New member
טאי...

אין לי מה לומר ...כבר אמרת הכל.... נגעת הכל נקודה ונקודנ בתוך ליבי ... כמי שמכירה את האובדן מקרוב (לצערי ) אני מזדהה עם כל מילה... ולחיים מצדיעה. בוקר נפלא...
 

@poet

New member
ובזכות אנשים כמוך טאי

לנו יש הזדמנות להציץ על אותם מראות בעלות אומץ במבט חטוף פיזרת את ריקי זכרונה לברכה בין כולנו , מי ייתן וכולנו נחיה לפי המוטו הנעלה הזה פשוט מדהים! אוהב דקל
 

dafna l

New member
טאי

אשריך בחברותה ואשריה בחברותך ולוואי ונאמץ לנו כדרך חיים את: אוהבת ללא תנאי ומקבלת כמו שאתה מי שאתה אצילות אמיתית שולחת לך חיבוק
 

madar87

New member
מרגש

אני נמצאת במשרד ויש מסביבי אנשים ולקוחות בטלפונים,אבל התחלתי לקרוא ופשוט עזבתי את הכול והתעמקתי בכתוב. זה מרגש, זה כואב, זה מלא במוסר השכל והלוואי ואלי זה ישעה וישפר משהו בחיינו הכ``F נפלאים שאנו לא יודעים להעריך..
 

Vampire girl

New member
טאי...

אני יושבת מול המחשב וחושב מה לכתוב לך כי אין מילים בפי אחרי שקראתי מה שכתבת ,ישבתי,קראתי ובכיתי.... טאי...אני רוצה להקדיש לך משפט משיר של אביב גפן..... (האמת) -``והכאב לא ינצח הדמעות לא ירדו לנצח והאמת תלך זקופה לה ברחוב`` מעיין
 

נאן

New member
חיים

לטאי היקר היא נצבת מנגד לנהר מעברו השני היא חצתה אותו בשעת הסערה סערת חייה ונלחמה כמו אאריה פצוע וכואב אבל בעולם שהיא נמצאת עכשו. עולם קסום של שלוה ויופי בו אין כאב רק מרגוע ושקט והיא נצבת מעבר לנהר החיים הגועש ושם היא עומדת כסמל בשבילנו להלחם ולחיות אפילו שלא תמיד מנצחים ושלפעמים מלחמות קטנות הן מיותרות לעומת מלחמת החיים והיא שם מוארת כולה באור של שלוה בלי כאב רק שלוה טאי זמן יעשה את שלו הכאב אולי יתכהה אבל הזיכרונות נשארים בתוך קופסת הלב הם לא ילכו לאיבוד בין מחיקה למחיקה היסטוריה שלך עם הכאב נאן שקפצה לנחם
 

tairon

New member
וואוו איזה ביקור זכיתי פה

נאן המון תודה לך על מילים כל כך מרגשות שמח בביקור הזה מאד שמח תודה לך
 
למעלה