מעניין מהי החויה הפנימית של המשתתפים.

[כנרת יפה שלי]

מעניין מהי החויה הפנימית של המשתתפים.

הרבה מעבר למילים ספורות על העבודה הקשה. האם מישהו כתב פעם איזה בלוג המתאר משהו כזה?

 

[משגרת המחשבות]

שאלה טובה

לויקה יש בלוג בתפוז. אבל ,משום מה, אני לא מצפה ממנה שתשפוך שם את נפשה - היות ו היום הכל ממוסחר לטובת רייטינג וSMSים. יש את המסכה החיצונית -> הפסאדה ( שאגב , גם הבכי שלה מאתמול היה מחושב היטב ונועד לפנות ללב הצופים שימשיכו לסמס לה , שתוכל לעלות עוד שלב) עלאק "נשברה". ויש את מה שהולך בפנים -ואת זה אף אחד לא ידע...

 

[כנרת יפה שלי]

בעצם, מה שמעניין הן החויות של רקדנים בכלל

לאו דווקא במסגרת התחחרות. איך הם מסתדרים הקירבה הגופנית המוגזמת לאנשים מזדמנים. מה זה עושה לנשים? מה זה עושה לגברים?

 

[משגרת המחשבות]

תגובה

מנסים ליצור אצלינו הצופים אשליה של זוגות שהם על באמת. כמו ויקה ודני או אנה וליאור. ובזמנו מיכל זו ארץ + חיים פויירשטיין. אני לא יודעת עד כמה זה אמיתי. יש את אלה ששומרים על ערפל קרב - כמו נעמה תבורי עם רודריגו גונזלס ששידרו במשך כל העונה שהם "זוג " הכי "זוגי " שיש ולבסוף התברר שהיא נשואה באושר . על אילנית ודניס רצו בזמנו שמועות שהוא מלמד אותה - ולא רק לרקוד...[ לא נראה לי שזה מבוסס]. ויש מנגד את הרקדנים שמסמנים בבירור שהם נשואים ואין מצב.-> אבי כהן , חיים רביבו , שרון וכסלר, גלית גיאת.

 

[כנרת יפה שלי]

דווקא הנשואים באושר מענייינים יותר.

וגם הרווקים שלא בדיוק נדלקים על בן הזוג , כם כשהם מצליחים ליצור את הרושם הזה על הבמה. מה קורה להם בפנים?

 

[משגרת המחשבות]

קשה לדעת

בטוח יש כאלה שנמשכים אבל משחקים אותה למצלמות שלא...[ מהטעמים המובנים]) ולהפך יש כאלה שנאלצים לזייף כאילו הם מתים אחד על השני למרות שבמציאות בא להם לפהק...