מערכות יחסים -

מערכות יחסים -

יצא לי בשבוע האחרון לדבר המון על זוגיות ויחסים אינטימיים - ובכלל מערכות יחסים.
בחיפוש לי אחרי מאמרים של התפתחות בעצם והסתכלות על מערכות יחסים, ראיתי את המאמר הקצר הזה, באתר שכבר נמצא אצלי
יחסית, הרבה זמן במועדפים.

"כאשר אנשים בעלי רמות התפתחות שונות מעורבים בקשר, האדם המפותח יותר, יכול לבחור להיות האחראי למערכת היחסים, על מנת לשמש מודל או מדריך. שכן האדם הפחות מפותח חווה את הקשר מנקודת מבט דואלית של טוב או רע, או של צודק לא צודק. על כן הוא יניח אוטומטית שהוא בסדר."

מעוניינת לשתף, שבזוגיות שלי, בדיעבד, הרבה פעמים ראיתי את עצמי כזאת ש"בסדר", צודקת (אני בסדר, העולם דפוק), טובה וכו'...
קטע שעם ההתבגרות, והילדים והעשייה במהלך הזמן הזה - מבינה אני שבעצם שהכל בסדר, ושזה לגיטימי להרגיש גם שאני לא בסדר, ושגם אני יכולה
להדריך ולבחור את הדרך במערכת היחסים. כמה פעמים שראיתי את זוגי ואותי מתגרשים בעיני רוחי, אבל... יש לציין שהראייה שלו, היא ראיה רחבה יותר, ולא כמוני, רואה רק את הפרטים הקטנים.
צריך שניים לטנגו


איך זה אצלכם?

הנה המאמר והקישור:
מערכות יחסים - אי אפשר איתן אי אפשר בלעדיהן
מערכות יחסים מציבות בפנינו את האתגר הגדול ביותר, מפני שרק ביחסים עם אחרים יכולות להתגלות בעיות בלתי פתורות שקיימות בנפשו של הפרט. האדם נתקל בקושי רק בנוכחותו של אדם אחר ולא כשהוא נמצא עם עצמו.

כשאתם נמצאים בתוך "קשר" האשליה של "אני הבסדר"
אינה יכולה להחזיק לאורך זמן.

מערכות יחסים הן בעת ובעונה אחת: מימוש, אתגר ומדד למצבו הפנימי של האדם. על כן החיכוכים הנוצרים ביחסים עם אחרים יכולים לשמש מקור להבנה ולצמיחה אישית.

קיימות דרגות שונות של קשר או אי קשר, החל מהימנעות והתבודדות, עבור אל יחסי קרבה ללא חשיפה הדדית ומשמעותית, ועד לקשר עמוק ואינטימי ביותר.

סיפוק כקנה מידה להתפתחות אישית
ניתן למדוד את תחושת הסיפוק האישי של האדם באמצעות עומק הקשר, עוצמת הרגשות שהוא מרשה לעצמו להרגיש ובאמצעות הנכונות לתת ולקבל.

תסכול בקשר מעיד על כך שאחד הצדדים נמנע מהאתגר הטמון במערכת היחסים.

מערכת היחסים מציבה בפני אותם אנשים החווים קשיים פנימיים, מצבים שמביאים לעימות עם הקונפליקטים הפנימיים אשר קדמו לקשר. מערכת היחסים עשויה להיות גורם מדרבן לחיפוש רציני אחר הסיבה לקונפליקט בתוך עצמי ללא צורך בהגנה, האשמה של האחר או האשמה עצמית, אשר גורמות לנו שלא להתמודד עם הקונפליקט האמיתי.

רצוי לזכור שהימנעות מקשר עמוק, אינה הפתרון האמיתי
לטיפול בקונפליקטים הפנימיים שלנו.

מודעות לקונפליקט והעצמה
כאשר אנשים בעלי רמות התפתחות שונות מעורבים בקשר, האדם המפותח יותר, יכול לבחור להיות האחראי למערכת היחסים, על מנת לשמש מודל או מדריך. שכן האדם הפחות מפותח חווה את הקשר מנקודת מבט דואלית של טוב או רע, או של צודק לא צודק. על כן הוא יניח אוטומטית שהוא בסדר.

האדם המפותח יוכל לזהות את הקונפליקטים הפנימיים של כל אחד מן הצדדים שבאים לידי ביטוי בקשר.

אם אחד מהאנשים במערכת יצליח לא להתפתות ולהאשים או לבקר את האחר על פגמיו וחולשותיו, ובמקום זאת, יתבונן פנימה אל תוך עצמו, הוא יעצים את עצמו כמו גם את הקשר.

אין ספק שכל אחד מבין האנשים בקשר, אמור לקחת אחריות מלאה על טיב הקשר, אלא שכל אדם מביא פוטנציאליים אחרים והיסטוריה שונה,
על כן רק התבוננות אמיתית בקשיים האישיים ועבודת מודעות, עשויות לעזור לכם להרגיש חירות רגשית אמיתית
שתאפשר קיום של מערכת יחסים עמוקה ומעצימה.
http://www.kav-haofek.com/מערכות-יחסים-קשה-איתן-וקשה-בלעדיהן.html
 
אני אקרא אני רק אגיד ש

אומרים שהתאווה הגאווה והכבוד מוציאים אדם מן העולם...
והכי קל לוותר כשאחד מהם נפגע זה פוער בור בין שני האנשים לא רק בזוגיות...
במצב כזה רואים הרבה גירושין מול העיניים. ואז באמת רק הבגרות יכולה לגשר על הפער.
ונתינה במצב כזה היא גדולה יותר כי אחת היא מרפאת את הפצע ושנית היא נתינה של התגברות
על האגו. וגם נתינה כזו היא כבר לא מתוך המקום של אם אני אתן אני אקבל כי ההרגשה של הפגיעה באגו
זה שלא התקבל מה שנתת תחושה של מינוס בבנק הרגשי. לכן נתינה כזו היא מתקרבת להגדרה של אהבה אמיתית
כי זו נתינה בלי לצפות לתמורה או בלי לדעת אם יהיה ריפוי נתינה ללא ידע מה תהיה התוצאה....
ויצא לי ניסוח גרוע מקווה שהובנתי
 
למעלה