מעליי בסופ"ש...
וואו! עבר עלי סופ"ש עמוס לעייפה, שבסופו מצאתי את עצמי עם 13 כרטיסי ביקור בכיס, ויד ימין כואבת מרוב לחיצות (יד. לחיצות יד.). ומעשה שהיה כך היה - ביום חמישי בצהריים קיבלתי טלפון ממיקי (כן, זהו מיקי המפורסם), שהזמין אותי לסופ"ש של תנועת "שינוי", בשפיים. הנושא- "הפרדת הדת מהמדינה". סבבה. ביום שישי נסעתי לשפיים. הרצאה ראשונה - טומי לפיד. מקום מושבי: שורה ראשונה. סיכום ההרצאה: "אני המדינה". כן. אם מישהו היה שומע את טומי לא היה לו שמץ של ספק שאם מלכי צרפת סברו שהם המדינה, הם טעו! טומי הוא-הוא המדינה! מי שמכיר אותי יודע, שכשאלוהים חילק טקט, שכחו להזמין אותי... אז קמתי, ואמרתי מה שאמרתי (- - - מצונזר - - -. יש פה נשים וילדים. טוב, אוחצ´ות וילדים...). בדרך החוצה לארוחת ערב עצרו אותי שני חבר´ה ממועצת שינוי כדי לשאול מי אני-מה אני-למה אני וללחוץ את ידי. אה כן, ולהשאיר לי כרטיס ביקור. בתור למרק (נשמע נורא? טוב שלא טעמתם...) הם הפכו משניים לחמישה. כנראה שהם מתרבים... אחרי ארוחת ערב תפסה אותי יו"ר ועדת ארגון והושיבה אותי לשיחה ("אם אפשר לגזול כמה דקות מזמנך" אמרה והתכוונה ל-140 דקות...). כן, גם היא נתנה לי כרטיס ביקור. ופרשנו לחדרים. הדייט שלי הבריז (כמה עצוב זה להיות לבד בחדר מלון...), אז ביליתי את הלילה מכורבלת עם ספר... למחרת בבוקר, עוד לפני הקפה הראשון איגף אותי מנחה האירוע מימין, מגובה בחבר מועצה נוסף - גם הם רצו מס´ דקות מזמני, וגם הם נתנו לי כרטיסי ביקור... הרצאה ראשונה על הבוקר - ח"כ פריצקי. מקום מושבי: שורה ראשונה. סיכום ההרצאה: אני מנסה, באמת. אני פשוט לא מצליח... כן, וטומי יודע לדבר בסיסמאות אז הוא מקבל כותרות. שוב עלה עניין חוסר הטקט שלי - כשנעמדתי לפתע והכרזתי "תן לי עכשיו את משרת הדוברת שלך, ומשבוע הבא אף אחד לא יזכור מי זה טומי!" בסוף ההרצאה הקיפו אותי 4 נשים כדי ללחוץ את ידי, לספר שהן "שמעו עלי", ולתת לי כרטיסי ביקור. כשהצלחתי להתחמק, איתר אותי פרציקי בכבודו ובעצמו שסיפר "שכבר יש לי דוברת, אבל מה הרקע שלך?" -"רקע? אני אישה. צעירה. פוטוגנית. ויודעת לצעוק. צריך עוד משהו?" כן, גם הוא נתן לי כרטיס ביקור, כולל של אמצעים להשיג אותו, והבטחה של "נדבר" yea, right... אז הלכנו לאכול צהריים - שם, בתור לעגבניות שרי, מצא אותי ח"כ לשעבר אוריאל לין, שסיפר לי שהוא "מאוד מתרשם מהלהט והחיוניות שבדברי" (בטח, נראה אותך כשיגיע תורך לדבר...) ונתן לי כרטיס ביקור. בקפה שאחרי זה הגיעו עוד שני חבר´ה שלא העיזו להתקרב לפני כן, מפאת המהומה שהיתה בשולחן שלי (מה לעשות 6 אנשים לא יכולים לשבת בשולחן של 4..) כן, גם להם היו כרטיסי ביקור. אחד מהם אפילו טרח להזכיר לי שאנחנו מכירים, כי לפני שנה דיברנו פעמיים בטלפון בקשר לפרוייקט שעסקתי בו. איזו התרגשות... הרצאה נוספת - ח"כ לשעבר אוריאל לין. מקום מושב: שורה ראשונה. סיכום ההרצאה: צריך להזהר כשמבקשים מבג"צ לפסוק בעייני חוקים, כדי שהחרדים לא ינסו לבטל את סמכותו. ושוב, עניין (חוסר) הטקט: "מאחר ואנחנו ממילא בדרך הנכונה למדינת הלכה, האם אתה מציע שנעקב את השימוש בסמכויות בג"צ, עד שהחרדים יבטלו אותן לחלוטין???" כן, יקיריי - כבר מזמן לא זכיתי לכ"כ הרבה התעניינות ומחיאות כפיים. לפחות לא באופן כה מרוכז... אולי בכל זאת אני צריכה לרוץ לכנסת...
