מפחיד?

[קאפקייק]

לא פוחדת ../images/Emo13.gif

לפני כשנתיים עשיתי בחירה שהיתה לא נכונה, אני חייבת להודות שגם אז היא הרגישה לא נכונה (

), אבל עשיתי אותה בכל מקרה... וכן... הבחירה הלא נכונה הזאת משפיעה עכשיו על חייהם של לפחות 3 אנשים, שהחשוב מהם הוא בני בן הכמעט שנתיים

. א-ב-ל אני יודעת איפה היתה הטעות שלי והיום אני עובדת על לא לטעות שוב. אני מגיעה מפוקחת בהרבה... ועם הרבה מסקנות שחודש בעולם הפו"פ של הגרושים/גרושות עשו לי להגיע אליהן... כמו למשל דברים שנועהמודיעין כתבה... על שימור וכו'... ועוד. מוסד הנישואים לא מפחיד אותי בכלל, ההיפך - אני גם מצפה וגם מחכה להיפגש שוב עם טבעת וסושי

עם/בלי מסיבה, שמלה ורבע עוף, ממש לא משנה לי. מבחינתי נישואים הם-הם הדרך, וזה שטעיתי פעם אחת לא ישנה את דעתי. בנישואים הבאים אני אראה לכם מה זה

 

[קאפקייק]

מה שניסיתי להגיד ולא כ"כ הצלחתי

זה שבגדול אני לא רואה בזה שהתגרשתי התלה של סדרתיות, אלא טעות שתוקנה. אם היתי רואה בזה התחלה של סידרתיות... הו-אז... כן, הייתי פוחדת. אבל לא. לא התגרשתי כי אני לא יודעת לחיות בזוג או כי המסגרת של זוגיות ומשפחה ל מתאימה לי. התגרשתי כי התחתנתי לא עם האדם הנכון. אז בעניין של בחירת בן הזוג, כן, אני מאמינה שצריך לחון ואולי גם לטפל, אבל כמו שכתבתי פה למעלה - מאמינה באמת ובתמים במסגרת "ההיא"...

 

[מיצה נבים]

תראי, אני לא יושבת כל היום ומפחדת מה יקרה,

לא צריך להגזים

אני רוצה עתיד משפחתי- אם כך אפשר לקרוא לזה. אני כן מתכוונת להתמסד שוב- בדרך זו או אחרת, אבל כן, לפעמים מתגנבת המחשבה הזו של "מה אם..." נורא בריא בעיניי, ככה אפשר לחזור למציאות ולראות את כל הדברים הטובים שכולם דיברו עליהם פה.

 

[שרשירית]

אני מוכנה לעוד 8 שנים טובות כמו שהיו לי

ואז להתגרש שוב. לא האמנתי בעבר ב'לנצח' ולא מאמינה גם היום ב'לכל החיים'. אני חושבת שבגלל זה לא לקחנו אחד את השני כמובן מאליו והחזקנו יחסית הרבה זמן ביחד. מה שבטוח שהיו לנו 8 שנים מאוד מאוד מאושרות (מתוך 10 של זוגיות משותפת לא רעה בכלל) והייתי מוכנה לחזור על זה גם בידיעה שאלו רק 8 שנים ולא יותר מזה. (והגרוש אומר את אותו הדבר) אני מאמינה שכל דבר טוב יהרס כשאני אוסיף לו את השילוב של "נצח" ו"לכל החיים". אז אני לא מוסיפה. אצלי הכל לרגע ואני מוצאת את עצמי בוחרת בזה מחדש בכל יום. עד שיגיע היום שלא אבחר בזה (או שלא יבחרו בי), זה ייכאב אבל זה בסדר. עוד יודעת מנסיוני שיש הרבה רגעי אושר קטנים ולפעמים ארוכים יותר, אבל להיות מאושרת עם אותו בן זוג 'לכל החיים', 'לנצח' - אני בספק אם זה יכול להתממש אצלי.

 

[שחR]

