מערכת החינוך ואני
טוב, אתחיל מהסוף. יש לי שני בנים בבית ספר יסודי. מאז שהם נכנסו ל"מערכת החינוך[???]" אני בדיאלוג מתמיד עם צוות המורים וההנהלה בנוגע לאלימות כלפיהם. מה נגיד לכם???האטימות שאני מגלה בעניין גובלת בסכנת חיים לילדי. במהלך השיעור הבן שלי הותקף.פנה למורה שהיתה בכיתה. מיום שני ,בו קרה הארוע,עד אתמול לא נעשה אפילו בירור בעניין. גם פניה למנהלת בעבר כמו אתמול הניבה תוצאה זהה: הבטחה שהעניין יטופל. עלי להדגיש שהבן שלי הוא תלמיד מצטיין ושהתנהגותו מניבה תעודות הערכה השכם והערב. מה עושים??? פניתי בפעם שעברה-לפני כחודש- למפקחת בעניין זהה:בני הותקף במהלך שיעור לנגד עיני המורה והיא התעלמה.המפקחת לא חזרה אלי. היא פנתה לביה"ס וגלגלה אליהם את האחריות. רק אחרי שכלו כל הקיצין ,אחרי שהשארתי את בני בבית ואחרי שאיימתי בפניה למשטרה ולעו"ד הסכימו בבית הספר לערוך בירור. ניסו להתנות זאת בהעדרי מהבירור. לא הסכמתי לתנאי והבירור נערך בנוכחותי. מנהלת בי"הס הודיעה לבן שלי שלא יספר לי דבר. ואם יקרה מקרה דומה הוא יפנה אליה והיא תטפל... בנוגע לאי הטיפול של המורה באירוע היא הגנה על המורה בחירוף נפש...וטענה שהבן שלי חייב ללמוד להתמודד עם הדברים בעצמו,אחרת שום דבר לא יטופל... חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח הנה עבר חודש.בני מותקף שוב ע"י ש נ י תלמידים במהלך שיעור.פונה למורה,מחכה 4 ימים פונה אתמול למנהלת ביה"ס. כלום לא נעשה.בהטחות לחוד-ביצועים לחוד. ואיפה האחריות ??? [אולי אחריות ומוסר הן מילים גסות,שהס מלהזכיר בנוכחות איש מערכת החינוך] מה לעשות??? בסוף שנה"ל הקודמת העברתי את בני הצעיר לבית ספר אחר. בני הבכור לא הועבר משום שרצה להשאר בביה"ס הנוכחי. האלימות כלפיו היתה בתחילה בהפסקות. פעם שברו לו עיפרון באוזן-ובאוזן נשאר חוד בגודל אינץ, והוא נזקק לטיפול רפואי מייסר. כיום,זו כבר פעם שניה שהוא מותקף בשיעור ו ד ב ר לא נעשה בעניין,למרות פניות מצידו/מצידי/מצד אבא שלו... החלק הקשה מבחינתי בנוסף לכל הקשור לפגיעה בבן שלי על ההשלכות שלה הוא שבכל פעם שהוא משתף אותי אני נכנסת לסערת רגשות.כועסת.מתעצבנת. לא ישנה בלילות. מנהלת דיאלוג זועם עם עצמי. חשה חסרת אונים וחסרת תועלת כאמא. חשה כישלון חרוץ. חשה שאני מאבדת את האמון של הילד בי. מה לעשות??? כיצד להתנהג מול אטימות ממסדית שכזו? מול מערכת שפרטיה נהנים מתפקיד התחתונים זה של זה??? אילו ערכים מלמדים את ילדינו שם? האם"כל דאלים-גבר"? האם"איש הישר בעיניו יעשה בתנאי שהוא לא הפרייאר???" מה לענות לבן שלי? אני מחנכת אותו שבכל מצב כזה עליו לפנות לגורמים הממונים בביה"ס. הוא לא מחזיר כשהוא מותקף וגם לא זוכה לטיפול בפנייתו. פניות מצידי -נתקלות בזריית חול ובהבטחות שווא שהעניין יטופל. בעצם הבן שלי יוצא קרח מכל הכיוונים. אני מפסיקה כעת.הזעם שוב גואה בי. אשמח לתשובות עד כה. שאלות-ייענו. תודה לכם
