מפגש פורום (המשחק)
"אמרתי לך שStormWarrior הם טובים." לא ציפיתי לתגובה וידעתי שSabre Runner לא יטרח לענות, הוא רק הסתכל על נגן הMP3 שלו וחיכה שייכבה. "ואפילו הגענו לפני הזמן." הוספתי עם מחווה אל השעון ברכב שהראה 11:52. "או שלא" תיקנתי את עצמי בחיוך לאחר מבט בשעון היד שהראה 12:03. SR כבר סגר את את המכשיר בתיק וניתק את החוטים בשביל להכניס אותו לתא הכפפות. כיביתי את המנוע והתכוונתי למלא את הכיסים בחזרה, אבל האור החזק במראות סינוור אותי. "אחח... אנשים בארץ הזאת לא יודעים לנהוג" התלוננתי בקול, "אפילו לא מורידים אורות בשעות היום." SR שהרכיב משקפי שמש שוב לא טרח להגיב, הוא מכיר אותי מספיק זמן בשביל לדעת שאני אתלונן על כל דבר אם רק תהיה חצי סיבה. שיפשפתי את עיני ואספתי את הארנק ורשיון הנהיגה בחזרה לכיסים. "אני אוהב נעילה מרכזית" הערתי שוב לאחר שנעלתי את הרכב, "ואתה נוהג בדרך חזרה כי הרגל שלי כואבת" אמרתי לSR כשאני מצביע עליו עם מפתח הרכב תלוי לי על האצבע המורה. "בסדר, אבל אתה מחזיק את המפתחות." הוא ענה בחיוך ושנינו שוב נזכרנו במקרה הלא כל כך משעשע שהיה בקיבוץ מסילות. הקפנו את הרכב שהחנתי ברחוב צדדי והתכוונו ללכת אל הפארק, אבל עצרתי בגלל הכדור שראיתי מתחת לתא המטען של הרכב. כדור בערך בגודל כדורעף, ובצבע ירוק בהיר. בהיר מדי בשביל כדור שעומד בצל. "זה לא כדור גומי" אמרתי לאחר שהרמתי אותו והצטרפתי אל SR על המדרכה, "הוא לא מנופח, תרגיש." SR מישש את הכדור כשהתחלנו ללכת והרגיש את המרקם החלק והקשיחות החיצונית של החפץ. "זה לא זכוכית כי אין נקודת ניפוח", התחלתי לחשוב בקול, "וגם לא פלסטיק כי אין קווי הדבקה..." מבט חטוף אל SR החזיר את מחשבותי בחזרה לעניינים חשובים יותר. "אני לא חושב שהם יבינו את החולצה שלך מרחוק" אמרתי לו כשאני מסתכל שוב על הדפס חרבות האור המוצלבות, שיצא מספיק מוצלח לאחר שחמישה מהניירות המיוחדים להדפסה על חולצות הלכו לפח. "היית צריך לעשות משהוא יותר בולט" הוספתי עם טפיחה גאה על החזה, קרוב אל המדבקה הכחולה עם הסמליל שלי, המסתירה מעט את ההדפס "BOSS" החביב עלי שעל החולצה בצבע אפור בהיר. "לא משנה" מייד המשכתי, "כתבתי בפורום שאנחנו נהיה "השניים הגבוהים" וזה בטח יספיק." שנינו חייכנו שוב. SR יודע כמה אני לא אוהב ששואלים אותי כמה אני גבוה.
"אמרתי לך שStormWarrior הם טובים." לא ציפיתי לתגובה וידעתי שSabre Runner לא יטרח לענות, הוא רק הסתכל על נגן הMP3 שלו וחיכה שייכבה. "ואפילו הגענו לפני הזמן." הוספתי עם מחווה אל השעון ברכב שהראה 11:52. "או שלא" תיקנתי את עצמי בחיוך לאחר מבט בשעון היד שהראה 12:03. SR כבר סגר את את המכשיר בתיק וניתק את החוטים בשביל להכניס אותו לתא הכפפות. כיביתי את המנוע והתכוונתי למלא את הכיסים בחזרה, אבל האור החזק במראות סינוור אותי. "אחח... אנשים בארץ הזאת לא יודעים לנהוג" התלוננתי בקול, "אפילו לא מורידים אורות בשעות היום." SR שהרכיב משקפי שמש שוב לא טרח להגיב, הוא מכיר אותי מספיק זמן בשביל לדעת שאני אתלונן על כל דבר אם רק תהיה חצי סיבה. שיפשפתי את עיני ואספתי את הארנק ורשיון הנהיגה בחזרה לכיסים. "אני אוהב נעילה מרכזית" הערתי שוב לאחר שנעלתי את הרכב, "ואתה נוהג בדרך חזרה כי הרגל שלי כואבת" אמרתי לSR כשאני מצביע עליו עם מפתח הרכב תלוי לי על האצבע המורה. "בסדר, אבל אתה מחזיק את המפתחות." הוא ענה בחיוך ושנינו שוב נזכרנו במקרה הלא כל כך משעשע שהיה בקיבוץ מסילות. הקפנו את הרכב שהחנתי ברחוב צדדי והתכוונו ללכת אל הפארק, אבל עצרתי בגלל הכדור שראיתי מתחת לתא המטען של הרכב. כדור בערך בגודל כדורעף, ובצבע ירוק בהיר. בהיר מדי בשביל כדור שעומד בצל. "זה לא כדור גומי" אמרתי לאחר שהרמתי אותו והצטרפתי אל SR על המדרכה, "הוא לא מנופח, תרגיש." SR מישש את הכדור כשהתחלנו ללכת והרגיש את המרקם החלק והקשיחות החיצונית של החפץ. "זה לא זכוכית כי אין נקודת ניפוח", התחלתי לחשוב בקול, "וגם לא פלסטיק כי אין קווי הדבקה..." מבט חטוף אל SR החזיר את מחשבותי בחזרה לעניינים חשובים יותר. "אני לא חושב שהם יבינו את החולצה שלך מרחוק" אמרתי לו כשאני מסתכל שוב על הדפס חרבות האור המוצלבות, שיצא מספיק מוצלח לאחר שחמישה מהניירות המיוחדים להדפסה על חולצות הלכו לפח. "היית צריך לעשות משהוא יותר בולט" הוספתי עם טפיחה גאה על החזה, קרוב אל המדבקה הכחולה עם הסמליל שלי, המסתירה מעט את ההדפס "BOSS" החביב עלי שעל החולצה בצבע אפור בהיר. "לא משנה" מייד המשכתי, "כתבתי בפורום שאנחנו נהיה "השניים הגבוהים" וזה בטח יספיק." שנינו חייכנו שוב. SR יודע כמה אני לא אוהב ששואלים אותי כמה אני גבוה.