מעטפה לבנה ..
כמה מאיתנו מובטלי ההי טק לא חוו את הרגע הזה שבו אתה ניגש לתיבת הדואר שלך למשוך את הדואר ונתקל באותה מעטפה . שם בין כל המעטפות החומות/ירוקות שמזכירות לך לרענן את המדים ואת הלילות הארוכים ללא שינה , בין אותן מעטפות הנושאות את הלוגו של המדינה ואתה כבר מפנטז על כמה צריך לשלם ועל האזהרה החמורה שמיסים יש לשלם בזמן אחרת תישא בתוצאות ( ואז אתה חושב לעצמך מעניין איך הם יתייחסו כשהם יהיו חייבים לך החזר ) , בין המעטפות מהבנק , עמוק בין כל המעטפות הללו שהרבה טוב הן לא טומנות בחובן מופיעה לה מעטפה לבנה , כל כך צחורה ונקייה עד שאתה חושב שהנה משהו אופטימי להמשך היום . המחשבה הזו נעלמת מהר מאוד .. אתה מבחין בלוגו של החברה שהתראיינת במשרדיה לפני כמה שבועות. עמוק מעבר לכל בעיות המיסים , המילואים ושאר ירקות שהמדינה מרעיפה עליך ב "אהבה" אתה עובר תקופה לא קלה . הרבה זמן שאתה כבר "בשוק" . אחרי הרבה שנות עבודה בתחום , אחרי כל כך הרבה השקעה בהשכלה ולימודים אתה מוצא את עצמך חסר אונים , חסר אונים מול משק שאין לו הרבה סנטימנטים למי אתה ומה אתה יכול לתרום , ליכולות שלך , להשכלה ולרצון שלך להתפרנס בכבוד . משק שכל מה שמעניין את קברניטיו ובעלי ההון שלו זה איך לנצל אותו כמה שיותר לתפארת מדינת ישראל וחשבון הבנק האישי שלהם . אז מה אם אתה בעל ניסיון בתחום , אז מה אם אתה בהחלט עונה על הדרישות ואתה יכול למלא היטב את הדרישות של התפקיד , כל זה כמעט ולא רלוונטי אם אין לך את הקשרים המתאימים . אתה יכול להיות הבן אדם הכי חלש בתחום , הכי פחות מבין העיקר שאתה לוקח כל בוקר את אותה גלולה שעושה קסמים , גלולה שהיא ההמצאה של השוק הישראלי ושל החברה שלנו בפרט . אין להשיגה על המדפים בבתי המרקחת , היא מאוד אינדוודואלית לכל אחד והיא מגיעה בעוצמות שונות ומינונים שונים . גלולת הפלא הזו יותר חזקה מהוויאגרה המפורסמת היא סם חיים במדינה שלנו והיא נקראת "ויטמין P" . כשאתה רואה את המעטפה הזו אתה יודע שפשוט לך אין את המרשם וגם אם חשבת שיש לך מינון נמוך ממנה התבדת . אתה מה שנקרא נטול תרופות ולכן אתה יכול לקחת את כל הניסיון שלך וכל תעודות הלימודים שלך וכל שאר הדברים שיש לך להציע ולקבור אותם עמוק עמוק בארון , זה לא מעניין אף אחד , זה לא משנה לאף אחד ומצידם שתירקב בבית , הרי למי אכפת שיש עוד מובטל אחד בבית שבמקום לייצר ולתרום למשק בבית יושב ונרקב ( שוב לתפארת מדינת ישראל ) . המפגש עם אותה מעטפה .. עם הלוגו הזה מעלה לך בזיכרון את הראיון שעברת ואפילו את המבחן הכנה שהעבירו אותך , אתה למוד הניסיון עדיין לא מבין למה צריך מבחני הכנה כאלו לאנשים ברמת הניסיון שלך ולמרות זאת עושה את המבחנים ברצינות . אתה יודע