מפונק....?

[marik]

אתה באמת יפני?

כאילו עם העיניים והכל?

סתםםםםםםם אל תפגע.... הכל בידידות

 

[marik]

נו..

אתה יודע למה התכוונתי

 

[marik]

נו..

אתה יודע למה התכוונתי

 

[Glorific]

מפונק....?

מחר אני חוזר לטירונות... או אולי יותר מדויק חוזר לבסיס טירונות. התחלתי בחודש אוגוסט טירונות 02 לתפקיד לא ידוע, ובמהלך הטירונות שברתי עצם. הייתי בגימלים עד עכשיו ומחר אני חוזר להתחיל טירונות 02 מההתחלה. אני לא אכתוב על כל תהליך הגימלים כי הוא היה רצוף בתקלות ועיכובים מצד הצבא, ועכשיו אני מרוט ומתוח כמו גב של חתול סמור. אני יודע שהטירונות (במיוחד 02) היא שטויות, ועוד יותר כשיש הקלות מסוימות בגלל שבר שהיה. למרות זאת, בא לי לבכות. עברתי כבר שבועיים של טירונות ועוד שבוע מתיש בבקו"ם בתחילת דרכי הצבאית, וכיום, כמעט 4 חודשים מאז יום הגיוס עצמו, יום לפני חזרה לטירונות חדשה, אני כבר אחרי התייעצויות עם אנשים מכאן ועד סינגפור. כולם מנחמים ונורא נחמדים, מסבירים כמה קל יהיה לי. על הנייר ברור לי שלא צריך להיות לי קשה. אולם, אני עדיין מרגיש כי מחר ראשי יהיה מונח בשעות הבוקר המאוחרות על סלסילה מקושטת במורד מכונת הגליוטינה האכזרית, "צה"לית" שמה. אני יודע שאני נשמע כמו דרמה קווין ושאני מנפח את הכל. אני יודע שזה שטויות. בכל זאת הלב אומר אחרת וכל מה שבא לי לעשות הוא לבכות. לא היה לי טוב. לא עבר לי מהר. כל דבר שהיה קשור לצה"ל עד עכשיו עשה לי עצוב והוריד לי את מצב הרוח ל-0. אפס מוחלט אפילו. ברור לי שזה פסיכולוגי. אני אדם אופטימי מטבעי ואני בהחלט טיפוס שניתן לקרוא לו "עליז". אני לא מבין למה אני כל כך מפחד עדיין מצה"ל ולמה כל כך לא טוב לי. נמאס לי להגיד שזה אולי כי אני מפונק או לא רגיל לצבא ולחשיפה של טיפוסים שונים מכל הארץ. אני עם השוואות סיימתי. רק אני עברתי את מה שעברתי בחיים, לטוב ולרע, ולכן אין מקום להשוואות. אני תוהה אם יש למישהו טיפ, איזו עצה אולי, ככה בדקה התשעים, לפני שאני חוזר להרגיש כמו מארי אנטואנט מחר. תודה לכל מי שטורח לקרוא את זה ובמיוחד למי שיענה

 

[marik]

גלורי נשמתי....

מה המצב מותק.... אתה בטח לא מזהה אותי אבל אולי התשוקה תזכיר לך מי אני

בכל מקרה, תראה מה היה כתוב לך בכרטיסישי לעניין ההורוסקופ שלך: "אתם זקוקים עכשיו להרבה יותר מנוחה מאשר תמיד." אז לך תשכב במיטה, עם כוס לימונענע, ופשוט תנוח ותרגע.... אתה טרוד מכלום. וצה"ל לא באמת שווה את מפח הנפש שעובר עליך... אתה מבואס כי אתה אולי שונא שינויים, ואולי כי אתה לא רוצה לשרת בצה"ל, ואולי כי אתה חושש שלא יהיה לך טוב או כי ילעגו לך או כי פשוט חווית טראומה עם המערכת הצבאית הזאת שלא עושה לך טוב - ואתה בדיוק כמוני, ברגע שעושים לך רע פעם אחת - אין הזדמנות שנייה! אז אני בחרתי בדרך הקלה אחרי הרבה ייסורים במערכת הזאת, אבל אתה יכול לבחור בדרך אחרת - קשה יותר, ואולי לא מספיק מספקת אבל בהחלט הרבה יותר מאתגרת. אני מת לשמוע כבר איך עבר עליך השבוע.... מת עליך נשמתי