א. יש לך משהו נגד האות אל"ף? בעברית כותבים דיאטה, דיאטנים...
ב. אתה מאשים את הרופאים ואת הדיאטנים במקום את הציבור שמעדיף מזון זמין, משמין, טעים וזול... אתה מצפה שהרופאים יחוללו ניסים? הוקוס פוקוס, אין יותר בורקסים?
 
אני מכירה חולי סוכרת שמעדיפים לאכול מה שבא להם אף שהם יודעים שזה מזיק להם גם אם זה יגרום להם למוות מוקדם (ואכן חלקם כבר לא איתנו...). מבחינתם אכילה בכיף היא מה שעושה להם טוב בחיים והם לא מתכוונים לוותר עליה. מה אתה מצפה שיעשו הרופאים? יאשפזו אותם בכפייה? ישללו מהם טיפול תרופתי?
 
ההסתכלות שלך על העולם פשטנית או נאיבית. מבחינתך אם אתה הצלחת כולם יכולים, ואם הם נכשלים, זה באשמת הרופאים והדיאטנים.
 
ג. משרד הבריאות מתעסק בשטויות, לצערי ומחפש את השקל מתחת לפנס. במקום להתעסק בשטויות ובסימונים על מוצרים שכבר מכילים מזמן מידע תזונתי (לכל המעוניין... לא כולם מעוניינים), שיטה שלא הוכיחה את עצמה בחו"ל, אגב... או במיסוי (כלומר הענשה) על מזון "לא בריא", שיתמקדו בתמריצים חיוביים.
 
הגיע הזמן שמשרד הבריאות יתמקד בהזולה ובסבסוד של מוצרי מזון בריאים במקום חמאה ושמנת
. כשרוב מוצרי המזון הבריאים/מיוחדים יותר (מקמח מלא / מופחת נתרן / ללא סוכר / אורגני / ללא גלוטן / טבעוני ועוד ועוד) עולים יותר, לא פעם הרבה הרבה יותר, הם מיועדים לאוכלוסיות עשירות שיכולות להרשות לעצמן את "טרנד" הבריאות הזה או לכאלה שאין להן ברירה (כמו חולי דגנת).
 
כיום מי שקונה קמח מלא משלם יותר; מי שקונה גבנ"צ 9% במקום 20%–30% (וכן, אני יודעת שלא חייבים גבנ"צ בכלל, אבל הכול יחסי בחיים) משלם יותר; מי שקונה מיונז מופחת שומן משלם יותר; שמן זית עולה יותר... אולי במקרה של שמן זית יש לכך הצדקה, אבל לרוב לא מדובר בייצור מורכב או קשה יותר אלא כי החברות יודעות שאנשים עם מודעות תזונתית הם לרוב משכילים יותר = בד"כ אמידים יותר, אז שישלמו.
 
גם מחירי הירקות והפירות ברשתות השיווק בשמיים. וכשרוצים לפתות לקוחות זה בד"כ עם מבצעים כמו "עוף בשקל" (רמי לוי) או סופגניות בשקל...
 
אגב, מי שרואה את המוצרים הזולים לשוק החרדי (וגם למגזרים אחרים מרובי ילודה שבהם המודעות לנושא נמוכה) מבין כמה חוסכים עליהם, כי גם הם למעשה מחפשים רק לחסוך ולקנות בזיל הזול... ולכן הם רגישים למחיר אבל לא לאיכות, והתוצאה בהתאם... ואלה גם אוכלוסיות פחות ספורטיביות, והגברים יושבים על התחת כל היום ללמוד תורה... להערכתי זאת אחת הסיבות העיקרית לעלייה באחוזים בישראל.
 
חיפשתי עכשיו בגוגל ומתברר שקלעתי בול (לא שכ"כ קשה לנחש, הכתובת על הקיר, רק חיברתי את הנקודות):
"בשנת 2007 הגישה המועצה הלאומית לסוכרת להנהלת משרד הבריאות תוכנית לאומית לבלימת התפשטות המחלה, שכללה איתור יזום של אנשים בסיכון לסוכרת. אולם לאחר שהתברר לראשי המועצה כי לממשלה אין די תקציבים לממשה, הוקם הפורום כדי ליזום שינויים בקבוצות אוכלוסייה קטנות יותר. בשנה האחרונה פועל הפורום לצמצום ההשמנה והסוכרת בעיר אשדוד, והשנה ייכנס לפעילות באילת וכן בבני ברק ובנצרת,
על רקע שיעורי התחלואה הגדלים של סוכרת בקהילה החרדית ובמגזר הערבי. לפי נתונים שרוכזו בפורום, בהשוואה ל-10% תחלואה בסוכרת מעל גיל 35 בכלל הארץ, נתוני קופות החולים מצביעים על שיעור של 16%, הגבוה ב-50%, ביישובים חרדיים וערביים."
https://www.haaretz.co.il/news/health/1.1910011
 
נשים מבוגרות ממוצא ערבי נמצאות כבעלות שיעורי שומן גבוהים יותר בהשוואה לנשים יהודיות המתגוררות באותו אזור, בעוד שלא קיים הבדל בשיעורי ההשמנה בקרב גברים משתי העדות. בהתאמה, גם מקרי הסוכרת מסוג 2 גבוהים יותר ועומדים על 12% בקרב יהודים לעומת 21% בקרב ערבים.
http://www.tevalife.co.il/סוכרת-בקרב-עדות-ישראל/
 
לסיכום, יש פה בעיה סוציו-אקונומית לא פשוטה. מעניין אם שר הבריאות מסוגל להשפיע גם על המגזר שלו או שהוא מנסה לחפש פתרונות קלים. נחיה ונראה.
