החוויות שלי
אתמול היה סיור של"ח ואני מטעמי בריאות לא יצאתי. המהל החליט שהוא מצ'פר את אלו שיצאו (ולא חלילה מעניש את אלו שלא יצאו!) ושחרר את כל מי שיצא בשעה 14:00. כאמור אני לא יצאתי, אז נאלצתי להישאר עד 16:00. הגעתי הבייתה, זרקתי את התיק, תפסתי את הגיטרה ויצאתי. רדפתי אחרי האוטובוס שתי תחנות שלמות. תיכננתי ללכת לחנות "כליזמר" בכדי לקנות גשר, |הגדש|מפרטים|סגדש| וסליידר, נרדמתי האוטובוס ופיספסתי את התחנה. הגעתי לקיון, לטאוור, הסתובבתי, לא ננתי לעובדים לעשות את העבודה שלהם ("צריך עזרה?" "לא! תודה!" ... ועכשיו איפה הדיסק של אפוקליפטיקה?...). לפתעה הפלאפון צילצל (שחריס! שחריס! קומו לעבות הבויירה!!), והייתה זאת שיר שאמרה לי שהיא ליד הטוור. במפגש היו גם ליאורה, חן, אלעד ונעם. לאחר שאלעד הלך גיליתי שאני מכוף בבנות. ליאורה נתנה לי מתנה (סינגל, "כן לציפור" של ערן צור). אכלנו פיצה וגילינו שיש לנו משולש מיותר, בדרכינו לגג בכדי לזרוק אותו על אנשים תמימים חן החליטה להשאיר אותו בדרך. לפתע חן ואני גילנו שנותרנו לבדינו ואז הגיע זמן השאלה המביכה, "איך לסביות.. נו... ביחד... איך... מה הן בדיוק... איך לסביות מזיינות??". ולא קיבלתי תשובה. ליאור ושיר חזרו ואז נפרדו. חשבתי ללוות את ליאורה לתחנה אך פגשתי במכרה וותיקה, אז נטשתי לטובת המכרה הוותיקה. ממש נהניתי, אני כבר מצפה לעוד אחד!