מפגשים חברתיים

גרנית10

New member
מפגשים חברתיים

בעלי חולה דמנציה במצב סעודי מזה שנה .מטופל בבית יש לנו עובד זר . אני בדיכאון ובודדה מאוד. החברים כבר לא חברים. הילדים כל אחד בעסוקיו .בקשר טלפוני כל יום. אני מנסה להתמודד בעזרת שיחות עם עובדת סוציאלית אבל זה לא מספיק . אני מאוד מתגעגעת לחברה. .למפגשים חברתיים.. ולהיום עם אנשים במצבי ובהמשך לתמוך אחד בשני. באיזור הקריות.
 
מצטערת לקרוא

אבל כנראה שבשלב מסויים הרגשת צורך לטפל בבעלך ובעיקר הרגשת, כנראה, שזה לא יפה להמשיך את חייך כרגיל בעוד שאצל בעלך הם נפסקו. עכשיו, הגיע הזמן שתשאירי את מירב הטיפול בבעלך לעובד הזר ותחזרי לחיות. אני מניחה שהחברים כנראה כבר לא התלהבו לשמוע שוב ושוב כמה קשה לך וכולי, עכשיו את במקום אחר, צאי עם חברות, תבלי לכי ללמוד כמה דברים והמשיכי לחיות!
 

טילי66

New member
מפגשים

גרנית שלום ניסיתי לשלוח לך מסר אך ללא הצלחה. אני מאוד מזדהה איתך. המצב לא קל. הגעת למקום הנכון לתמיכה כתף וחברות במידה ותצרי קשר עם ניצה קבלי ממנה את הטלפון שלי. חיבוק ענק ואורך רוח מתוך ניסיון של שנים תמי
 
גרנית יקרה, כולנו כל כך מבינים...

אני מקווה שכבר קיבלת טלפון מניצה ומתמי ואני אבקש מהן שימסרו לך גם את הטלפון שלי ואת מוזמנת להתקשר תמיד, לא בשבת, מי כמונ יודעת כמה שעות דיברתי עם זהבה מהפורום שלנו והיא עודדה אותי ושמעה את כל מצוקות נפשי. את זה אי אפשר לספר לחברים או משפחה, רק למי שמבין באמת. תתחילי לצאת לחוגים חדשים, אני הכרתי שם נשים חדשות וחברות חדשות, יש עם מי לצאת לסרט או הצגה או למוזאון או סתם לדבר על נושאים אחרים ולא על אלצהיימר שיהיה לך שבוע טוב, המון חיבוקים, טובה
 

ענתי44

New member
את לא לבד יקירה

אני בטוחה שתפגשי נשים במצבך מהקריות. ויש לך גם חברים וירטואלים כאן בפורום. ואני מקווה שבמפגש הבא של הפורום תגיעי ויהיו לך עוד חברות. מאחר ויש לך עובד זר עם בעלך אני ממליצה לך למלא בתוכן ייחודי לך את זמנך. אני מבינה שזה קשה לצאת וליהנות בלי האיש לו נישאת, אביר נעוריך ואבי ילדיו. אני בטוחה שלו יכל לומר לך היה אומר לך, צאי לך ותמשיכי בחיים. זה הזמן לחדש קשרים עם חברות עבר, בני משפחה. זה הזמן לרכוש חברים חדשים, בין אם כאלו שעוברים כמוך חיים מול אלצהיימר ובין מכרים שתפגשי בפעילות חברתית. העולם פתוח בפניך, לסיים תואר, ללמוד חוג שתמיד רצית. ללכת לפעילויות חברתיות אהובות כמו ריקודי עם או כל דבר שעושה לך טוב. תמלאי את עולמך בהרבה דברים נעימים ואז יהיה פחות בודד וקשה. לקשר לחברים שנטשו, אל תנטרי להם. הם לא מבינים מה זה אומר, חלקם מפחדים, וחלקם מתקשים לשמוע מצוקות היום יום של המחלה. אני נתתי למי שהחליט להתרחק, ללכת וקיבלתי בזרועות פתוחות מי שנשאר או הצטרף. היום למדתי שיש כאלה שאני יכולה לשתף במצוקת האלצהיימר ויש כאלה שצריך להימנע מלשתף ולכאלה אני עונה ברוך השם שהם שואלים לשלום אמא. למרות שלא תמיד זה נכון.
 
למעלה