מעצבן אותי!
היי לכן\ם
אולי חלקיכן זוכרות אותי ואולי לא. הייתי די פעילה כאן לפני כמה שנים. לא נעלמתי. קראתי רק לא הגבתי. סתם לא קשור לכלום, אבל מעצבן אותי. מעצבן אותי. אני קוראת הודעות כואבות וקשות ואחרי זה שרשור של חיזוקים, חיבוקים, העצות הכי טובות, התשובות הכי נכונות והבנה עמוקה. יש כאן כל כך הרבה בנות חכמות, עם שכל, יודעות מה להגיד ומה שהן אומרות זה גם נכון. יש כאן בנות עם ראש על הכתפיים. ואיכשהו אתן תמיד יודעות מה לייעץ לאחר. אך לא לעצמכן. יודעת להגיד מה צריך לעשות ומה לא אך לא מיישמות את זה בעצמכן. אני לא מתעצבת מכן. להפך. אני יכולה בקלות להיכלל בכל מה שאמרתי. אני מתעצבנת על ההפרעה הזאת. היא שואבת ושואבת וזה מעצבן אותי וזה חבל לי. בא לי לראות כל אחת מכאן מקשיבה לעצמה ומיישמת. בא לי שתחיו, שלא תפחדו. בא לי גם לא לפחד. סתם מעצבן אותי שההפרעה הזאת קיימת, שהיא שואבת אותנו כל כך בקלות וגונבת לנו חיים מלאים ויפים ונותנת לנו במקום חיים של פחד וחרדה. היא גורפת יותר מידי קרבנות. וזה עצוב. לא יודעת מה נהיה לי פתאום. אני פשוט מתחילה להבין ולקלוט את הפוטנציאל שיש כאן לחיים אחרים. יותר טובים. ובכל זאת, אנחנו כאן.
היי לכן\ם