מעניין

[mariasmile]

מעניין

יום ארוך בעבודה,
תמיד מעניין לקרוא צרות של אחרים.. נשמע רע אבל אתם יודעים שזה נכון אם אתם כאן

בכל מקרה רציתי לשאול
האם ככה זה בנישאוין?
אחרי כל מה שקראתי כאן על אובדן התשוקה אחרי חתונה וילד? השעמום?

האם בן זוגי מזה 4 שנים יודע מה הוא אומר כשהוא מכריז שהוא לא רוצה ילדים וחתונה?

האמת שהשלמתי עם זה. לא כל אשה צריכה ילדים. זה המון טרחה ומחויבות ומה אם אני רוצה פתאום לצאת להליכה אחרי עבודה או לצאת לחוג ציור שלי ולא לרוץ לשמרטף? וטיולים? והכסף שיכל להיות למטרה טובה יותר כמו לטייל במקומות אקזוטיים (עשינו ונעשה)
שלא תבינו לא נכון- כשהיה לי בן זוג משפחתי שאוהב ילדים היתי מוכנה ללדת לו שבט.. אני קלה לשכנוע.
אבל אני אוהבת את בן הזוג שלי הנוכחי בטירוף ועם הזמן התחלתי להסכים איתו אחרי שיחות בנושא.

חתונה זה לא מטריד אותי, כמו שזה מטריד את החברות שלי וההורים והסביבה.
אני חושבת שאם כיף לנו לגור יחד, לבשל לטייל לדבר, לעזור אחד לשני במטלות (ועד לא מזמן בלימודים) אז כבר מה ההבדל בין נישואין לזוגיות. זה יכול רק להרוס. ומסיבה אפשר תמיד לעשות בלי להכריח את אלא שאוהבים אותנו להוציא כמה מאות שקלים. אז למה כולם עדיין כל כך מקובעים על חתונות (וילדים) וחושבים שזה החלום הרטוב של כולן, ואם לא כן- משהו משובש..
זאת אומרת טוב לי במקום שלי בבית בעבודה ובחבר'ה - למה לשנות משהו? כאילו זה MUST לסמן וי על קונסנזוסים מסוימים אחרת זה מוזר..
מה אתם חושבים?

 

[הפ33תיתתתת]

ואם הוא יבעט בך לכל הרוחות???

ואם מתישהו ימאס לך מכל הבילויים??
ואם תהיי זקנה בלה מדי לילדים????

הרבה שאלות מעט תשובות.

תשיגי עמוד שדרה ולא ללכת לפי רצונות של האחר כמו מריונטה.
אם את חושבת שילד זו טרחה אז עדיף לך לנו ובעיקר לילד "המעיק" שבאמת לא תלדי.

תמשיכי להנות מדברים שאוטוטו יגמרו.

 

[seeyou]

מה שאת כותבת זה נכון-אבל

זה יכול לקרות גם כאשר נשואים הרבה שנים עם כמה ילדים

זקנה בלה מדי לילדים בימינו זה בערך בגיל 50 +

"תשיגי עמוד שדרה ולא ללכת לפי רצונות של האחר כמו מריונטה"-עקרונית זה נכון אבל אם זה משרת אותה אז זה לא פסול

צריך לקחת את החיים בקלות

יוסי

אין אדם נפגע כל כך ע"י מה שמתרחש כמו שהוא נפגע ע"י מה שהוא חושב על מה שמתרחש

 

[mariasmile]

אוייש

אז אולי אני אעשה אחד ואז אבדוק אם אני רוצה....

יש אלף טעמים ועיסוקים, שאחד מהם הוא אמהות.

זה גם לא עניין של עמוד שדרה. זו מערכת יחסים. ידעתי, שקלתי בעד ונגד ובחרתי. בזוגיות מתגמשים גם על דברים כאלו. כרגע טוב לי ובעתיד גם את לא יודעת איך תרגישי

ולגבי בילויים- כשאת מציגה את זה כל כך שטחי...
כל אחד אוהב לשמוח, להנות מתחביבים. אצלי זה אומנות, ספורט, לראות עולם, לקרוא ולהיות עם משפחה וחברים (שלו ושלי). אני מקווה שזה לא יגמר.. למה שיגמר?
ובעיני, לשחק עם תינוק לא נשמע מספק או מלהיב.

חוץ מזה חסרים קשישים שילדיהם עוזבים, מתרחקים והם נשארים להזדקן לבד? זו ממש לא צריכה להיות הסיבה להביא ילדים- החשש שאולי תהיה לבד בלי פיליפינית
אלא הרצון לתת יותר מאשר לקבל למישהו לכל ימי חייך. כשהיתי חונכת זה היה מאוד מספק וממלא לעזור לנוער, לא אשקר, אבל פשוט לא רואה את עצמי לוקחת אחריות כזו לכל החיים. פשוט לא רואה סיבה.