mai
וואו! עבר עלי סופ"ש עמוס לעייפה, שבסופו מצאתי את עצמי עם 13 כרטיסי ביקור בכיס, ויד ימין כואבת מרוב לחיצות (יד. לחיצות יד.). ומעשה שהיה כך היה - ביום חמישי בצהריים קיבלתי טלפון ממיקי (כן, זהו מיקי המפורסם), שהזמין אותי לסופ"ש של תנועת "שינוי", בשפיים. הנושא- "הפרדת הדת מהמדינה". סבבה. ביום שישי נסעתי לשפיים. הרצאה ראשונה - טומי לפיד. מקום מושבי: שורה ראשונה. סיכום ההרצאה: "אני המדינה". כן. אם מישהו היה שומע את טומי לא היה לו שמץ של ספק שאם מלכי צרפת סברו שהם המדינה, הם טעו! טומי הוא-הוא המדינה! מי שמכיר אותי יודע, שכשאלוהים חילק טקט, שכחו להזמין אותי... אז קמתי, ואמרתי מה שאמרתי (- - - מצונזר - - -. יש פה נשים וילדים. טוב, אוחצ´ות וילדים...). בדרך החוצה לארוחת ערב עצרו אותי שני חבר´ה ממועצת שינוי כדי לשאול מי אני-מה אני-למה אני וללחוץ את ידי. אה כן, ולהשאיר לי כרטיס ביקור. בתור למרק (נשמע נורא? טוב שלא טעמתם...) הם הפכו משניים לחמישה. כנראה שהם מתרבים... אחרי ארוחת ערב תפסה אותי יו"ר ועדת ארגון והושיבה אותי לשיחה ("אם אפשר לגזול כמה דקות מזמנך" אמרה והתכוונה ל-140 דקות...). כן, גם היא נתנה לי כרטיס ביקור. ופרשנו לחדרים. הדייט שלי הבריז (כמה עצוב זה להיות לבד בחדר מלון...), אז ביליתי את הלילה מכורבלת עם ספר... למחרת בבוקר, עוד לפני הקפה הראשון איגף אותי מנחה האירוע מימין, מגובה בחבר מועצה נוסף - גם הם רצו מס´ דקות מזמני, וגם הם נתנו לי כרטיסי ביקור... הרצאה ראשונה על הבוקר - ח"כ פריצקי. מקום מושבי: שורה ראשונה. סיכום ההרצאה: אני מנסה, באמת. אני פשוט לא מצליח... כן, וטומי יודע לדבר בסיסמאות אז הוא מקבל כותרות. שוב עלה עניין חוסר הטקט שלי - כשנעמדתי לפתע והכרזתי "תן לי עכשיו את משרת הדוברת שלך, ומשבוע הבא אף אחד לא יזכור מי זה טומי!" בסוף ההרצאה הקיפו אותי 4 נשים כדי ללחוץ את ידי, לספר שהן "שמעו עלי", ולתת לי כרטיסי ביקור. כשהצלחתי להתחמק, איתר אותי פרציקי בכבודו ובעצמו שסיפר "שכבר יש לי דוברת, אבל מה הרקע שלך?" -"רקע? אני אישה. צעירה. פוטוגנית. ויודעת לצעוק. צריך עוד משהו?" כן, גם הוא נתן לי כרטיס ביקור, כולל של אמצעים להשיג אותו, והבטחה של "נדבר" yea, right... אז הלכנו לאכול צהריים - שם, בתור לעגבניות שרי, מצא אותי ח"כ לשעבר אוריאל לין, שסיפר לי שהוא "מאוד מתרשם מהלהט והחיוניות שבדברי" (בטח, נראה אותך כשיגיע תורך לדבר...) ונתן לי כרטיס ביקור. בקפה שאחרי זה הגיעו עוד שני חבר´ה שלא העיזו להתקרב לפני כן, מפאת המהומה שהיתה בשולחן שלי (מה לעשות 6 אנשים לא יכולים לשבת בשולחן של 4..) כן, גם להם היו כרטיסי ביקור. אחד מהם אפילו טרח להזכיר לי שאנחנו מכירים, כי לפני שנה דיברנו פעמיים בטלפון בקשר לפרוייקט שעסקתי בו. איזו התרגשות... הרצאה נוספת - ח"כ לשעבר אוריאל לין. מקום מושב: שורה ראשונה. סיכום ההרצאה: צריך להזהר כשמבקשים מבג"צ לפסוק בעייני חוקים, כדי שהחרדים לא ינסו לבטל את סמכותו. ושוב, עניין (חוסר) הטקט: "מאחר ואנחנו ממילא בדרך הנכונה למדינת הלכה, האם אתה מציע שנעקב את השימוש בסמכויות בג"צ, עד שהחרדים יבטלו אותן לחלוטין???" כן, יקיריי - כבר מזמן לא זכיתי לכ"כ הרבה התעניינות ומחיאות כפיים. לפחות לא באופן כה מרוכז... אולי בכל זאת אני צריכה לרוץ לכנסת...
