מפחדת

[swany 1]

מפחדת

אני בחורה בת 24 ואני כ"כ מבולבלת ומתוסכלת מהחיים האלו. אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות בחיים האלו ומה הייעוד שלי פה אם בכלל. אני מרגישה רייקנות עצומה בחיים האלו וכל החיים שלי הינם רצופי תלאות. עד היום עבדתי בעבודות שונות לניהן כפקידה וכו´..., אך הזמן הכי ממושך שבו עבדתי היה 10 חוד´. אני לא מוצאת את עצמי וזה כ"כ מפחיד. לא סיימתי י"ב ומיותר לציין כי אין בידי תעודת בגרות. גם אם ארצה ללמוד אין ברשותי את הסכומים הנדרשים לכך וגם איני יודעת מה אני רוצה ואם ללמוד אז מה בכלל. אני בחורה שנראית טוב וממש לא טיפשה, אך אני מרגישה שאני נבלעת בתוך הדבר הזה שנקרא "חיים" ולפעמים בא לי ללכת לישון ולא לקום. המוח שלי פועל 24 שעות ביממה, גם שאני ישנה, אם אפשר לקרוא לזה כך בכלל. עד לפני זמן מה גם שכחתי מה זה לישון שינה עמוקה ( גם היום השינה שלי מעורערת). אני צופה בטלויזיה ובאנשים ומנסה למצוא את מקומי, אך לשווא. אני כל הזמן מדמיינת את הרגע שבו אתחבר למשהו ב 100 % (אדם, מקום, עבודה...) ואז אמצא את שלוותי בחיים אלו, אך זה לא קורה ואני כבר בת 24 אנא עזור לי, אני מפחדת לפעמים מעצמי (כמה שזה נשמע מטורף) והמחשבות משגעות אותי כל הזמן.

 

[shirijessy]

חמודה, הירגעי...

קודם כל עלייך לחשוב על החיים שלך אך ורק כאשר את רגועה וזאת עושים במקום רגוע אז אולי תעשי לעצמך אמבטיית קצף ריחנית ותהיי בה כמה זמן שאת רוצה, שימי אפילו מוזיקה שקטה ועדינה וחשבי על חייך וכך תראי כמה הכל שונה כשרגועים. את עדיין צעירה, את יכולה עכשיו ללמוד ולעשות את הבגרויות ולהתקדם בחיים שלך, כשאת רגועה כבר תחשבי מה מתאים לך, כלומר באיזו צורה את רוצה ללמוד ומה את רוצה לעשות בעתיד שלך ואפילו אם יותר קל לך תכתבי הכל בשביל עצמך וככה אולי תמצאי את הדרך החוצה מההרגשה הלא נעימה. שירי

 

[nissimhania]

אני רוצה להבין

נראה כאילו את נלחצת מהעובדה שאת כבר בת 24 ועוד לא "השגת" את הדברים שכולם מצפים שתשיגי, כמו השכלה, עבודה מסודרת, חבר קבוע וכו´. אני תוהה אם התעסקות אובססיבית במחשבות כאלו, אינה בזבוז הזמן האמיתי... מכירה את הביטוי "לא בוכים על חלב שנשפך"? נחשי למה לא בוכים. אם את בוכה על העבר שעבר, את מפספסת את ההווה והופכת אותו לעבר גם כן. לא רק שהוא הופך לעבר, הוא בהחלט עבר מבוזבז- כי כל מה שעשית בו הוא לבכות. ואז אם את ממשיכה לבכות על העבר, הרי שעכשיו יש לך סיבה טובה יותר- כי יש יותר עבר מבוזבז לבכות ממנו... וכך חוזר לו מעגל הקסמים, אך בעוד שהוא מתגלגל וחוזר לו - הזמן ממשיך ישר קדימה, וקדימה... 22, 23, 24, 25... תשברי את מעגל הקסמים. הביטי קדימה, וגם אם אינך רואה כלום- זה רק משום שעיניך רגילות להביט אחורה. וגם אם את מפחדת- הילחמי עם הפחד, את חייבת לנצח. כל רגע חייך יכולים להתהפך- אם רק תאפשרי לרגע הזה לקרות. --------- אגב, שינה, כמו כל אשלייה, נראית כמו פתרון טוב, אבל תמיד מתעוררים ממנה...

 

[גרא.]

swany1 ,פנייתך מרגשת וכנה,כשאת

מתארת עצמך ללא המון דברים שהיית רוצה שיקרו לך,תוך תחושה שאת לא יכולה להשפיע כלל על מה שקורה עימך.את מרגישה ריקנות עצומה,נעה מעבודות לעבודות,עדיין לא השלמת השכלתך הפורמלית,ובשל כך מן הסתם את זוכה בעבודות שאינך מוצאת בהן את מקומך..התחושה שלי בהתיחסות מטאפורית למצבך,כאילו כל או כמעט כל המצברים שלך התרוקנו,ואת חסרה לפי שעה את האנרגיות הנדרשות כדי לקום ולעשות משהוא אחר בחייך.את זקוקה לתפנית,לשינוי,להחליף את דיסקט אי ההצלחה והספוק,את מיקוד השליטה החיצונית שלך (תחושה שהכל נגרם לך), לדיסקט,ואולי דיסק אחר של הצלחה,של משמעות בחיים,וכן ובעיקר ללמוד לעבור למיקוד שליטה פנימי,כלומר להפנים ולהיות מודעת לכך שאת היא האחראית לכל מה שקורה לך.הדברים שקורים לך לא נגרמים לך,אלא את היא הגורמת להם להיות כאלה..ואם את היא הגורם לכך,את גם יכולה לגרום לשינוי.איפוא מקבלים אנרגיות?? כפסיכולוג,הייתי מציע להתחיל דווקא עם השתתפות בסדנא לדינמיקה קבוצתית.ואם תחזרי,לדף הקודם,תמצאי דיווח על סדנאות לפסיכודרמה,שאת עשוייה,להרוויח המון בהשתתפות בהן,וכן גם בסדנאות בסגנון אחר.חשוב שתוכלי להקשיב למצוקתם המאד דומה של אנשים אחרים,כדי שתביני שאינך יוצאת דופן, ותחושת הריקנות,והבדידות החברתית שאת מתארת בדיעבד,נפוצה ומכאיבה לרבים. חשוב שתקשיבי כיצד אחרים נאבקים להתמודד עם המצוקות הללו..אבל חשוב גם שהם,המשתתפים יקשיבו לך,ויעזרו לך במשוב שלהם לכוון את עצמך לכיוון אחר, לממש את הפוטנציאל שיש בך,שעדיין לא יצא מהכוח אל הפועל..וגם שאיני מכירך אני בטוח שיש בך עוצמות חבויות המחפשות לצאת חוצה..אבל את לפי שעה לא נותנת לזה לקרות.בנוסף לסדנאות הללו,נסי לפנות לכיוון האלטרנטיבי.יש כל כך הרבה סדנאות,חוגים,והמון כיווני התנסות,היכולים גם הם לעזור לך לראות את העולם,ואת מצבך בעיניים אחרות,יותר כחולות...נסי לחפש בירחון "חיים אחרים"..דומה שהצעד הראשון בכיוון השינוי,נעשה בעצם הפנייה שלך לכאן, והחשיפה,מובן בעילום זהות של קשייך,וציפיותייך מהחיים..אם רק תרצי,הכל יקרה לך.