מעגל קסמים..

[מיכלוש האדומה]

מעגל קסמים..

השתחררתי מהצבא לפניי כמעט שנתיים. מאז טיילתי קצת, עבדתי קצת, למדתי קצת. עשיתי כל מיני דברים שלא הצלחתי לעמוד בהם לטווח ארוך כי הרמתי ידיים. עכשיו אני נמצאת בתוך תקופה של כמעט חודשיים מאז שפרשתי מהלימודים ואני כרגע מחפשת עבודה. אני לא מצליחה למצוא עבודה וזה מקשה עליי לתכנן תכניות לעתיד. זה נותן לי להרגיש כאילו אני תקועה באותו מקום כל יום. אני מרגישה שאני לא מתקדמת לקראת שום מטרה שהי. וגם כשאני מוצאת עבודה אני נורא מהססת ומפחדת ולא מוכנה להיכנס לכל עבודה שהי. אני בררנית מאוד בגלל שאני מפחדת לוותר מהר מידיי כי העבודה לא תתאים לי. החברים שלי והמשפחה שלי דוחקים בי ללכת ולחפש עבודה יום יום. אבל אני מרגישה שאין לי כוחות לזה. הפסקתי לעשות ספורט. פעם הייתי רוכבת על אופניים בין פעם לפעמיים בשבוע אבל עכשיו, אפילו לזה אין לי רצון. אני מרגישה שנהפכתי לכבדה, לעצלנית, למדוכדכת. כל יום נראה לי דומה אחד למשנהו. ואני מרגישה שנכנסתי למין מעגל של עצלנות ודיכאון שאני לא מצליחה לצאת ממנו. אני יודעת שיש לי יכולות וכישורים אבל אני לא יודעת איך לתת להם להתבטא. בפעם האחרונה שביטאתי את עצמי היתה בפסח. ומאז המוזה לא שבה אליי. אני מרגישה שאני חייבת לעשות עם עצמי מהפך אבל אני לא יודעת מאיפה להתחיל אותו. זיהו... הייתי צריכה לשפוך את זה איפשהו

 

[שרית בר זקן]

המצב שלך נשמע

כמו דכדוך או אולי דיכאון (זה תלוי במשך הזמן שאת נמצאת בו במצב הזה). את מתארת משהו חסר טעם, חסר משמעות, מעין סתמיות כזו, תחושה של קיפאון. שום דבר כבר לא מרגש. קודם כל, זה מדהים שיכולת לאזור כוח ולכתוב את ההודעה הזאת בפורום. התקופה שלאחר הצבא נחשבת כתקופה מאוד קשה עבור המשתחררים, לראשונה צריך להתמודד לבד ולא במסגרת ששומרת. יש הרבה שאלות של זהות, כמו מי אני? מה אני רוצה לעשות בחיים שלי? יש תחושה של בלבול והרבה צעירים בגילך חווים דיכאון או דכדוך בתקופה זו. אין סיבה שתמשיכי לסבול בתחושות האלה. זה גם נשמע שהסביבה שלך לא ממש מבינה מה עובר עליך. אני חושבת שאת מבקשת עזרה ואכן את זקוקה לעזרה. אני ממליצה לך לפנות לסיוע נפשי מקצועי.