סליחה שהרגזתי אותך עם השקפותי, אישיותי ושאיפותי המנוגדות, גברת

 

[mariasmile]

התגובה כמבון ל פ33תתיתת

 

[seeyou]

האם חשבת למה מפורסמים/עשירים כן רוצים?

ברור בכול סוג של קשר שיש דינמיקה הפרטית בציר הזמן

מי שמחפשת תשוקה לאחר הנשואים לאורך זמן תצטרך לקחת גם מאהב ולהחליפו בהתאם למצב

יש סיפור שאומר:

כאשר הוא רוצה היא לא רוצה

כאשר היא רוצה הוא לא יכול

כאשר שניהם רוצים ויכולים אז הילדים מפריעים

יוסי

 

[Orlandosha]

את בת 27..

לגבי חתונה - לא הכרחי.
לגבי ילדים - יש לך עוד כמה שנים שקטות לחשוב..
הרצון עוד יכול להתקיף אותך כך שלא תהיי בכלל בכיוון של להתנגד לו.
בינתיים - תעשי חיים.

 

[Ricca]

לא, זה לא ככה בנישואים.

אלה שכותבים פה, נמצאים בד"כ במשבר והם ממש לא מייצגים את כל מערכות היחסים בעולם.

ויותר מלאהוב את בן זוגך, חשוב לאהוב את עצמך.
את כן רוצה ילדים? את כן רוצה משפחה?
כי אם כן, בן הזוג לא מתאים לך, ולא משנה כמה "תשכנעי" את עצמך שהוא צודק, בסוף הצרכים שלך יעלו לפני השטח.

 

[mariasmile]

RICCA

תודה על התגובה

הזמן יגיד

 

[Ricca]

זמן לוקח יותר מידי זמן..

 

[מריוס זכריה]

לא מוכרחים לאבד את התשוקה אחרי לידה

אבל זה קורה להרבה אנשים.

חשוב לומר: לא לכולם. יש כאלה שממשיכים לאהוב ולהיות רומנטיים ולטייל עם תרמילים גם עם תינוק ושניים ושלושה.

עם זאת, לאדם הממוצע, ילדים יהיו הכבדה רצינית מאוד על החיים.

מסקנה? מי שזה בוער בעצמותיו, יעשה ילדים למרות כל הקשיים והעלויות. ומי שלא, ימתין. לפעמים החשק מתעורר יותר מאוחר, לפעמים אפילו כשכבר ממש קשה לממש. אבל יש הרבה נשים שילדו ילד ראשון בגיל 40 ואף יותר מזה.

מה שאותי קצת מטריד בשאלה שלך הוא שלא ברור כמה זה הרצון שלך וכמה שלו. כלומר, האם את לא יותר מדי מוותרת למענו? אני לא מחווה דיעה בנושא, אני רק מעלה את השאלה. אין רע בלוותר למען בן זוג או בת זוג, אם בטוחים שזה מתאים.

---

לגבי חתונה - בעיניי זה ממש לא חשוב ולא משנה. אני עצמי הייתי בזוגיות ארוכה מאוד (22 שנה, 2 בנות) ולא נישאתי. גם בקשר הנוכחי אני לא רואה מה העניין בחתונה. אבל כמובן: אין לי שום דבר נגד. כל אחד באמונתו.

 

[nowonder]

זה לא קשור למאסט או לקונצנזוס

או לשאר מילים שמשתמשים בהם כדי להרגיש מגניבים ומורדים ושונים מכל השאר.

בסופו של עניין זוגיות והורות הם מחוייבות. מחוייבות הדדית. במובן החיובי, האנושי, החברי, והאוהב שלה.
מסיבת חתונה היא רק סמל למחוייבות. היא לא המטרה.
והבאת ילדים לעולם היא חלק מהחוייבות הזוגית, וסוג חדש של מחוייבות, מחוייבות הורית.

להיות הורה זה לא עונש, זו זכות. זו זכות להביא חיים, לראות אותם גדלים ומתפתחים ומשתנים. ללמד את הילדים וללמוד מהם. לאהוב אותם, לדאוג להם, ולדעת שיש לך חלק בחיים שלהם.
זו זכות שאת יכולה לבחור לממש ואת יכולה לבחור לא לממש. לרוב בני האדם (אולי חוץ מלאמא שלך) לא ממש אכפת אם תממשי אותה או לא.

