מעט לשתף אתכם.....

מעט לשתף אתכם.....

אני דיי חדשה כאן,בפורום.אך בכ``א החלטתי לכתב. אנייי בחורת סמינר,בת 19. התחלתי ב``ה תקופה רצינית של שידוכים..אני אישית מרגישה דיי בשלה ומוכנה לחיי נישואין. אך..מולי עומדים כמה לבטים. האחד,מקצת מהפחד מחיי הנישואין,עם איזה בחור אתחתן,האם אהיה מאושרת..וכו. השני,הלימודים שלי עומדים מולי,לימודים של שלוש שנים,כמעט יומיום בשבוע. עבודה מייגעת! האם לדחות את ההצעות וכל מושג השידוכים לעוד כשנתיים+ או..לוותר על הלימודים. מה גם.שיש לי כבר מקצוע ביד,והשני בדרך..אך..מקצוע זה עם משכורת מינימום. רק בעתיד,אחרי העלאה בדרגה,תינתן האפשרות לשכר גבוה יותר. אך,המקצוע שאוציא בתום שלוש שנות לימודים,יאפשר לי מייד לקבל משכורת גבוהההה מהרגיל. אשמח לשמוע את דעתכם בנושא....סופ``ש רגוע.
 
דעתי היא

שאפשר לשלב את הלימודים יחד עם חיי הנישואין, במיוחד בתחילת החיים שאין עדין ילדים שצריך להקדיש להם זמן, ואפשר להקדיש את רוב היום ללימודים. ובבעלך זה גם לא אמור לפגוע, כי בערב את תוכלי להקדיש לו את זמנך.
 
אאאבל..אבל..

אלו לימודים של שלוש שנים. וכידוע לי,אם אתחתן,אעזוב אותם באמצע,או לא אתחיל כלל.
 

קליט

New member
מיכלי ברוכה הבאה !

*אין סיבה למהר. *חשובה מאוד הבטחון הכלכלי. *כדאי לקרוא ספרות בנושא שידוכים כמו ההתחלה בספר הראשון של ``הבית היהודי`` של הרב שמחה כהן, את הספר ``מפנקסה של שדכנית``. ויש גם בנט חומר בנושא. למי שיודע את שמות האתרים נא לשרשר כאן. תודה !
 
תודה רבה!

איך דרך הנט אני יוכל להוציא חומר בנושא?? תכוון אותי בחיפושים..
 

קליט

New member
תחפשי ב``גוגל ישראל`` את האתר

``מבט לשידוכים``, וכן ``עצות בשידוכים``, ``הדרכה בשידוכים`` ותמצאי דברים מענינים .
 

חושבת25

New member
ברוכה הבאה

קודם כל בקשר לדאגותיך על חיי הנישואין,זה רק מראה כמה את בחורה בוגרת ומבינה שחתונה זה לא רק שמלה לבנה,אלא מערכת שעמ להצליח בה צריך להשקיע,לוותר,לבוא לקראת וכו.תתפללי שה ישלח לך בחור טוב עם רצונות דומים וכמובן תבררי הרבה על המידות.בקשר לשאלתך השניה,אני חושבת שכל רב יגיד לך לא להמתין לסיום הלימודים,אני עשיתי זאת ודי מצטערת,הבחורים הטובים שמציעים לך היום,בעוד שנתיים יהיו נשואים פלוס ילד.שידוך טוב לא דוחים ובמיוחד שאת אומרת שכבר יש לך מקצוע גם אם בפחות משכורת אפשר ללמוד אחרי החתונה בקצב איטי יותר(אני מכירה נשים רבות שלמדו מאד קשה גם כשהיו בהריון וגם לאחר הלידות)לעומת זאת אני מכירה נשים(רווקות)חלקן מהמגזר החילוני וחלקן חרדיות שלא רצו להתחתן עד לאחר שתסיימנה ללמוד וכיום הן בוכות על כך.אני טיפוס שגם חשוב לי הפרנסה ואני אומרת לך לא לחכות או שלפחות תשאלי רב.שיהיה לך בהצלחה רבה.שבת שלום!
 
קראתי את תגובתך,

הפנמתי ולקחתי לתשומת ליבי כל מילה.נקוה בעז``ה לקצור פירות.... המון תודה!
 
