אני במקום אחר כנראה
שמה לב
שיש נפילות
ויש ימים ממש גרועים
לפעמים יותר משהיו לי פעם
אני מכירה כבר את החורים שיכולה ליפול בהם ולהרגע שם...
אבל
לא נשארת שם הרבה זמן
ומצליחה לצאת
בעצמי, או לקבל עזרה לפעמים.
היה טיפול ועשה קצת סדר.
כנראה אני באמת לא יודעת לזהות מתי לא טוב לי, לא עוצרת ורק אחר כך קולטת עם ההרגשה הממש קשה שמגיעה.
וזה שאני עכשו מתנסה בהרבה דברים חדשים גורם לי להיפגש במצב הזה שוב ושוב.
מתסכל, אבל כנראה שזו הדרך ללמוד. הדרך לחיות.
