מפכה

זה בא מכאן

ב וַיּוֹצִאֵנִי, דֶּרֶךְ-שַׁעַר צָפוֹנָה, וַיְסִבֵּנִי דֶּרֶךְ חוּץ, אֶל-שַׁעַר הַחוּץ דֶּרֶךְ הַפּוֹנֶה קָדִים; וְהִנֵּה-מַיִם מְפַכִּים, מִן-הַכָּתֵף הַיְמָנִית. [יחזקאל מז]. והמשמעות ברורה מתוך ההקשר - נוזל שיוצא מתוך... מופיע במקורות מאוחרים יותר גם בצורה מרובעת: "מפכפך". לדעתי "פך" מאותו שרש, כלי שמוציאים ממנו נוזל. מה דעתכם הבלשנים?
 

גנגי

New member
אני לא בלשנית,

אני רק עוסקת בלשון עברית, מקווה שיספיק לך... התשובה היא כן. וההוכחה - בריבוי - פכּים. אותו שורש, פככ. (וואללה, גם לבקבוק של נוזלים יש פְּכָּכּ!
)
 
הענין הזה של הצל המפכה באמת מבלבל

בעיני הצרוף הזה מוזר. במקרה שמעתי עכשיו ברדיו שיחה עם מאיר ויזילטיר והשמיעו את השיר הזה שמתרחש בפרדס. או שהמשורר טעה במלה, או שרצה להביא מטפורה או הדמיה של הצל שכאילו נובע מן העצים וזאת באסוציאציה למים הנובעים מן השיבר. למאיר ויזילטיר פתרונים.
 
למעלה