מפגש פורום??
שלום לכולם, חשבתי לשתף אתכם במעללי היום שלי כי באיזה שהיא מידה בסופו של הסיפור יש קשר ישיר למפגש פורום שלצערי, כנראה, התקיים בלי מנהלות הפורום... אתמול בלילה בשעה 12:45 הייתי אמורה לעשות משמרת לילה שאורכה שלוש וחצי שעות. באמצע המשמרת שלי התעוררה אחת החיילות מפאת הרגשה רעה ונעלצה להתפנות למרפאה. משם, הוחלט לפנותה למיון בבית החולים, (זה לא אמור לעניין אתכם, אבל זה מתקשר בסופו של דבר לסיפור...) המפקד שלי דרש שילווה אותה מישהו, והיחידה שיכלה לבצע את המבוקש (כי זה היה כבר שלוש בלילה) הייתה החיילת שהייתה צריכה להחליף אותי לאחר שלוש וחצי שעות... וכמובן שהיא לא הספיקה לחזור למשמרת שלה מה שיצר מצב שאני הייתי צריכה לחפות עליה ולעשות גם את המשמרת שלה... אם תעשו את החישוב הפשוט, הייתי ערה שבע שעות הלילה- משמע, כל הלילה. בבוקר הייתי אמורה ללכת לישון לכמה שעות על מנת להשלים שעות שינה, אבל מישום מה, הטלפון שלי לא הפסיק לצלצל, ובאיזה שהוא שלב פשוט לא הצלחתי לחזור לישון למרות שהייתי סחוטה מעייפות... כשהגיע הצהרים החלטתי לנצל את מצבי האומלל ולבקש מהמפקד שלי להשתחרר מוקדם הביתה... (זה היה במטרה לבוא לפגוש אתכם...
) והוא אישר לי, אז יצאתי לי לדרכי והלכתי לרכבת, ועם המזל שלי, כמובן שפיספסתי אותה בשניה... מילא.. תבוא עוד אחת.. חיכיתי עוד חצי שעה לרכבת הבאה ואחרי תחנה אחת התגלה חפץ חשוד על אחד הקרונות.. חיכינו שעה וחצי, אחרי זה הורידו את כל הנוסעים מהרכבת, וחיכינו על הרציף, אחרי זה העלו את כל הנוסעים על הרכבת ושוב חיכינו... בסופו של דבר אחרי הרבה טילטולים וכאב ראש נוראי מרוב עיפות הגעתי לעזריאלי בשעה ארבע וחצי אחר הצהרים. בהליכה מהירה בין מיליון האנשים ששרצו בקניון מצאתי את דרכי לקומה מינוס ארבע... והגעתי... אבל היה ר י ק ! שיראל שהייתה ברכבת שאחרי, התעכבה גם היא, ובינתיים חיפשתי ברחבי הקניון אולי בכל זאת אזהה פרצוף מוכר... אז חיפשתי בטוואר רקורדס, וחפשתי בג'ויסטיק... אבל לשווא.. בסוף פגשתי את שיראל וישבנו לאכול ונפרדנו לדרכנו... מעניין הא?! ואיך היה לכם במפגש??? ספרו לנו מה עבר עליכם, נראה מי מצליח להתעלות עלי בתלאות היום... דפנה
שלום לכולם, חשבתי לשתף אתכם במעללי היום שלי כי באיזה שהיא מידה בסופו של הסיפור יש קשר ישיר למפגש פורום שלצערי, כנראה, התקיים בלי מנהלות הפורום... אתמול בלילה בשעה 12:45 הייתי אמורה לעשות משמרת לילה שאורכה שלוש וחצי שעות. באמצע המשמרת שלי התעוררה אחת החיילות מפאת הרגשה רעה ונעלצה להתפנות למרפאה. משם, הוחלט לפנותה למיון בבית החולים, (זה לא אמור לעניין אתכם, אבל זה מתקשר בסופו של דבר לסיפור...) המפקד שלי דרש שילווה אותה מישהו, והיחידה שיכלה לבצע את המבוקש (כי זה היה כבר שלוש בלילה) הייתה החיילת שהייתה צריכה להחליף אותי לאחר שלוש וחצי שעות... וכמובן שהיא לא הספיקה לחזור למשמרת שלה מה שיצר מצב שאני הייתי צריכה לחפות עליה ולעשות גם את המשמרת שלה... אם תעשו את החישוב הפשוט, הייתי ערה שבע שעות הלילה- משמע, כל הלילה. בבוקר הייתי אמורה ללכת לישון לכמה שעות על מנת להשלים שעות שינה, אבל מישום מה, הטלפון שלי לא הפסיק לצלצל, ובאיזה שהוא שלב פשוט לא הצלחתי לחזור לישון למרות שהייתי סחוטה מעייפות... כשהגיע הצהרים החלטתי לנצל את מצבי האומלל ולבקש מהמפקד שלי להשתחרר מוקדם הביתה... (זה היה במטרה לבוא לפגוש אתכם...
