מעניין

קארניו

New member
ברור שרגשות לא הגיוניים וזה משום שבמוח

מיקומם של הרגשות שונה ונבדל ממיקומן של המחשבות (שכל, הגיון )
אבל
מתוקף היותנו גם יצורים חושבים יש לנו אפשרות לנהל את המעשים, הדיבורים וההתנהגות שלנו שמקורם ברגשות .
קשה לנהל רגשות אבל כן אפשרי באמצעות ההגיון לזהות רגשות של אדם על ידי ההתנהגות שלו בצורה מדויקת ולאמץ תוכנת ניהול התנהגות
כי כדי לכבד את עצמנו אנחנו חייבים לבחור איך להגיב למה ומתי.

וחקרו ,בדקו ומצאו שלעיתים דווקא מידע קוגנטיבי הוא זה שגורם לרגש לעלות. אדם הנקלע לסכנה אינו בורח מפני שהוא פוחד, אלא הוא פוחד מפני שהוא בורח. תגובת הפחד קודמת להרגשת הפחד.

ואיך כתב ויקטור פרנקל בספרו:
" הרגש יכול להיות רגיש בהרבה מיכולתו של השכל להיות הגיוני."
 

קארניו

New member
הגיון ורציונל זה היינו הך - אותה גברת בשינוי

אדרת
ושניהם מבוססים על השכל .
ההגיון עוסק בהבחנה בין הסקה נכונה להסקה לא נכונה ומציע כללים שבעזרתם ניתן להסיק מסקנות ולבסס טענות בהסתמך על טענות קודמות.
 

nowonder

New member
אי אפשר להסביר בכלים רציונאליים

צורך רגשי.
לא להביא ילדים זה צורך רגשי.
וגם להביא אותם.
וגם לאהוד קבוצה.

כולם צרכים רגשיים, ואין להם דבר וחצי דבר עם רציונאל. זה משהו שכל כוסית נולדת יודעת, וגברים לפעמים מצליחים ללמוד.
 

I C E M A N 7

New member
למרות שגם את כוסית מדליקה

גם צרכים רגשיים ניתן להסביר רציונלית.
 

nowonder

New member
לדמיין זה כיף. לא פרודוקטיבי. אבל כיף.

(וזה נכון לשתי ההכרזות שלך).

אפשר לתרץ צורך רגשי בטיעונים רציונלים. תירוץ והסבר זה לא אותו הדבר.
 

קארניו

New member


 

קארניו

New member
דווקא איינשטיין לא מזלזל בחשיבות הדמיון:

"דמיון חשוב יותר מידע; כי הידע מוגבל אך הדמיון חובק עולם."
 

קארניו

New member
אפשר גם אפשר להסביר מה הם צרכים רגשיים

על פי הרציונל !

להלן 4 הצרכים הרגשיים הבסיסיים שאיתם נולד האדם:

1. לקשר - תחושת הקיום

2. לשייכות - תחושת זהות עצמית

3. למסוגלות - תחושת עצמאות

4. למשמעות - המשכיות ורצף



ועל מס' 4 נשען הדיון המשעשע שלכם
 
בגדול כן.

ככה זה אחרי הולדת הילד הראשון.
החתונה היא אקט פורמלי לצורך העניין.
אבל ילד/ים - בפרוש מזעזעים את "אופי" הקשר כפי שהיה עד ..
סדרי עולם משתנים, ואיתם הרצונות, העדיפויות, והמקום של בן/בת הזוג בקשר (בעיקר בן הזוג)

וכן. ילדים זו אכן "טירחה" (ביחס לאין ילדים). אבל טירחה מאד מספקת.
גם חתונה היא סוג של נורמה מקובלת, למרות שכיום, שרידותה - מוטלת בספק, לדעתי גם לזוגות שטרם עשו את זה.

הליכה בתלם היא משהו מאד נורמלי.
אי הליכה בתלם היא משהו יותר קשה, ופחות נוח מול בעלי דעה שונה.

אני בהחלט בעד לעשות את מה שנכון לך, לפני ואולי בלי קשר למה שנכון לסביבה.

בהצלחה
 
כמו בכל מצב יש פלוסים ומינוסים

נישואין הם מחויבות גדולה עם עליות ומורדות, ילדים זו השקעה נפשית וכלכלית, דורשים הרבה טיפול ותשומת לב. קשה להסביר למי שלא חווה את רגעי האושר שהם מביאים להורים ,שמחפים על כל הקושי הכרוך בגידולם.

נישואין אינם חגיגת סקס מתמשכת, גם חברות ארוכה הופכת לשיגרה ומאבדת את ההתלהבות הראשונית.

נישואין הם בעצם שותפות , כמו בשותפות מי שרוצה להשאר בשותפות עליו לדעת לקבל את השותף עם מעלותיו וחסרונותיו, כמו בכל שותפות מתעוררים חילוקי דעות, עניינים כספיים עולים על הפרק (למשל הטענות ההדדיות בין בני זוג את קמצנית/בזבזנית, הוא קמצן/בזבזן). מי שרוצה ומוכן לחיות במסגרת משפחתית צריך להבין שכמו בכל שותפות צריך להיות מוכן לויתורים, הסתגלות לבן/בת הזוג ולדעת שהם באים מעולמות שונים (רקע משפחתי, סביבתי, תרבותי וכו') ואם לא יודעים לגשר על הפערים ואם לא משקיעים מחשבה איך לשפר ולשדרג את היחסים, תוך הבנה הדדית שיש ענין משותף לקדם ולשמר את "העסק" פורצים הריבים הגדולים, כל אחד מתבצר בעמדתו ואז מגיעים לפירוק השותפות.
 
ואני שואל

מה יהיה אם בן הזוג שלך מזה ארבע שנים יקום בוקר אחד ויגיד שהוא חשב על זה וכעת הוא רוצה חתונה וילדים, איך תקבלי את זה ?
 
למעלה