מפגש "נשים קוראות ללדת" + עוד סקר

[דיאנה1]

מפגש "נשים קוראות ללדת" + עוד סקר

הודעה על מפגש "נשים קוראות ללדת" לשינוי הגישה ליולדת וליילוד בישראל: http://www.leida.co.il/message.asp?qt=2500 ואם כבר התחלנו עם סקרים - הייתי רוצה לשאול את האמהות (וכמובן בעלי דעה אחרים בעניין) מה הן חושבות על לידה טבעית והיחס בבתי היולדות ליולדת וליילוד - ההפרדה בין האם לתינוקה, שעות הנקה קשיחות, הנטייה למהר ולהשתמש בפרוצדורות רפואיות התערבותיות ללא צורך אמיתי וכו´. נראה לי שהקשר לברית מילה ברור...

 

[שירלי של תומר]

לא יודעת מה לענות לך...

תראי, קודם כל מנסיוני האישי: היתה לי לידה נהדרת, קצרה, קלה (עד כמה שלידה יכולה להיות קלה) אפילו לא הספקתי לקבל אפידורל. בקושי היה רופא בחדר והמיילדת בשלב הלחיצות כל הזמן עבדה עם השמן שהבאנו מהבית והשתדלה לא לחתוך. לא היתה לי שום התערבות רפואית, תומר הושאר במחיצתי יותר משעה אחרי הלידה לצורך הנקה ושהיה משותפת ואכן בכיתי כשהו ובעלי הלכו לתינוקינ. היחס היה טוב, יכולתי לקחת אותו או לבוא אליו לתינוקיה ולהניק מתי שרציתי (כידוע לך, לבסוף ההנקה אצלינו לא עבדה

). את כל בקשותי כיבדו (לא נתנו לו בקבוק אפילו שהיה בהתייבשות קלה ללא הסכמתי, לא רחצו אותו יום וחצי אחרי הלידה כבקשתי ולא נתנו מוצץ) לפעמים עיקמו פרצוף אבל לא פעלו בניגוד למה שביקשתי. אני סה"כ מאמינה בממסד הרפואי ומאמינה ברופאים (לא לשכוח שבזכות הרופאים והמדע המתקדמים זכיתי לתומר...). אני חושבת שצריך לבוא מוכן לבי"ח ולדעת מה את רוצה ומה לא ולא לבוא ברוח מיליטנטית אלא ברוח נעימה שמובילה לשת"פ של הצוות. הרבה מעבר לכך אין לי ידע בנושא. הלוואי והיה אפשר ללדת בבית או באווירה ביתית עם גיבוי רפואי מלא (כמו באנגליה). שירלי.

 

[ציפי ג]

לפרט את כל הלידות שלי?

אני ילדתי את ישראל עוד כשילדו בשורות כמו במחנות צבאים. בין אשה לאשה קיר, וממול העולם פתוח. למזלי בן דודו של בעלי הוא רופא, והוא נכנס לבקר אותי בחדר לידה, מה שקדם אותי במעלה הפרוטקציה, מה עוד, שהתברר שאשתו של הבן דוד, למדה רפואה עם כל המתמחים, אז בכלל הייתי מלכה. הלידה היתה עשר לא היו לי כל טענות. יהודה - לידה סבירה לחלוטין, שום תופעות מיחדות, צוות נחמד, אבל בלי פוטקציה. עפר - לידה זועתית, שלא באשמת הצוות, שנתקע עם יולדת שבעלה התעקש במיוחד שהיא לא תקבל אלחוש. הבעיה היחידה שלי עם הצוות בלידה הזו, שהם ככה קצת שקרו לי, ואמרו שבדיקה מסוימת לא תכאב לי, ואני כמעט מלקתי את ראשו של הרופא. נעם - מן ההתחלה, מלאך. ילדתי מבלי לדעת, עם אפידורל (גם כל המפורטים לעיל נולדו כך), עם מילדת מעולה, ורופא סמפטי. איתי - שלכל שונאי ישראל יהיו לידות כאלה, ורופאים כאלה, שמתיחסים לאשה כאל אדם חסר דעה, שיש לתמרן אותו ולשלוט בו. זו הלידה היחידה בה לא יכולתי להחזיק את ילדי על הידים לאחר הלידה, זו הלידה היחידה שאני ממש לא זוכרת, זו הלידה היחידה שבעלי לא דבר איתי אח"כ שבוע, כי מסתבר שקללתי אותו בחדר לידה. זו דרך אגב, ההוכחה שלא כל מה שרופאים אומרים הם יודעים - הראיה הם אמרו לידה חמישית הכל רץ, וזו היתה הלידה הארוכה ביותר שלי. הם אמרו שהטשטוש לא ירדים את התנוק והוא ישן ארבעה ימים. הם אמרו עוד הרבה שטויות חבל לחזור על כולן. 1/5 זה לא נורא, נכון?

