מפנים גבם לחבורה?
למה זה מכעיס כשמישהו שכביכול יצג את השמנים - מרזה?
הרי אנחנו לא באמת חושבים שמדובר באדם שחייב להישאר שמן...
אולי זה כי אותו אדם הצליח לרדת...אולי כי עכשיו הוא אומר כמה היה אומלל עם השומן כשקודם אומר כמה זה לא הפריע לו...אולי זה בגלל שכשאותו אדם יצג את השמנים זה שימח אותנו- ועכשיו הוא כבר לא.. וזה לא כייף...
אני לא יכולה להגיד שזה באמת מפריע לי...רק חבל לי שיש נציג אחד פחות לשמנים המאושרים, אבל מאחלת להם, כמו תמיד- רק טוב ולא נכנסת להם לצלחת או לבטן.
אם משהו מפריע לי זה כשאומרים אח"כ שכשמנים הם היו אומללים- כי זה כאילו ששיקרו לנו- ואז כנציגים שלנו- זה כאילו שאנחנו שיקרנו/משקרים (וברור לי שמדובר ב- "כאילו"). כמו שאם יהודי מפורסם בעולם (צוקרברג?) ישנה דתו ויגיד שבעצם הוא היה אומלל כיהודי ורק כ- ***** הוא יכול להיות באמת שלם ושמח בחלקו ׁתוסיף לזה שהוא הופך לפוסטר עכשיו לכך שהדת שבחר בה עכשיו היא הנכונה. לדעתי זה יעורר משהו לא נעים בי כיהודיה...
עוד דוגמה, מישהו שאהבתי לעשות איתו על האש ולאכול בשר מודיע שבשר זה אכזריות והוא מעכשיו טבעוני....
אולי גם חוזרים בתשובה זה דוגמה...וכמובן גם בשאלה...
זה בעצם לעזוב את החבורה....? שדוקא נהנת מהשיוך אליה כשהיית שייך..
ברור לי שזה בין אדם לעצמו ולא צריך להשפיע על אחרים...אבל זה כן משפיע איכשהו...לא?
אני חושבת שבעצם מה שמפריע לי זה שיש לחבורה שלנו מעט נציגים יחסית....אז כשהם נעלמים (או קצת מהם נעלם
) וגם אומרים שהיו אומללים בחבורה אז זה כאילו אישור למה שאחרים חושבים עלינו. שוב- "כאילו"...
למען האמת, הם פשוט עושים בחירות שמתאימות להם...כמו שעשו גם קודם....אבל משהו השתנה. לא בגללנו, בהחלט לא נגדנו, אבל אנשים משתנים....מותר להם, מותר לנו.
רוזי! בתהיות לקראת סופ"ש על הא ודא וסלבריקאים....
למה זה מכעיס כשמישהו שכביכול יצג את השמנים - מרזה?
הרי אנחנו לא באמת חושבים שמדובר באדם שחייב להישאר שמן...
אולי זה כי אותו אדם הצליח לרדת...אולי כי עכשיו הוא אומר כמה היה אומלל עם השומן כשקודם אומר כמה זה לא הפריע לו...אולי זה בגלל שכשאותו אדם יצג את השמנים זה שימח אותנו- ועכשיו הוא כבר לא.. וזה לא כייף...
אני לא יכולה להגיד שזה באמת מפריע לי...רק חבל לי שיש נציג אחד פחות לשמנים המאושרים, אבל מאחלת להם, כמו תמיד- רק טוב ולא נכנסת להם לצלחת או לבטן.
אם משהו מפריע לי זה כשאומרים אח"כ שכשמנים הם היו אומללים- כי זה כאילו ששיקרו לנו- ואז כנציגים שלנו- זה כאילו שאנחנו שיקרנו/משקרים (וברור לי שמדובר ב- "כאילו"). כמו שאם יהודי מפורסם בעולם (צוקרברג?) ישנה דתו ויגיד שבעצם הוא היה אומלל כיהודי ורק כ- ***** הוא יכול להיות באמת שלם ושמח בחלקו ׁתוסיף לזה שהוא הופך לפוסטר עכשיו לכך שהדת שבחר בה עכשיו היא הנכונה. לדעתי זה יעורר משהו לא נעים בי כיהודיה...
עוד דוגמה, מישהו שאהבתי לעשות איתו על האש ולאכול בשר מודיע שבשר זה אכזריות והוא מעכשיו טבעוני....
אולי גם חוזרים בתשובה זה דוגמה...וכמובן גם בשאלה...
זה בעצם לעזוב את החבורה....? שדוקא נהנת מהשיוך אליה כשהיית שייך..
ברור לי שזה בין אדם לעצמו ולא צריך להשפיע על אחרים...אבל זה כן משפיע איכשהו...לא?
אני חושבת שבעצם מה שמפריע לי זה שיש לחבורה שלנו מעט נציגים יחסית....אז כשהם נעלמים (או קצת מהם נעלם
למען האמת, הם פשוט עושים בחירות שמתאימות להם...כמו שעשו גם קודם....אבל משהו השתנה. לא בגללנו, בהחלט לא נגדנו, אבל אנשים משתנים....מותר להם, מותר לנו.
רוזי! בתהיות לקראת סופ"ש על הא ודא וסלבריקאים....