מעניין אותי לדעת.

[Your Heaven]

מעניין אותי לדעת.

גם אצלכם בהתחלה,היה נראה כאילו בחיים לא תתאקלמו,והרגשתם ממש לא קשורים ובודדים,והייתם דיי לבד בבית ספר,ולא היה לכם עם מי לדבר,והציונים ירדו פלאים ורבתם עם ההורים כל יום? כי זה ממש אני עכשיו וזה מבאס

 

[Ministry Of Sound]

../images/Emo24.gif

גם אצלי זה היה בחודשים הראשונים,אבל באמת שזה ממש השתפר אח"כ,כשהתחברתי למישהי ודרכה הכרתי מלא חברים. יהיה בסדר..

 

[Your Heaven]

אבל אני כבר שנה פה!

ולא קורה כלום...

 

[shirta14]

איפה את גרה?

למה לא נסי ללכת לתונעת הצופים אם יש אצלכם.. או לתנועת נוער אחרת לאו דווקא יהודית. נסי להתחבר לבנות כיתתך...מספיק אפילו אחת ודרכה כבר תפגשי הרבה יותר.

 

[Your Heaven]

גרמניה....

ואני כבר שנה פה. ואני לא מצליחה ללמוד את השפה. ולא שמעתי על תנועה פה

 

[eynav16]

אמ... כן ולא

אני חושבת שהתאקלמתי יפה למרות הזמן הקצר ולמרות שאני לא מדברת את השפה מצד שני כן מרגישה לבד...ורודפת אחרהם בבי"ס לפעמיים וכאלה... ואוף מתי לעזאזל אני יתחיל לדבר?? אתמול הייתי ביומולדת ופשוט ישבתי כמו פסל מעל שעה וחצי...רציתי לבכות, רציתי ללכת, התקשרתי לאבא שלי שידבר עם אחת הבנות באנגלית והוא יבוא לקחת אותי...אבל בסוף נישארתי וקיבלתי קצת יחס ואחר"כ כבר היה יותר בסדר... אבל מזדהה איתך

 

[Your Heaven]

יואו. זה בדיוק מה שקרה לי!!

תראי את ההודעה החדשה שלי

 

[eynav16]

../images/Emo10.gif

 

[בובה מתוקה 15]

כנסי..

אני גם עוברת לגרמניה ביולי.. ותכלס,אני מרגישה שזה בדיוק מה שאני הולכת להרגיש שם!! יש לך אימייל.? אם כן,שלחי לי במסר אם בא לך..

 

[הירח מאיר תמיד]

אממ אני זה משהו אחר..

אני באתי לכאן עם גישה חיובית... למרות שאני בכלל התנגדתי לכל המעבר, אני זו שנקלטה הכי מהר... בהתחלה הייתי לבד.. פה ושם אמרתי היי... עד שפגשתי מישהי שצירפה אותי לחבורה לאנצ' שלה... ואז החבורה פתאום נעלמה מעיניי ונשארתי רק עם אחת מהחבורה... ומאז אני והיא יושבות ביחד בהפסקה מדברות... ^___^ הציונים שלי בהתחלה היו גבוהים כי לא השתתפתי בכל השיעורים.. אבל, לאט לאט התחלתי להשתתף ברוב השיעורים והציונים קצת צנחו... בסוף נשארתי בלי שיעור אנגלית...

והשנה שאני לקחתי בצורה מלאה את כל השיעורים והציונים שלי שוב צנחו.. ועכשיו, התחלתי להשקיע והציונים שלי עלו... "קפצתי" במקצוע אחד מ+C לA... עם ההורים עד היום אני רבה... אני רוצה לחזור לארץ לא משנה מה.. לפחות הקיץ אני טסה...

בכל אופן, תחשבי חיובי וכמובן, יהיה טוב! ואת יודעת למה? כי אני אמרתי!

קרנושית

 

[בובה מתוקה 15]

חח מה?