שאתה לא מושלם ויודע שאף אחד לא כזה , בסך הכל אתה עושה את המבחן כדי לעבור אותו ואתה בהחלט מלא בחששות , בחיים לא הבנת מה הולך במבחן הזה והעצות שקיבלת מהספרים והחברים רק מבלבלות יותר . אתה פותח אותה בידיים די רועדות , משתדל להיות רגוע וקר רוח למרות שאתה יודע שמעטפה יש לה פירוש אחד בלבד ואז כאילו אותו מראיין עומד בפנייך ומקריא לך את ההודעה בקולו היבש וחסר האכפתיות מודה לך ( אחת התודות הכי מרירות שקיבלת אי פעם ) על פנייתך אבל מישהו אחר כבר אייש את המשרה . בכל אופן הוא מסיים בנימה אופטימית מאוד שאם יהיה צורך בעתיד הם בהחלט יפנו אליך . הפוליטיקלי קורט שבונה את החברה ההיא מעבר לים עשה עליה לישראל והתנחל כאן היטב . אחרי שקראת את המילים הללו ולמרות קור הרוח איפה שהוא אתה נהיה יותר עצוב . אתה כבר למוד מכתבים ודחיות ויש לך בבית סניף דואר שלם מאלו שלפחות היו הוגנים וחזרו אליך . אתה חוזר לאבטלה , לדמי האבטלה שבקרוב יגמרו , למשכנתא , למילואים , לכל החובות שהמדינה הזו גובה ממך בלהט רב ולא שוכחת אף אחד מהם לרגע ( וחסר לך שתשכח ) אבל שוכחת את חובותיה כלפיך ,היא שוכחת שלמעשה היא חייה ממך , שאתה אותו משלם מיסים קבוע , עושה מילואים , אותו אחד שבנה לעצמו את חייו ללא שום עזרה או תמיכה מהמדינה שרק דאגה להקשות עליו לאורך כל הדרך , זכאי להתפרנס כאן בכבוד .
כמה מאיתנו מובטלי ההי טק לא חוו את הרגע הזה שבו אתה ניגש לתיבת הדואר שלך למשוך את הדואר ונתקל באותה מעטפה . שם בין כל המעטפות החומות/ירוקות שמזכירות לך לרענן את המדים ואת הלילות הארוכים ללא שינה , בין אותן מעטפות הנושאות את הלוגו של המדינה ואתה כבר מפנטז על כמה צריך לשלם ועל האזהרה החמורה שמיסים יש לשלם בזמן אחרת תישא בתוצאות ( ואז אתה חושב לעצמך מעניין איך הם יתייחסו כשהם יהיו חייבים לך החזר ) , בין המעטפות מהבנק , עמוק בין כל המעטפות הללו שהרבה טוב הן לא טומנות בחובן מופיעה לה מעטפה לבנה , כל כך צחורה ונקייה עד שאתה חושב שהנה משהו אופטימי להמשך היום . המחשבה הזו נעלמת מהר מאוד .. אתה מבחין בלוגו של החברה שהתראיינת במשרדיה לפני כמה שבועות. עמוק מעבר לכל בעיות המיסים , המילואים ושאר ירקות שהמדינה מרעיפה עליך ב "אהבה" אתה עובר תקופה לא קלה . הרבה זמן שאתה כבר "בשוק" . אחרי הרבה שנות עבודה בתחום , אחרי כל כך הרבה השקעה בהשכלה ולימודים אתה מוצא את עצמך חסר אונים , חסר אונים מול משק שאין לו הרבה סנטימנטים למי אתה ומה אתה יכול לתרום , ליכולות שלך , להשכלה ולרצון שלך להתפרנס בכבוד . משק שכל מה שמעניין את קברניטיו ובעלי ההון שלו זה איך לנצל אותו כמה שיותר לתפארת מדינת ישראל וחשבון הבנק האישי שלהם . אז מה אם אתה בעל ניסיון בתחום , אז מה אם אתה בהחלט עונה על הדרישות ואתה יכול למלא היטב את הדרישות של התפקיד , כל זה כמעט ולא רלוונטי אם אין לך את הקשרים המתאימים . אתה יכול להיות הבן אדם הכי חלש בתחום , הכי פחות מבין העיקר שאתה לוקח כל בוקר את אותה גלולה שעושה קסמים , גלולה שהיא ההמצאה של השוק הישראלי ושל החברה שלנו בפרט . אין להשיגה על המדפים בבתי המרקחת , היא מאוד אינדוודואלית לכל אחד והיא מגיעה בעוצמות שונות ומינונים שונים . גלולת הפלא הזו יותר חזקה מהוויאגרה המפורסמת היא סם חיים במדינה שלנו והיא נקראת "ויטמין P" . כשאתה רואה את המעטפה הזו אתה יודע שפשוט לך אין את המרשם וגם אם חשבת שיש לך מינון נמוך ממנה התבדת . אתה מה שנקרא נטול תרופות ולכן אתה יכול לקחת את כל הניסיון שלך וכל תעודות הלימודים שלך וכל שאר הדברים שיש לך להציע ולקבור אותם עמוק עמוק בארון , זה לא מעניין אף אחד , זה לא משנה לאף אחד ומצידם שתירקב בבית , הרי למי אכפת שיש עוד מובטל אחד בבית שבמקום לייצר ולתרום למשק בבית יושב ונרקב ( שוב לתפארת מדינת ישראל ) . המפגש עם אותה מעטפה .. עם הלוגו הזה מעלה לך בזיכרון את הראיון שעברת ואפילו את המבחן הכנה שהעבירו אותך , אתה למוד הניסיון עדיין לא מבין למה צריך מבחני הכנה כאלו לאנשים ברמת הניסיון שלך ולמרות זאת עושה את המבחנים ברצינות . אתה יודע שאתה לא מושלם ויודע שאף אחד לא כזה , בסך הכל אתה עושה את המבחן כדי לעבור אותו ואתה בהחלט מלא בחששות , בחיים לא הבנת מה הולך במבחן הזה והעצות שקיבלת מהספרים והחברים רק מבלבלות יותר . אתה פותח אותה בידיים די רועדות , משתדל להיות רגוע וקר רוח למרות שאתה יודע שמעטפה יש לה פירוש אחד בלבד ואז כאילו אותו מראיין עומד בפנייך ומקריא לך את ההודעה בקולו היבש וחסר האכפתיות מודה לך ( אחת התודות הכי מרירות שקיבלת אי פעם ) על פנייתך אבל מישהו אחר כבר אייש את המשרה . בכל אופן הוא מסיים בנימה אופטימית מאוד שאם יהיה צורך בעתיד הם בהחלט יפנו אליך . הפוליטיקלי קורט שבונה את החברה ההיא מעבר לים עשה עליה לישראל והתנחל כאן היטב . אחרי שקראת את המילים הללו ולמרות קור הרוח איפה שהוא אתה נהיה יותר עצוב . אתה כבר למוד מכתבים ודחיות ויש לך בבית סניף דואר שלם מאלו שלפחות היו הוגנים וחזרו אליך . אתה חוזר לאבטלה , לדמי האבטלה שבקרוב יגמרו , למשכנתא , למילואים , לכל החובות שהמדינה הזו גובה ממך בלהט רב ולא שוכחת אף אחד מהם לרגע ( וחסר לך שתשכח ) אבל שוכחת את חובותיה כלפיך ,היא שוכחת שלמעשה היא חייה ממך , שאתה אותו משלם מיסים קבוע , עושה מילואים , אותו אחד שבנה לעצמו את חייו ללא שום עזרה או תמיכה מהמדינה שרק דאגה להקשות עליו לאורך כל הדרך , זכאי להתפרנס כאן בכבוד .
