TTL, A-TTL, E-TTL
אלו שיטות שונות למדידת עוצמת הפלש (שתי האחרונות - של קנון בלבד): Through The Lens - TTL : שלא כמו שיטות הפלש שהיו קיימות קודם לכן (Auto Flash, או פלש ידני כמובן), אשר מדדו את כמות האור ללא קשר למצלמה עצמה (וחשוב מכך - ללא קשר לעדשה), שיטה זו כשמה כן היא - מודדת את כמות הפלש דרך העדשה. גלאי האור של שיטת TTL נמצא קצת לפני מישור הפילם, ומופנה אל הפילם עצמו. כאשר אתה לוחץ על ה Shutter Release (יש לזה שם בעברית ?) המראה תתרומם, התריס יפתח, והפלש ירה. אותו הגלאי יקלוט את כמות האור החוזרת מהפילם עצמו (אתה יכול לראות בעצמך שהפילם מבריק קצת, גם לפני הפיתוח), וכאשר אותו גלאי יקלוט כמות מספקת של אור הוא "ינתק" את הפלש (יורה לו להפסיק). ז"א - בשיטה זו המדידה מתבצעת בזמן החשיפה, תוך התחשבות בכל הסצינה, פחות או יותר (מכיוון שהגלאי קולט אור מוחזר, אין אפשרות לבצע מדידה מאיזור מסוים בפריים). Advanced Through The Lens - A-TTL : עקב מספר חסרונות בשיטת TTL (גם לעבר למה שפירטתי) עלה הצורך בשיפור. כעת ישנו גם גלאי אור בפלש עצמו, ולפני החשיפה (בזמן חצי הלחיצה על ה SR) יורה הפלש פולס אור בעוצמה קבועה מראש, וקולט בגלאי שלו את כמות האור המוחזר. מטרתה העיקרית של מדידה זו היא חישוב המרחק בין הפלש לאובייקט המצולם (למעשה זה הקרוב ביותר, ממנו יוחזר רוב האור), וזאת כדי לסייע למצלמה לחשב את הצמצם המתאים לתמונה (מתוך התחשבות עם האור הכללי). מכאן והלאה, המשך התהליך הוא כמו ב TTL: בזמן החשיפה הפלש ירה, ויפסיק כאשר לגלאי הנמצא מול הפילם יגיע מספיק אור. לשיטה זו אין הרבה יתרונות מעבר ל TTL המקורי (כפי שניתן להבין מדרך פעולתה), ולכן אנו מגיעים לשיטה השלישית, זו שבשימוש כיום: Evaluative Trough The Lens - E-TTL : כאן מדובר כבר בשיטה שונה לגמרי, שאינה משתמשת באור המוחזר מהפילם כדי למדוד את האור. עם הלחיצה על ה SR (לא חצי לחיצה, אלא לחיצה מלאה), שבריר שניה לפני לקיחת התמונה מתבצעת המדידה באופן הבא: הפלש יורה פולס אור קטן ובעוצמה קבועה מראש (הקרוי preflash), ובאותו הרגע נמדד האור המוחזר ע"י המצלמה עצמה. בפרט - ע"י אותם גלאים המשמשים את המצלמה למדידת האור הכללי (ambient). עפ"י קריאה זו המצלמה מחשבת (מראש !) את כמות הפלש הדרושה לחשיפה, ומעבירה מידע זה לפלש. רק כעת (הרי כל זה מתרחש בשבריר השנייה שלאחר הלחיצה ללקיחת התמונה) תתרומם המראה, יפתח התריס, והפלש ירה וגם יפסיק בעצמו (ללא התערבות המצלמה). לשיטה זו יתרונות רבים, בעיקר בעצם העובדה שניתן לבצע את מדידת הפלש מנקודה ספציפית בפריים (אותן נקודות מדידת אור הקיימות במצלמה) ולא מדידה גלובלית. יחד עם ה E-TTL הציגו קנון עוד מספר תוספות (features) שלא היה ניתן ליישם אותן בשיטות הקודמות, ביניהן: FP (Focal Plane) Flash - דרך מסוימת המאפשרת שימוש בפלש גם במהירויות תריס הגבוהות מה X-Sync של המצלמה (כפי שציין komandatore), ו 2nd Curtain Flash - יריית הפלש בסוף החשיפה (לפני סגירת התריס), בניגוד לדרך הרגילה (עם פתיחת התריס). כל זאת על רגל אחת בלבד - לכל אחת מהשיטות הללו יש חסרונות (וכמובן שגם יתרונות, בעיקר לחדשה ביותר), אך באופן כללי ניתן לומר ששיטת ה ETTL "מספקת את הסחורה", וברוב רובם המוחלט של התמונות היא תבצע מדידה נכונה ומתאימה. שאלות, הצקות, ותרומות ל 1Ds תתקבלנה בברכה,
איתי.