היו גבוהים כי לא השתתפת? וירדו כשהשתתפת זה לא אמור להיות ההיפך?

 

[lol lypop]

כי היא לא לקחה את כל הקורסים

 

[בובה מתוקה 15]

אה אוקיי

 

[Your Heaven]

תודה..

למרות שקשה לי להאמין שיהיה טוב.

 

[Hielo]

בטח,

נראה לי שכולם מרגישים את זה בהתחלה, בצורה זו או אחרת. אמנם אני כן ידעתי את השפה, אבל היה לי קשה לדבר אותה והתביישתי מאוד. אבל לאט לאט מתרגלים, הכל מתחיל להסתדר בסוף. איכשהו את כן תמצאי מישהו, רק תנסי. אני בטוחה שאם תתחילי לדבר עם מישהו (שיודע אנגלית אולי) הוא לא יסרב לדבר איתך. תפתחי שיחה, תזרמי. הקהילה היהודית והישראלית בגרמניה גדולה, אני בטוחה שאיכשהו את מכירה ישראלי אחד לפחות. זה יכול להקל עליך איכשהו.

 

[Your Heaven]

אבל זה לא התחלה..

אני כבר שנה פה,ושום דבר לא משתנה. אני מכירה פה אנשים,אבל אין לי שום נושא משותף איתם,ואין לנו ממש על מה לדבר,גם בכלל השפה,כי גרמנית זו שפה ממש קשה,וקשה לי ללמוד אותה,כמה שאני מנסה..לא נראה לי שאני אדבר גרמנית שופטת אך פעם. ואני לא מכירה אף ישראלי,ויכול להיות שיש הרבה ישראלים בעיר,אבל בבית ספר שלי לא. וכמעט רק שם אני נמצאת. כאילו,זה או בית ספר,או הבית.

 

[SwEEtLiKeSuGaR]

האמת שלא

כי אני חושבת שבאתי בגישה טובה,ואפילו שמחתי לעבור לפה. אז בגלל זה התאקלמתי ממש תוך חודש-חודשיים שאני חושבת שזה ממש טוב. ועכשיו הכי טוב לי בעולם. אז זה בסה"כ תלוי בגישה שלך,למרות הקושי והכל,את יכולה להסתדר..את רק צריכה להיות יותר אופטימית ויותר לדבר עם אנשים.. באנגלית או בגרמנית אפילו אם בגרמנית יהיו לך טיפה טעויות פה ושם.

 

[daphnadk]

נממ מכירה

מכירה את ההרגשה למרות שאני פה חצי שנה עם הלימודים דווקא אין לי אף בעיה כי הייתי חייבת להשקיע כי אני נירשמתי לתיכון לשנה הבאה בארץ והייתי צריכה תעודות טובות יש לי חברות בבצפר והכל אני לא מחשיבה את זה לחברות טובות אני מכירה את ההרגשה וגם אני לא מרגישה עדיין שהיתאקלמתי אבל נגיד כדי להכיר עוד אנשים אני הלכתי לכל פעילות אפשרית בבצפר בערך (כדורגל כדורסל מוזיקה הכל..)-זה די עוזר

 

[Your Heaven]

יכול להיות.. תודה

 

[d a p h i]

כן.

אבל לא תמיד. יש ימים שאני ממש בולטת בזרותי, (עכשיו פחות) ויש ימים שאני שיכת, ומרגישה טוב ומחייכת ומאושרת. ואפילו יש ימים שאני ממש בולטת בזרותי ולא מאוקלמת ואוהבת את זה. זה מה שמיוחד בי. אני יודעת שזה קשה אבל נסי למצוא את החיובי. את יודעת הרבה דברים שהם לא. את מרחיבה אופקים ולומדת דברים חדשים. תתיחסי לזה כחוויה אנטרופולוגית, של תרבות שונה. יש לך מסן? AIM?