טוב, אתחיל מהסוף. יש לי שני בנים בבית ספר יסודי. מאז שהם נכנסו ל"מערכת החינוך[???]" אני בדיאלוג מתמיד עם צוות המורים וההנהלה בנוגע לאלימות כלפיהם. מה נגיד לכם???האטימות שאני מגלה בעניין גובלת בסכנת חיים לילדי. במהלך השיעור הבן שלי הותקף.פנה למורה שהיתה בכיתה. מיום שני ,בו קרה הארוע,עד אתמול לא נעשה אפילו בירור בעניין. גם פניה למנהלת בעבר כמו אתמול הניבה תוצאה זהה: הבטחה שהעניין יטופל. עלי להדגיש שהבן שלי הוא תלמיד מצטיין ושהתנהגותו מניבה תעודות הערכה השכם והערב. מה עושים??? פניתי בפעם שעברה-לפני כחודש- למפקחת בעניין זהה:בני הותקף במהלך שיעור לנגד עיני המורה והיא התעלמה.המפקחת לא חזרה אלי. היא פנתה לביה"ס וגלגלה אליהם את האחריות. רק אחרי שכלו כל הקיצין ,אחרי שהשארתי את בני בבית ואחרי שאיימתי בפניה למשטרה ולעו"ד הסכימו בבית הספר לערוך בירור. ניסו להתנות זאת בהעדרי מהבירור. לא הסכמתי לתנאי והבירור נערך בנוכחותי. מנהלת בי"הס הודיעה לבן שלי שלא יספר לי דבר. ואם יקרה מקרה דומה הוא יפנה אליה והיא תטפל... בנוגע לאי הטיפול של המורה באירוע היא הגנה על המורה בחירוף נפש...וטענה שהבן שלי חייב ללמוד להתמודד עם הדברים בעצמו,אחרת שום דבר לא יטופל... חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח הנה עבר חודש.בני מותקף שוב ע"י ש נ י תלמידים במהלך שיעור.פונה למורה,מחכה 4 ימים פונה אתמול למנהלת ביה"ס. כלום לא נעשה.בהטחות לחוד-ביצועים לחוד. ואיפה האחריות ??? [אולי אחריות ומוסר הן מילים גסות,שהס מלהזכיר בנוכחות איש מערכת החינוך] מה לעשות??? בסוף שנה"ל הקודמת העברתי את בני הצעיר לבית ספר אחר. בני הבכור לא הועבר משום שרצה להשאר בביה"ס הנוכחי. האלימות כלפיו היתה בתחילה בהפסקות. פעם שברו לו עיפרון באוזן-ובאוזן נשאר חוד בגודל אינץ, והוא נזקק לטיפול רפואי מייסר. כיום,זו כבר פעם שניה שהוא מותקף בשיעור ו ד ב ר לא נעשה בעניין,למרות פניות מצידו/מצידי/מצד אבא שלו... החלק הקשה מבחינתי בנוסף לכל הקשור לפגיעה בבן שלי על ההשלכות שלה הוא שבכל פעם שהוא משתף אותי אני נכנסת לסערת רגשות.כועסת.מתעצבנת. לא ישנה בלילות. מנהלת דיאלוג זועם עם עצמי. חשה חסרת אונים וחסרת תועלת כאמא. חשה כישלון חרוץ. חשה שאני מאבדת את האמון של הילד בי. מה לעשות??? כיצד להתנהג מול אטימות ממסדית שכזו? מול מערכת שפרטיה נהנים מתפקיד התחתונים זה של זה??? אילו ערכים מלמדים את ילדינו שם? האם"כל דאלים-גבר"? האם"איש הישר בעיניו יעשה בתנאי שהוא לא הפרייאר???" מה לענות לבן שלי? אני מחנכת אותו שבכל מצב כזה עליו לפנות לגורמים הממונים בביה"ס. הוא לא מחזיר כשהוא מותקף וגם לא זוכה לטיפול בפנייתו. פניות מצידי -נתקלות בזריית חול ובהבטחות שווא שהעניין יטופל. בעצם הבן שלי יוצא קרח מכל הכיוונים. אני מפסיקה כעת.הזעם שוב גואה בי. אשמח לתשובות עד כה. שאלות-ייענו. תודה לכם
