מעניינת בדעתכם

[lynchik]

מעניינת בדעתכם

הי הייתי מעוניינת לקרוא את דעתכם על כתב היד, ואני מבטיחה לתת פידבק. תודה

 

[אודי בן יעקב]

תראו איזה שבירות, צלצלים וויבראציות

בכתב יד שברקע ההתרשמותי כללי שלו משקף איזה זרימה נעימה, גמישה וטבעית. על רקע פיצול אישיותי כזה נשאלת השאלה מי מבין הדמויות תיתן את הפידבק ?

 

[lynchik]

אתה יכול להיות יותר ברור??

 

[אודי בן יעקב]

הנכתב נועד למתענינים בסימנים, אבל

ניתן לפרט. הכתב, בשל החזקת עט נמוכה ואולי גם טוש, יוצר קשתות עבות, מעוגלות וגמישות, כאילו נכתבו במברשת, כגון, ה' "בתודה" יין "שמעוניין" כות "כותבת" ועוד. ומנגד, זויות חדות בעיצוב משולש כ' "לכתב", שבירות וצלצלים, כעין שפיצים בפתיחות וסיומים של אותיות רבות ל "לפניכם" י' "למי" . חוץ מזה קוים אנכיים מתוחים/נוקשים "דעתכם" ( ם ) על ( ע ) ועוד. אילו ניגודים שלא כל כך מתיישבים יחדיו, אצל אותו אדם, ולנו נותר רק לברר האם הרכות, הגמישות והנוחות מאפיינים את הדמות, אולי רק מאפיינים חצונית/זמנית כדפוס התנהגות שנועד לתקשר מבחינה חברתית תכונות טובות יותר, או לכל הפחות לשפר ערוצי הידברות ותקשורת שעלולים היו 'להתקצר' בשל המרכיבים הפחות נוחים וקלים שמודגמים 'בזויות' של האופי. העובדה ששחור על גבי לבן, ובכתוב, רואים גם יסודות כאלה וגם כאלה מלמד שהמעברים בין סוגי ההתנהגות השונים הם לא אירוע נדיר במיוחד, ואולי די בהלך רוח מסויים, רגישות ולחץ כדי שישתנו ההתייחסות והתגובות. מצד שני, בלי טפוסים רבי הפכים, סתירות ומורכבויות כאלה העולם היה הופך לחד ממדי ומשמים, ולי לא היה מה לכתוב.

 

[lynchik]

תגובה מהצד הנעים.. ../images/Emo9.gif

לא הייתי אומרת שיש לי פיצול אישיות, אבל בהחלט קיימים שני הצדדים, לא ידעתי שזה יכול להיות כל כך דומיננטי בכתב היד. היה מעניין, תודה.

 

[מילה1]

יש תופעה מעניינת בכתב

- הקו במרבית האותיות חלול באמצעו. האם זה עקב מכשיר כתיבה פגום, או שמא מעיד על איזושהי בעיה בזרימת האנרגיה/מחסור באנרגיה לעומת רצון להשיג הרבה, אבל אין די כוחות? אולי הכותבת תגיד לנו באיזה מכשיר כתבה?

 

[lynchik]

כתב יד בעט אחר

אני מצרפת עוד כתב יד כי כניראה העט הקודם לא משהו. או שכתב היד לא משהו...

 

[lynchik]

מה דעתכם?

 

[אודי בן יעקב]

התקטנות גובה אותיות/סיום "וכישורים"

כמותיר אופציות פתוחות על פי ההתפתחויות: התקדם התהליך כמצופה, נמשיך כמתוכנן, חלו עכובים ומכשולים בלתי צפויים, צד ב' הערים קושי, נלך על אופציה שונה, נדחה לעיתוי אחר. כשרי נסוח ודיפלומטיה מאפשרים לאחוז את המקל בשתי קצותיו ובה בעת לשמור על אמינות ו עמידה מאחורי 'מלה' כלפי החברה. מצד שני, הקטנת הסיום מביאה לפרקים את בעליה לידי מבוכה ומיגננה, בעיקר כאשר צד א' דורש עמדה/תשובה קונקרטית, מדויקת וברורה, ולא מסתפק בהתייחסות כוללנית מעורפלת. וגם נסיגה אלגנטית מלווה בתרוץ קלוש, מסטואציה בלתי נוחה שהוא נקלע לתוכה למרות התכנון והנסיון לצפות מראש.

 

[מילה1]

מה שציין אודי על התקטנות האותיות

יחד עם הקישורים העוקפים הזריזים יכולים להראות גם על חיפוש דרכים עוקפות וקלות להשגת מטרות, אולי עקב חוסר סבלנות וחוסר אנרגיה ללכת בדרכים המקובלות הקשות יותר. במקום התאמצות והליכה "צעד צעד" יש יכולת אילתור וכושר שכנוע.

 

[אודי בן יעקב]

../images/Emo176.gif../images/Emo175.gif

 

[lynchik]

לאודי ומילה 1

אני לא כל כך משוכנעת שאני נוהגת להתחמק ממתן תשובות, דוקא בדרך כלל אני מדויקת ולא מעורפלת. חוסר סבלנות - אולי יותר בעבר, היום הרבה פחות. תודה. תירוצים קלושים גם לא ממש מאפיינים אותי..

