הדרקון הלא נכון
New member
מפלגת התקשורת
כצופה מן הצד נראה היה שמישהו החליט להריץ את המפלגה שעוד לא קמה, או שההיגיון של התקשורת הישראלית כנראה גם חטף שבץ מוחי. עוד לא זכור לי אירוע שזכה להתייחסות כזו של התקשורת - למעלה משבוע של שידורים ישירים ו"אי התעסקות" בענייני פוליטיקה מתוך כבוד ל"מת החי" (לפי כל הכתבות לזכרו ועל פועלו בקלות היה אפשר היה לחשוב שהוא כבר לא איתנו). לא ההתנתקות וגם לא רצח רבין זכו להתייחסות תקשורתית שכזו. התקשורת הישראלית התגלתה כאן במלוא מערומיה, זה החל שכל עיתונאי עשה מעצמו מינימום נוירולוג מומחה, המשיך במצגות תלת מימד, בתלונות של כתבים על חוסר שיתוף פעולה מצד הרופאים, והילד אורן שצייר ציור לראש הממשלה, ועד לשיא של "הוא הזיז יד בתנועות רחבות" וראיונות עם נשות הרופאים המנתחים. התקשורת נראתה כמו בייביסיטר שתעשה הכל כדי להרגיע את התינוק הבוכה, מפרצופים וקולות משונים ועד עמידת ראש ומתן צ'פחות לעצמה. התעלה על עצמו עיתון מסוים ("הנפוץ במדינה") שהחליט לקחת על עצמו את הרצת הקמפיין של קדימה, תוך השמצת כל שאר המפלגות באופן גורף. חוץ משינוי שמו של העיתון ל"קדימה", עורך העיתון עשה הכל. מלבד עיתון זה ישנם זוג עיתונאים מכובדים שכבר אינם עיתונאים בעיני. אמנון אברמוביץ' וירון לונדון, עם כל הרספקט המקצועי אליהם, השניים חטאו חטא גדול למקצוע העיתונאות בכך שהחליטו קבל עם ועולם להריץ את "קדימה" מתוך התקשורת ולא מתוך המערכת הפוליטית. מן הראוי שייקחו דוגמא משלי יחימוביץ' שאולי איחרה קצת במעשיה, אך הלכה עם דעותיה עד הסוף והצטרפה למפלגת העבודה. לסיכום, למוד פסטיבל רבין ופסטיבל ההתנתקות אינני אמור להיות כל כך מופתע מהפסטיבל החדש והנוצץ הזה (לזכות התקשורת יאמר שאכן כל הפקה נוצצת וזוהרת מקודמתה), הפליאה הגדולה שלי היא דווקא מאלו שצורכים את המידע, הציבור. כמה נמוך עוד אפשר לרדת??? אפילו בסביבה הקרובה שלי אני פוגש באנשים שמבחינתם כל הנכתב והנאמר בעיתונות ובטלוויזיה - קודש הוא! אם רק היו יודעים איך התקשורת פועלת מאחורי הקלעים היו מבינים שהם מבינים לא פחות מאותו עיתונאי שדיווח בהתלהבות יתר ששרון הזיז את רגל שמאל בתנועות רחבות.
כצופה מן הצד נראה היה שמישהו החליט להריץ את המפלגה שעוד לא קמה, או שההיגיון של התקשורת הישראלית כנראה גם חטף שבץ מוחי. עוד לא זכור לי אירוע שזכה להתייחסות כזו של התקשורת - למעלה משבוע של שידורים ישירים ו"אי התעסקות" בענייני פוליטיקה מתוך כבוד ל"מת החי" (לפי כל הכתבות לזכרו ועל פועלו בקלות היה אפשר היה לחשוב שהוא כבר לא איתנו). לא ההתנתקות וגם לא רצח רבין זכו להתייחסות תקשורתית שכזו. התקשורת הישראלית התגלתה כאן במלוא מערומיה, זה החל שכל עיתונאי עשה מעצמו מינימום נוירולוג מומחה, המשיך במצגות תלת מימד, בתלונות של כתבים על חוסר שיתוף פעולה מצד הרופאים, והילד אורן שצייר ציור לראש הממשלה, ועד לשיא של "הוא הזיז יד בתנועות רחבות" וראיונות עם נשות הרופאים המנתחים. התקשורת נראתה כמו בייביסיטר שתעשה הכל כדי להרגיע את התינוק הבוכה, מפרצופים וקולות משונים ועד עמידת ראש ומתן צ'פחות לעצמה. התעלה על עצמו עיתון מסוים ("הנפוץ במדינה") שהחליט לקחת על עצמו את הרצת הקמפיין של קדימה, תוך השמצת כל שאר המפלגות באופן גורף. חוץ משינוי שמו של העיתון ל"קדימה", עורך העיתון עשה הכל. מלבד עיתון זה ישנם זוג עיתונאים מכובדים שכבר אינם עיתונאים בעיני. אמנון אברמוביץ' וירון לונדון, עם כל הרספקט המקצועי אליהם, השניים חטאו חטא גדול למקצוע העיתונאות בכך שהחליטו קבל עם ועולם להריץ את "קדימה" מתוך התקשורת ולא מתוך המערכת הפוליטית. מן הראוי שייקחו דוגמא משלי יחימוביץ' שאולי איחרה קצת במעשיה, אך הלכה עם דעותיה עד הסוף והצטרפה למפלגת העבודה. לסיכום, למוד פסטיבל רבין ופסטיבל ההתנתקות אינני אמור להיות כל כך מופתע מהפסטיבל החדש והנוצץ הזה (לזכות התקשורת יאמר שאכן כל הפקה נוצצת וזוהרת מקודמתה), הפליאה הגדולה שלי היא דווקא מאלו שצורכים את המידע, הציבור. כמה נמוך עוד אפשר לרדת??? אפילו בסביבה הקרובה שלי אני פוגש באנשים שמבחינתם כל הנכתב והנאמר בעיתונות ובטלוויזיה - קודש הוא! אם רק היו יודעים איך התקשורת פועלת מאחורי הקלעים היו מבינים שהם מבינים לא פחות מאותו עיתונאי שדיווח בהתלהבות יתר ששרון הזיז את רגל שמאל בתנועות רחבות.