גם להתחייב למישהו שאוהבים ולקבל את המחוייבות שלו אלייך, זו זכות ולא עול. ואת יכולה לבחור לקבל אותה וגם לא לקבל אותה. לחגוג אותה וגם לא לחגוג אותה. (וגם את זה לרוב האנשים בעולם לא ממש אכפת אם תממשי אותה או לא. למעט אולי אמא שלך).

בסופו של עניין, זה לא החברה שהופכת את הנישואין לשממה רוחנית ידועה מראש. אלו את ובן הזוג שלך, ומה שאתם מביאים איתכם לזוגיות שקובעים איך ייראו החיים שלכם.

 

[פמיניסטי]

יפה כתבת

 

[I C E M A N 7]

 

[מנטור ליחסים]

כל עוד את חושבת שילדים זוהי

טרחה וודאי שלידת ילד עבורך אינה אפשרית. קחי לך את הזמן, אבל קחי בחשבון כי ילד זה גם אושר, הנאה וסיפוק אדיר ולא רק מטלה. נכון שיש מחוייבות בלידת ילד ועם זאת כאשר הילד מגיח לעולם והוא ילדך שלך המחוייבות הזו הופכת להיות רצון ולא הכרח.
אגב, אובדן תשוקה ושיעמום אפשריים גם בזוגיות ללא ילדים ובעבודתי עם זוגות נוכחתי בכך לא מעט פעמים.

 

[מיציפיצי1]

השחיקה בחיי זוגיות מתרחשת בכל מקרה

גם אצל זוגות נשואים עם ילדים וגם אצל זוגות לא נשואים בלי ילדים (ולהפך ולהפך).
בכל מקרה, לאחרונה התברר לי שהילדים לא נשארים תינוקות לעולמים ועכשיו יש לי ילדים גדולים ומקסימים שאמנם עדיין יש לי כלפיהם מחוייבות (כבר לא אינטנסיבית כמו בינקותם), אבל גם סוג של עניין ותקשורת שהייתי מאוד מצטערת לו ויתרתי עליהם רק בגלל ש"הקרבתי" כמה שנים לטובת טיפול אינטנסיבי בתנוקות ופעוטות. ואגב, כאשר זה ילדים שלך זה אמנם דביק, מסריח ונודניק אבל מרוב שאתה מאוהב בהם אתה לא כל כך שם לב לזוטות שכאלה. וכן, זוגות יכולים לשרוד את התקופה הזאת, להנות ממנה ולחזור אחריה לתקופה רגועה וזוגית יותר.

 

[looking 4the]

ממש לא מאסק וממש לא וי

אבל אני יכולה לומר לך שהילדים שלי זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים.
אני לא מסוגלת בכלל לדמיין את החיים שלי בלעדיהם. כמה כוח ואושר שהם מעניקים לי.

אבל זה בהחלט לא מאסט.

 

[Loliath]

סוף סוף קול שפוי מהצד הנשי

כמו שאני מטיף - ילדים עושים רק אם באמת באמת רוצים ולא בגלל לחץ חברתי בסגנון - "לכל החברות שלי כבר יש", "אמא שלי רוצה להיות סבתא", "מי יגיש לך כוס תה כשתהיי זקנה"

עכשיו, למה לא לקחת את זה צעד קדימה: למה להיות תקועים עם אותו בנאדם כל החיים?
תמיד אפשר למצוא מישהו שכיף בחברתו אם פותחים את העיניים. חסרים אלמנים בני 60 שמוצאים זוגיות? גרושים בני 50? יש אינסוף אפשרויות היום!

האמהות האיומות ביותר בעולם הן אלו שאף פעם לא שאלו את עצמן את השאלה "למה אני רוצה ילדים?" פשוט תמיד היה ברור להן שהן יהיו אמהות יום אחד...

ולגבי גברים - לדעתי יש לנו צורך הרבה יותר חלש לילדים משלנו. בנות, תתמודדו עם זה.

היום בכלל אין צורך להביא ילדים לעולם. יש כל כך הרבה אנשים שאין סכנה שהמין שלנו ייכחד (לא שזה מה שמדאיג אותי)

 

[Ricca]

איזו הכללה מגעילה.

*כל* הנשים רוצות ילדים בגלל לחץ חברתי?
*כל* הגברים יודעים את האמת הנשגבת?

פשוט שטויות.
אני מכירה המון זוגות בהם הבהילות לילד מגיעה דווקא מהגבר, ואני לא מכירה אף זוג שהתחרט על כך שבחר לעשות ילדים.

לא ברור לי מה כל כך חשוב לך להטיף? מי שרוצה, שיעשה ומי שלא לא.

אה.. הבנתי..
פשוט אף אחת לא מוכנה להישאר איתך כשאתה מצהיר ומטיף שילדים זה דרעק. נורא קשה לזיין ככה.

 

[chenby]