מעשה בפרח וגננת
לא אחת אני נשאלת איך פרח כמוך עוד לא מצא גנן??? ואז פשוט העלה בי רעיון גאוני על בסיס: אם מוחמד לא בא אל ההר ההר יבוא אל מוחמד. והוא: אם הפרח לא מצאה גנן הגננת תמצא את הפרח. החלטתי להתאמן בגידול פרחים... אתם יודעים,כאלו שיש להם שורש,שיודעים לכוף ראשם מול סערה,ששותים בצמא את אשר אני מגישה להם... בקיצור,פרח נחמד..שגדל אצלי בבית,לא מזיק ו...שותק. אז ההוא בחנות {פרח יפה לא פחות
} אמר לי שיש מחקר שמראה שצמחים צריך לטפח גם רגשית ולא רק פיזית. "תשירי להם שירים,תפנקי אותם,תעניקי להם אהבה ורוך..." לאור מבטי המהסס והלא מאמין,הוא יעץ לי לעשות ניסוי: לקחת שני צמחים קטנים מאותו סוג {אתם יודעים,מאלו שמביאים לילדים בט"ו בשבט} ולהניח אותם בחדר. לפרח הראשון {הוא התחיל לנאום בהתרגשות ובשמחה} להתייחס ממש יפה,ללטף ולשיר לו,לאמר לו עד כמה אני אוהבת אותו ועד כמה הוא מקסים אותי... ואת השני {וכאן טון הדיבור שלו הי'ה ממש עצוב} פשוט תצעקי עליו,תגידי כמה את שונאת אותו וכמה הוא דפוק. הגיע השלב שבו אזרתי אומץ, וכמעט שאלתי את הפרח הכי יפה בגן {להלן המוכר} אם הוא צריך מישהי שתגדל אותו כשלפתע נכנס חברו ונשק לו על שפתיו {עכשיו התבהר לי פשר הרגישות שלו...הוא מחובר לצד הנשי} בצער רב וביגון קודר אספתי את הפרח {ואת עוד שני הצמחים של ילדי ט"ו בשבט} "תחייכי אליו חמודה..." אמר לי הפרח מאחורי הדלפק... "והוא יחזיר לך אהבה בגדילתו" {ואני תוהה למה החיוכים שפיזרתי עד עכשיו אל מול הפרח הכי יפה לא עזרו...} הגעתי הביתה... היו לי אלף יסורי מצפון וכ"כ ריחמתי עליו אבל הייתי חייבת לעשות את הניסוי {סקרנות...אלא מ ה...} ואכן..כך הי'ה,במקביל לטיפוחיי את בן טיפוחיי הניסוי קרם עור וגידים...הפרחון שצעקתי עליו נבל לאחר מעט זמן ופרחון שאהבתי החזיק מעמד עוד כמה ימים. אחחחח...פרחון יפה שלי...בכיתי על קברו...כך ליבי קמל למראה הגילוי על הפרח שמאחורי... ותוך כדי שאני באבל,היכתה בי ההכרה {או שמא הצעקה של אמא...לא זוכרת כבר...} יש לי בעי'ה עם הפרח הגדול...זה שעל אדן חלוני,זה שהוא בן טיפוחיי: הוא עלול להיפגע מאוד כשיבוא הבחור שלי,הוא עלול לחוש שהוא לוקח את האהבה שהענקתי לו. אצתי כולי אל הפרח בחנות ושטחתי בפניו את בעייתי:"איכה אפגע בו???" כמעט בכיתי "כשזה יקרה" לחש ההוא וליטף את ראשי "תוציאי אותו לטיול כל יום,תקני לו מתנות משובחות, ובעיקר,תדברי איתו על זה.תכיני אותו רגשית ותני לו לפרוק את הרגשות שלו, את החששות."
לא אחת אני נשאלת איך פרח כמוך עוד לא מצא גנן??? ואז פשוט העלה בי רעיון גאוני על בסיס: אם מוחמד לא בא אל ההר ההר יבוא אל מוחמד. והוא: אם הפרח לא מצאה גנן הגננת תמצא את הפרח. החלטתי להתאמן בגידול פרחים... אתם יודעים,כאלו שיש להם שורש,שיודעים לכוף ראשם מול סערה,ששותים בצמא את אשר אני מגישה להם... בקיצור,פרח נחמד..שגדל אצלי בבית,לא מזיק ו...שותק. אז ההוא בחנות {פרח יפה לא פחות