 

[שירלי של תומר]

ציפי, צר לי על הלידה האחרונה שעברת

אבל העיקר שהיום יש לך 5 בנים בריאים ונהדרים (אני בטוחה). אנחנו הנשים, זן חזק ואמיץ לא?! שירלי.

 

[אורית ג.]

זו השעה המרגיעה בה נרדמים הילדים

... וגם שלי. אז קדימה למחשב (הבת עסוקה בהכנת רשימה של דברים שיהפכו אותה למאושרת והטילה עלי לא להפריע לה). לי היו שתי לידות רגילות. עם כל המעצבן והמשפיל שבבית החולים לא הייתי מחליפה את האפידורל בכלום. לידה , חברות, זה דבר כואב ויש לי המון דברים רפואיים ואחרים להשוות אליהם. אז אני ממש לא מצליחה להבין את מעריצות "הלידה הטבעית" נכון שסבל זה דבר טבעי אבל ... חוץ מזה אני מודה לך דיאנה ששמת לינק על הכנס הזה וגם לך ציפי ששמת לינק על כנס ההנקה. שני דברים שאמנם קשורים לפורום רק בעקיפין אבל לא כל כך רחוקים כמו שאולי נדמה (אפרט בהזדמנות אחרת). בלידה הראשונה עוד האמנתי למה שאומרים הרופאים: התינוקת "נחה" לה בחדר התינוקות בלילה ואני "נחתי" בחדר האשפוז. חיסנו אותה - ולא שאלו אותי רחצו אותה - ולא שאלו אותי בדקו אותה - ולא שאלו אותי בדיקות דם (אפילו לא ידעתי שעושים) - לא שאלו אותי (רק בבית ראיתי חור דקירה *בזרוע* - מישהו החליט להתאמן דווקא עליה...) רק בקשר לאוכל שאלו אותי (והעירו לפי בקשתי) עם הבן קראתי והחכמתי: על העריסה שלו היה תלוי שלט "נא לא להאכיל, לא לבדוק או לחסן בלי אישור מפורש מהאם, אורית ג. חדר 4" וגם חתמתי מראש על כל מה שהם קוראים "סירוב" : סרוב לחיסון, למשחה אנטיביוטית ולרחיצה וכו´ לא כי אני נגד הרפואה המודרנית (שגם לי כמו לשירלי , אך בתחום אחר, יש אתה גם נסיונות טובים) ככלל. אני נגד היחס ליילוד וליולדת שגובל (אני לא מגזימה ) גם בהתאכזרות של ממש (טוב אולי אני רגישה מדי) אילו יכולתי לתקן משהו הייתי : יולדת בבית חולים ומייד אחרי שעה-שעתיים משתחררת ונוסעת עם תינוקי הביתה. שלא לדבר על זה שכלל אי אפשר לנוח בבית חולים ולא חשוב כמה ילדים יש בבית.

 

[סיגל של מאי ונעם]

יו, לידות...שעות אני יכולה לדבר

עליהן וכל פעם זה מרגש אותי מחדש. שתי הלידות שלי היו קלות ומהירות, את מאי ילדתי במשגב לדך עם כל המשפחה איתי (מכרנו כרטיסים...)- אמא שלי ואחותי הקטנה שהצטרפו לבן זוגי, אמנם רציתי לידה טבעית אבל התחננתי לאפידורל, רק שזה לא הועיל כל כך כי זה די עיכב את הלידה, חיכו שההשפעה תעבור וילדתי בסוף בלי כלום. את מאי לקחו לבדיקות, לשקול ולדחוף לה צינור לריאות - מה שלא אמרו לי ולא ידעתי, והחזירו אותה אלי להמון זמן, היא היתה כל הזמן איתי חוץ מביקורי רופא בחדר התינוקות. עם נעם כבר ידעתי בדיוק מה אני רוצה - ילדתי אותו בבית, שוב עם כולם וגם מאי הצטרפה אלינו (ומיילדת, כמובן), לידה כייפית וטבעית (אופס, בעצם לקחתי 2 אקמול לפני...). המילדת לקחה דם מחבל הטבור כדי שלא ידקרו את נעם ונסענו למשגב לדך כדי להרשם ולהשתחרר, מה שלא הצליח לנו כל כך כי בסוף היינו מאושפזים שבוע בגלל איזה סיבוך, אבל חוץ מהצהבת של נעם הינו צמודים והייתי מודעת יותר למה שקורה ככה שידעתי מה לבקש. הלוואי שהיה פה את הסידור שיש בהולנד ואפשר היה ללדת בבית בצורה חוקית ובטוחה ולא להפסיד את דמי הלידה.