אמונה אמונה אמונה

ורק אמונה ועוד פעם אמונה תשירי כל היום נאר אמינע נאר אמינע אותו אחד שמבטיח לך שתוכלי ללמוד שתהיה פרנסה שיהיו ילדים הוא גם יביא לך תאחד מ ה אשה לאיש ואני שנתיים ויותר בדבר הזה שנקרא שידוכים ויש לי 2 הערות לגבייך את צכה דחוף רב או רבנית או מורה העיקר שיהיה חכם והכי חשוב שיכיר אותך באמת עם כל החסרונות ודבר שני כל עוד לא שברת צלחת תמחקי תדמיונות והציפיות וכל התקוות גם אחרי שאת סגרת איתו אני למדתי את זה על בשרי בדרך הכי קשה שיכולה להיות לגבי לימודים חושבת ענתה לך במדויק טאטעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע איך וויל אשידעך
 
זה מוכר... כל כך מוכר עד כאב.

ראשית, שלום לך. ברוכה הבאה לפורום (למרות שכבר מזמן אין לי את הזכות לברך את החדשים פה
).
הלבטים שלך לגבי העתיד, שאלת השאלות "מה יהיה?", מזכירים את שלי עד כי נדמה שהם הועתקו ישירות מלוח החששות שלי. כן, יש לי בשבילם לוח מיוחד. גם אני, כמוך, מרגישה בשלות לחיי נישואים וזוגיות. כן, אני מרגישה את זה. אך מנגד... מה יהא גורל הלימודים? העבודה? את מושג ה"בשידוכים" הרחקתי ממני (נושא לדיון אחר) לטווח הקצר, אך החשש קיים. כיום אני ב"ה עובדת, ולאחר החגים אני אשלב את הלימודים עם העבודה [עורכת מדיטציות וכל הכלול בהכנות נפשיות
]. הלימודים יארכו שלוש שנים, עם אופציה לארבע. אם אתחתן? על מה אוותר? לימודים או עבודה? אם על לימודים, אחיה על משכורת מינימום בעבודה שכלל וכלל אני לא חולמת כעבודת קבע. ומינימום זה לא מספיק. צריך לפרנס משפחה. אך אפרנס? במקצוע שתמיד חלמתי לעסוק בו. אז אוותר על עבודה. מה... לוותר על עבודה? ואיך נחיה בינתיים? על חשבון ההורים? לא בא בחשבון. אז אולי.... אולי ארחיק לגמרי את עולם השידוכים ממני עד סוף הלימודים? ואם כבר סוף לימודים, אזי אחכה עד שאמצא עבודה ואתבסס. רק אחרי כל זה - אתמסד. עד שאני תופסת את עצמי ויוצאת ממעגל המחשבות הזה. דיי. מספיק. "תפסיקי להתבולל בים של חששות", כך אני לעצמי. אולי תשאירי מקום לקב"ה בין כל אלה? וזה עזר לי. בתחילה פחדתי לעשות צעד מסויים שיראה כחריג מול הנורמה הסביבתית, עד שהזכרתי לעצמי שיש בורא לעולם והוא הרי יודע הכול. וקפצתי למים עם אמונה חזקה. מה שנועד להיות, יהיה. התפקיד שלי הוא לחשוב על הזמן הנתון. על ההווה. אז נרשמתי ללימודים, והתקבלתי לעבודה, ואני אלמד ואעבוד בעז"ה, עד ש...... עד שיגיע זמן ההתלבטות. ולזמן שיגיע יהיה הווה אחר. לזמן ההוא יהיו שיקולים רלוונטיים יותר. לזמן המיוחל יהיה פרטנר... ונוועץ יחד על ההמשך. מאחלת לך, ובעצם לכולם, להגיע כבר לזמן ההתלבטות יחד עם זה שנועד להיות איתנו לעד. אינשאללה, בעיתו ובזמנו.
 
תשובה אחת לשני השאלות..

הייתי מציע לך לצאת עם בחור תקופה ארוכה אפילו במשך כשנה ואז א. גם תכירי אותו מצויין ב. גם יהיה לך זמן ללימודים.. מה דעתך?
 
למעלה