גרושה בלי ילדים זה רווקה עם יותר שכל

אני יודע שאת לא מסכימה איתי, פעם דיברנו על זה. למרות השריטות עדיין אני טוען שלהיות גרושה עם ילדים שצריך לדאוג להם, היא שונה בתכלית מגירושים בלי ילדים שדומים בבסיס לפרידה מחבר אהוב ויקר שכל המשפחה הכירה שנים. הפורום מוקף בגירושים וסיפורי גירושים חלקם מאד קשים. לכן את חשופה לחצי הכוס הריקה בצורה כמעט שיטטית. לא פלא שפחד ממלא אותך להכנס מחדש למוסד שנרמס באופן שיטטי כל יום בארצנו בכלל ובפורמים הרלוונטים בפרט. אני יודע שיש לא מעט אנשים במיוחד בפורום הזה שחולמים על פרק ב' מוצלח יותר. כמו שהיה בפרק ב' 5 שנים תחת קורת גג משותפת יודע את הקשיים שנתקלים בהם והמורכבות שיש מעבר לזוגיות רגילה של אנשים בלי ילדים מנישואים קודמים. אישית לא מאמין בחתונות ויחסים לנצח לכן לא אוכל לעזור לך להפיג את הפחד, רק להאיר מנקודת מבטי את הסיבות שכנראה את אומרת דברים כאלה. את פשוט מוקפת באנשים שנכוו. להיות יותר בחברת רווקות שמפנטזות על חיי נישואים שיגרתיים יוכלו לעזור לאופטימיות. אבל כל זה רק מוסיקת רקע לדבר האמיתי את המציאות את ובן זוגך לעתיד תכריעו. מה שבטוח העידן הנוכחי לא מוסיף לאופטימיות...ויש להכיר בזה. אנחנו עושים בחירות כל חיינו, מקווה ומאחל לך שתבחרי את הנכון ביותר עבורך. בהצלחה, שחR

 

[ramoni1]

תיראי...

ההגיון אומר שמאוד קשה ליחיות יחד לכול החיים< ללא הכללה כמובן> אבל למי שלא חווה ילדים במיסגרת מישפחה אני ממליץ בחום לנסות שוב אגב.... לא חייב טקס נישואים... אל תפחדי מהפחד תנסי , וחשוב לקחת את מה שהיה ולילמוד מהעבר בהצלחה מיצמיצ

 

[33ה]

אנצל את ההזדמנות

כדי להצטרף רשמית

 

[33ה]

../images/Emo12.gif ברח לי...

למרות שהחתימה שלי די ממצה את מה שאני חושבת על העניין

הדבר שהכי מפחיד אותי בחיים- הוא לעשות/לא לעשות דברים מתוך פחד... אני גם לא חושבת שיש דבר כזה לבחור לא נכון. כל בחירה שעשיתי בחיים- היתה נכונה ומתאימה לי לאותו רגע, וזה שבשלב מסוים היא כבר לא התאימה לי יותר, זה לא אומר שאני מתחרטת שעשיתי אותה, או ש"בחרתי לא נכון". מה שכן- אני בעד הפקת לקחים. אני, למשל, יכולה להגיד בלב שלם שאין לי שום כוונות למסד שוב קשר זוגי באמצעות הרבנות (צעד שלא הייתי שלמה איתו ממילא גם בפעם הראשונה), וזה מוריד לי הרבה מהפחדים והחששות שליוו ומלווים אותי בעניין הזה.

 

[מיצה נבים]

../images/Emo24.gif../images/Emo25.gifברוכה המצטרפת!!!

ברור שלא כל היום אני מתרוצצת סביב הפחד הזה, וגם לא ברמת ההטרדה היומית- יש דברים שמטרידים אותי יותר כמו למה אם אני כבר חודשיים בחדר כושר עוד לא ירדתי כמו שרציתי במשקל

אבל לפעמים המחשבה הזו מתגנבת... what to do...

כיף שאת פה

 

[קאפקייק]

הווווווווו שלום ../images/Emo25.gif

 

[דקר28]

הו שלום!!! אחותי Blondie Phukzalot

ברוכה השווה והנמצאת

 

[33ה]

../images/Emo6.gif

שלום לכולן

ו... כן. אוהבת חומוס.

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

אותי זה לא מפחיד

פשוט נהייתי אנטי..ציני כלפי חתונות בהפקה הזוי..בזבזני..מיותר מה עוד? אה - בפעם האלף...אני בעד זוגיות מתוך בחירה...בלי טבעת חנק של כתובה וחמות.

 

[ye44]

צודק 100 אחוז......!!!

 

[סחוגיפלצת]

במילה אחת:

 

[סחוגיפלצת]

מפחיד?

כן. אבל לא יותר מדי. מעין הרגשה של OK. been there, done that.

מה שבאמת מפחיד זה שלב ההתרבות.

 

[לי 33]

כן ולא...

מפחידה אותי המחשבה בעיקר כי יש לי ילדות קטנות ושאני אכנס שוב למערכת יחסים/זוגיות/פרק ב' אני לא אכנס לבד לשם... וכן זה מפחיד אותי לבחור לא נכון (שוב ?!?) אבל יותר מפחיד אותי להכנע לפחד הזה ( עובדת על זה.... ) וזהו לבנתיים ואגב .. בוקר טוב