 

[דיאנה1]

תודה רבה לכן על התשובות

גם בעיני, כמו בעיני סיגל, לידה היא דבר מרתק ומרגש ואני יכולה לשמוע סיפורי לידה בלי סוף. היחס שלי ללידה הוא בערך כמו של אורית - עם כמה שפחות התערבויות אבל גם אני לא יכולתי לשאת את הכאב וילדתי פעמים עם אפידורל. אני דווקא יכולה להבין את הבנות שיולדות בלי אפידורל, ברור לי שזה עדיף אבל אני לא חושבת שאני מסוגלת לכך. כיף לכן, אורית וסיגל, שלמדתן את הלקחים מהלידה הראשונה וידעתן בדיוק מה לעשות בשניה. אני אצטרך כנראה לחכות ללידה השלישית בשביל זה... את בר חיסנו, הזריקו לו ויטמין K, עשו לו בדיקות ללא נוכחותי, ומכל הדברים הללו אני מתכוונת להמנע בלידה הבאה, למרות שאת שתי הלידות עברתי במשגב לדך, כך שהיחס היה באמת בסדר גמור. ציפי, הצטערתי לשמוע על הלידה האחרונה שלך למרות שהצחקת אותי נורא... אני זוכרת איך לפני הלידה הראשונה כל הזמן צחקנו על השלב שבו מקללים את הבעל והיינו סקרנים מה אני אגיד, בסוף הייתי בהשפעת אפידורל וישנתי בשלווה עד הלידה עצמה. נמנעה מבעלי ההזדמנות לשמוע ממני פנינים לגביו... שירלי - נשמע שקיבלת יחס נהדר, באיזה בית חולים זה היה? אני כבר דואגת מה יהיה בלידה הבאה, למרות שהיא לא צפויה בשלוש השנים הקרובות, איפה אני אלד עכשיו שסגרו את משגב לדך. אני מאד מקווה ש"נשים קוראות ללדת" יצליחו במה שהן מנסות לעשות ויהיה אפשר לקבל בכל בית חולים את היחס והתנאים שהיו במשגב לדך.

 

[אורית ג.]

דיאנה היית בכנס? אפשר לקבל סקירה?

ומי עומד מאחוריו? ומה לדעתך הם חושבים/ות על ברית מילה?

 

[דיאנה1]

לא הייתי, זה קצת מסובך בשבילי כרגע

עם בר. אני מקווה שרותי קרני הורביץ, מפורום אומנות הלידה, תדווח על כך. היא מפעילות התנועה של נשים קוראות ללדת. בהודעה שהפניתי אליה אפשר לראות מי עומד מאחוריה, האנשים שאני יודעת מי הם הן מיילדות, מדריכות הכנה ללידה ורופאה. אני לא חושבת שלתנועה הזו יש עמדה רשמית לגבי ברית מילה, הם מתמקדים במה שקשור ללידה. אבל אני יודעת על מספר אנשים שם שהדעה האישית שלהן היא נגד ברית מילה. כפי שאת יודעת מופיע באתר אומנות הלידה מאמר של רופא המסביר דברים רבים על ברית מילה - יש לשם הפניה מהקהילה כאן (או לפחות היתה כזו מהקהילה ביואל). אם וכאשר תהיה סקירה של המפגש היום, אשים כאן הפניה לשם (אני משתתפת בקביעות בפורום של אומנות הלידה).

 

[דיאנה1]

הפניה לסקירה של הכנס

נשמע ממש מעניין, חבל שלא יכולתי להיות.

 

[ציפי ג]

דיאנה על פי החלטת בית המלוכה

אסור עלי להפעיל יותר את חוש ההומור שלי בפורום זה. צר לי.

 

[לאה2707]

ערב טוב לכלם. ציפי על מה את מדברת?

 

[אורית ג.]

ציפי את בטח יכולה להשיג היתר ממלכות

שמיים - שהיא יותר נחשבת. ולא להעלב. אליזבט התכוונה (לדעתי) שדי לה בהלצות והיא במצב הרוח הנכון לשמוע דברים של טעם ועם עומק. אז... קדימה לעבודה... (ושאלונת: האם מותר לומר "שבוע טוב" במוצ"ש שלפני ט´ באב?)

 

[QElizabeth]

אורית תודה

על ההבנה

אני לא יודעת למה אני לא יכולה להכניס אייקונים, אבל אם הייתי יכולה - הייתי שולחת לך פרח... וציפי - באמת שאין לי בעיה עם ההומור - להיפך..... אני רק לא רציתי שישתמע מהכינוי שלי שיש לי איזה שגעון גדלות או נרקיסיזם או משהו כזה..... זה סה"כ כינוי אז יש היתר הומור כמובן כל עוד זה בגבולות הטעם הטוב