 

[אודי בן יעקב]

היי. אני מסכים אתך שאת לא נוהגת

להתחמק ממתן תשובות ושאר הדברים שציינת. גם רואים שיפור בסבלנות והתייחסות לדעת אחרים ובקורתם בהשוואה למה שהיה, והדבר מעיד על שיפור במודעות ובבקורת העצמית, בגרות והבשלה, יתר איזון בעוד שפעם ברגע שנדלק הפתיל לא היתה דרך חזרה. רואים גם כושר ארגון והפעלה, שליטה במתרחש ובלחצים, יעילות, עצמאות, חריפות והבחנות לגבי 'השטח'. אולי גם תחושה שיכולתך לא זוכה להערכה/קידום הולמים, או שמגבילים אותך מליזום ולקדם תכניות לא שגרתיות. מקרים שבהם את מתעקשת ולא מוותרת גם במחיר 'עמותון'. תראי, ההתקטנות, או הקטנת סיומים כגון ת' במלה "תכונות", (תשווי את ה ת' הראשונה לאחרונה), עשויה לשקף דחיקה לצמצם את נוכחותך בסטואציה בלתי נוחה מבחינתך. קשה לך יותר לקבל מצב מסויים שעומד בסתירה לשאיפות, ציפיות או יומרות שלך, ובעיקר בסתירה למה שאת מצפה והיית רוצה לראות את עצמך נוהגת בדרך מסויימת. למשל: את מבקשת למתן התנגדות ראשונית, כמעט אינסטינקטיבית לנוכח נסיון/טענה/בקורת שמבקשים לקשור אותך כאחראית למחדל או תקלה. הרגישות ליוקרתך והצלחותיך מתעוררת ונתונה במבחן מלחיץ, שיש בו מתיחות, דריכות וחוסר שקט. על כן נדרש ממך מאמץ כדי לטפל ולהגיב על הסטואציה באורח מאוזן, עניני, הגיוני ו 'לא אישי'. מצד שני, זה לא תמיד מצליח, כך שיתכנו מצבים שהרגשות והגאווה ינצחו. בעקיפין זה עשוי ללמד על שעור שאפתנות, תחרותיות רצון להוכיח עצמך ולנצח, צורך בהכרה, לחימה על יוזמה ואוטונומיה בפעילותך בלי יותר מדי מגבלות, התערבות מהצד, הנחתות ושטנצים 'מגבוה' מצד מי ש 'לא מחובר'. מתוך אלה את עשויה להמעיט במשהו מחשיבות והבנת אחר בנושא, מקריאת המצב שלו ומבקורתו, אולי לזלזל ואף ללגלג על נמוקים בלתי רלוונטיים שאותו גורם מציג, ואולי לראות דוקא בהתנהגות ותגובות של האחר יסוד של התחמקות, אי נכונות להתמודד ענינית עם כשלונות וטעויות שלו, ולכן בוחר לחפש אשמים. מה דעתך ?

 

[jean]

שלום לך,

עברה תקופה די ארוכה מאז נתתי חוות דעת (גם וירטואלית) שעוסקת בגרפולוגיה, עלי לסייג את דברי ולהבהיר שאני עוסק בגרפולוגיה רק כתחביב, ולכן מומלץ לקחת את דעתי בהתאם. קודם כל עניין הזוגיות - את נמצאת מרוחקת מהזולת ומהאנשים, גם אם ברמת היומיום את טיפוס חייכני ואולי מקסים. עם זאת, לא הצלחת לבנות מערכת זוגית רבת משמעות, ואת חיה בתחושה שהיא צריכה להגיע, אבל מכרסם בך חשש תמידי, של מה ש'יבוא' אחרי שתתחיל המערכת הזוגית הזאת. כלומר, לדעתי, את רואה במערכת זוגיות משהו סופי. יש סימליות רבה ב'מ' הסופית שלך שפונה אל הכתב ונראת כמו קשר. את לא עוסקת בפעילות חברתית בהתנדבות וחבל. משום שפעילות כזאת תוכל לתת לך קשר נוסף מאזן עם בני האדם. אפשרות לתרום ולהרויח מהזולת ברמה לא תועלתנית. את אדם אינטליגנטי עם אינטואיציה טובה, עם זאת - אני מבחין במעט קבעון מחשבתי, סוג של סטגנציה והבנה בתבניות ישנות. יש לך יכולת להתעקש לעיתים על דברים שיראו לאחרים זניחים. אבל כשאת בוחרת עמדה שנראת לך מוצדקת את תעמדי עליה, למורת רוחם של הכלל. לצערי אני רואה מעט חוסר ביטחון בכתב, נטייה מאולצת לכאורה, או תחושה שאת צריכה 'להתאמץ' בכדי להיות חביבה על הזולת. זה נובע מהנטייה הימנית המאומצת של הכתב בעוד שהאותיות מתכנסות לעצמן. עם זאת, למרות תחושת הסטגנציה של הכתב, יש בך אופטימיות טבעית, ואני בטוח שביכולתך להתגבר על התחושת ה'אי התקדמות' ולעבור לשלב פורה יותר בחייך. בהצלחה.