מפחדת לאבד הכל
אחרי שנים בתור שמנה של ממש (עודף של 23 קילו) הגעתי למצב שכל מה שמפריד ביני לבין ה"אושר הגדול" הם 3.6 קילו. אני יודעת שזה נשמע מגוחך לנשים עם עודף משקל רציני אבל עבדתי קשה בשביל זה ומגיע לי כבר להנות מהמשקל שלי ולהרגיש שאני לא צריכה כל היום לחשוב על "עליתי קילו"/"אוי, למה אכלתי מהעוגה". אחרי שתי הלידות נשארו לי 8 קילו עודף. כשכבר כמעט הרמתי ידיים החלטתי לחזור שוב הביתה אל "שומרי משקל", שהצילו אותי כל השנים והביאו לי בגיל 18 את המהפך בחיים. (משמנה הפכתי בזמנו, בזכותם,לנורמלית). נשארו לי כמה כרטיסיות ישנות ובמקום לזרוק - החלטתי ללכת איתם לקבוצה חדשה (אני "כבוד חוזר" - לא צריכה לשלם הרשמה). אני לא מבינה איך אזרתי כוחות שוב, אולי בזכות המדריכה המפרגנת והמרגיעה, והצלחתי לרדת ממשקל 66 למשקל 60. הרגשתי בעננים וכולם התחילו להחמיא לי מסביב. אבל בשביל הרוגע הנפשי שלי אני מבקשת להגיע למשקל 58. משקל שאני ארגיש בו באמת טוב ואולי לא אראה לעצמי שמנה בתמונות סוף סוף. הבעיה שנתקעתי. קשה לי לשמור ובעיקר קשה היה לי בפסח. כל הזמן אני מוצאת את עצמי אוכלת עוגות, עוגיות ושוקולד. עם שאר האוכל באמת שאין לי בעיה. אני לא אוכלת הרבה. לא אוהבת בורקסים, לחמים וכדומה אבל בפני שוקולד אני לא יכולה לעמוד. גם כשאני מנסה להרחיק את השוקולד מהבית - הוא חוזר בדלת האחורית (בעלי קונה או שהילדים מתחננים, אוכלים טיפה ואני את השאר...). בקיצור - לא יודעת איך להרים את עצמי מחדש ולסיים את התהליך עד הסוף. יותר מזה - אני מפחדת לאבד את מה שהשגתי. בפסח כבר עליתי קילו... צריכה דחיפה בדיוק כמו הבחורה הנחמדה מההודעה שליד, שצריכה לרדת עוד 12 קילו. אולי אם אחזור לכתוב פה - זה יעזור לי.
אחרי שנים בתור שמנה של ממש (עודף של 23 קילו) הגעתי למצב שכל מה שמפריד ביני לבין ה"אושר הגדול" הם 3.6 קילו. אני יודעת שזה נשמע מגוחך לנשים עם עודף משקל רציני אבל עבדתי קשה בשביל זה ומגיע לי כבר להנות מהמשקל שלי ולהרגיש שאני לא צריכה כל היום לחשוב על "עליתי קילו"/"אוי, למה אכלתי מהעוגה". אחרי שתי הלידות נשארו לי 8 קילו עודף. כשכבר כמעט הרמתי ידיים החלטתי לחזור שוב הביתה אל "שומרי משקל", שהצילו אותי כל השנים והביאו לי בגיל 18 את המהפך בחיים. (משמנה הפכתי בזמנו, בזכותם,לנורמלית). נשארו לי כמה כרטיסיות ישנות ובמקום לזרוק - החלטתי ללכת איתם לקבוצה חדשה (אני "כבוד חוזר" - לא צריכה לשלם הרשמה). אני לא מבינה איך אזרתי כוחות שוב, אולי בזכות המדריכה המפרגנת והמרגיעה, והצלחתי לרדת ממשקל 66 למשקל 60. הרגשתי בעננים וכולם התחילו להחמיא לי מסביב. אבל בשביל הרוגע הנפשי שלי אני מבקשת להגיע למשקל 58. משקל שאני ארגיש בו באמת טוב ואולי לא אראה לעצמי שמנה בתמונות סוף סוף. הבעיה שנתקעתי. קשה לי לשמור ובעיקר קשה היה לי בפסח. כל הזמן אני מוצאת את עצמי אוכלת עוגות, עוגיות ושוקולד. עם שאר האוכל באמת שאין לי בעיה. אני לא אוכלת הרבה. לא אוהבת בורקסים, לחמים וכדומה אבל בפני שוקולד אני לא יכולה לעמוד. גם כשאני מנסה להרחיק את השוקולד מהבית - הוא חוזר בדלת האחורית (בעלי קונה או שהילדים מתחננים, אוכלים טיפה ואני את השאר...). בקיצור - לא יודעת איך להרים את עצמי מחדש ולסיים את התהליך עד הסוף. יותר מזה - אני מפחדת לאבד את מה שהשגתי. בפסח כבר עליתי קילו... צריכה דחיפה בדיוק כמו הבחורה הנחמדה מההודעה שליד, שצריכה לרדת עוד 12 קילו. אולי אם אחזור לכתוב פה - זה יעזור לי.