מפנקסו של מורה

yakovs

New member
מפנקסו של מורה

שלום לכל חברי הפורום הכי הכי בעולם. לפעמים אני נכנס לכיתה מוכן ומזומן להתחיל בשיעור, אלא שמייד מתברר שלמרות שתכננתי שעור מעניין מהסרטים, יושבים מולי כ-20 זאטוטים שהראש שלהם ממש לא פנוי ללמידה, ולעומת זאת הם מסוגלים להשקיע המון אנרגיות בנושא: "איך לקלקל את התוכניות של המורה שלא מעניין אותו שום דבר חוץ מאשר ללמד אותנו דברים משעממים ולא חשובים". כלומר, לפנינו ניגוד אינטרסים מובהק. אחד הפתרונות שיגע ומצא לו מוחי נטול היצירתיות כדי לצאת מהמצב המביך והמאמלל מורים מכל המינים והצבעים, הוא כדלהלן: אני מכריז על אתנחתא לימודית (20 זאטוטים צוהלים, שמחים ולהוטים לשתף פעולה), ומבקש מכולם לכתוב את כל התלונות שיש להם על המורה, הכיתה, בית הספר, וכדומה. אני מקציב לענייו 10 דקות, אוסף את התלונות, מבטיח (ומקיים) התייחסות אישית לכל תלונה, וממשיך בשיעור בלי לאבד זמן. כמו שנאמר, איתן לא היסס לרגע. ולמה אני מספר את כל זה (שואלים המאזינים המיוגעים), כי אתמול מצאתי במכתבה של אחת התלמידות את התלונה הבאה: "המורה, אתה כל הזמן שר, רוקד ועושה פרצופים, וזה מפריע לי להתרכז בשיעור". מה תגידו על זה? אני מתאמץ, יחד עם כל הגמדטיקים שלי, להיות הכי טוב שאני יכול, והיא עוד באה בטענות? כפיות טובה שכזאת! אגב, היא תלמידה מצטיינת. יעקב.
 

שביק

New member
יעקב ידידי, מיד שקראתי את תלונתה

של התלמידה, עלה בדעתי, שהיא בודאי תלמידה מוצלחת. זהו סוג של אישיות מיוחדת. אני בטוחה שאתה מורה טוב ואהוד. המשך להצליח!
 

yakovs

New member
גלית

טוב, יש הרבה דרכים להגיב. כתבתי לה: אני מתנצל, אבל אין לי שליטה על זה. יכולתי גם להוסיף: תלמידים אחרים כתבו שאני מורה מצחיק ומשעשע (אבל לא כתבתי כי אין לה חוש הומור). יכולתי גם: מה שמפריע לך הוא אולי טוב בשביל האחרים, הרי כל אחד מאיתנו שונה מחברו. או: האם את מעדיפה מורה כעוס ורגזן עם פרצוף חמוץ וחטוטרת מאחור? (שימי לב, כך בדיוק נמרץ נראית טוראטלה) בקיצור, כיף להיות מורה. יעקב.
 

השגיא

New member
בהחלט מענין להיות מורה

ומאוד מוצא חן בעיני שאתה אומר לה בפשטות את האמת, שאין לך שליטה על כך.
 

mazy

New member
אני דווקא חושבת ..

שהתלמידים שלי היו אוהבים את הרעיון שאשיר וארקוד בשיעורים.....
 

yakovs

New member
מזי

אז למה את מחכה? אמנם בגילנו המתקדם הרגליים כבר לא מה שהיו פעם, ומי יודע אם בוועדת דוברת מישהו לא יקבל חלחלה מהרעיון, אבל למי אכפת? כל זמן שעוד אפשר? והרי גם בנות תשעים הן מוכרחות לרקוד... יעקב.
 

mazy

New member
../images/Emo12.gif"בנות תשעים"????

אני קצת יותר צעירה מבנות התשעים....
 

yakovs

New member
מזי, זה שיר

של חווה אלברשטיין. הפזמון החוזר הוא: באנה באנה באנה הבנות, בשמחה וגם בעצב, כך נרקוד לפי הקצב, אם נרצה או לא נרצה, התזמורת - מוזיקה, במחול נצא! והשיר מדבר על זה שבכל גיל אפשר לרקוד, גם בגיל תשעים... ואני לא התכוונתי לשום גיל ספציפי, אז שיהיו לך חיים מאושרים עד 120!
 

mazy

New member
יעקב...

מכירה את השיר... מקווה שאוכל לרקוד עד גיל תשעים!!
 

הלנה

New member
יעקב אתה לא מכיר את מזי

(אתה רואה מה אתה מפסיד?) היא צעירה וקלילה ואני בטוחה שאין לה שום בעיה לרקוד ולשיר מול הכיתה (היא עשתה זאת מולנו בבולדוג...אז הכיתה... קטן עליה!.
 

החורזת**

New member
יעקב, חשבת אולי שאותה תלמידה

כתבה את שכתבה מתוך בעייה שלה (שאולי היא לא מודעת לה): ואני מתכוונת לרגישות יתר. כשלושה אחוז מהאוכלוסייה סובלים מאיזו שהיא רגישות יתר (לקול, מגע, אור, ריח ועוד, תנועות חדות ולפעמים שילוב של מספר רגישויות). אם אותה תלמידה אכן סובלת מהבעיה, אז אפשר להבין שקשה להתרכז מול ההתנהגויות שלך. לכן, לדעתי רצוי שתזזמן אותה לשיחה בארבע עיניים, תסביר לה מדוע אתה נזקק להתנהגויות אלה ומה הן משרתות ותנסה לבדוק איתה מה יכול לעזור לה להיות פחות מושפעת מהן.
 
למעלה