מעבר מזרם תודעה ומחשבות לכתיבת ספרות
מה אני צריכה כדי להפוך את כל מה שמתרוצץ לי בראש לספר. או תסריט. מה החסמים והעכבות שלי? פשוט לשבת ולנסות לכתוב הכל? להתחיל מדמות? מעלילה? מסיטואציה? עדיף לתכנן מראש או פשוט לשבת ולכתוב? המלצות? אני מרגישה שככל שחיי ואני משתנים אני מאבדת את "הספר שאני אמורה לכתוב בזמן ובגיל הזה, מהמקום הזה" ועוברת ל"ספר אחר". אתם מבינים על מה אני מדברת. אני לא יכולה להמשיך לדחות. אגב, האם יש לכם מידע בנושא באיזה גיל נכתבו ספרים מסויימים? נאמר, יש טעם לסיים ספר עד גיל 30, ואז לכתוב אחר. יש טעם להפסיק לדחות. ואני אוהבת לכתוב. זה לא רק עינוי ומאמץ עבורי. אין לי בלוק. רק תחושה שאני לא יודעת מאיפה להתחיל, ומחשבות טורדניות משתקות, וביקורת עצמית, מה שמתסכל במיוחד לאדם נטול השכלה אקדמית פורמלית כמוני. לאיש אקדמיה מלומד לפחות יש תובנות בעלות טעם. שלי סתם מחשבות משתקות סטנדרטיות. תודה על העזרה. אני מנסה לדרבן את עצמי במחשבה שאין מספיק ספרות לסבית. ואין מספיק קולנוע לסבי. וגם לא מחזות. וגם לא קומיקס. גם אם אני אצור זבל או סתם יצירה בינונית, לפחות יהיה עוד ספר על המדף הדל. נראות זה גם ערך.
מה אני צריכה כדי להפוך את כל מה שמתרוצץ לי בראש לספר. או תסריט. מה החסמים והעכבות שלי? פשוט לשבת ולנסות לכתוב הכל? להתחיל מדמות? מעלילה? מסיטואציה? עדיף לתכנן מראש או פשוט לשבת ולכתוב? המלצות? אני מרגישה שככל שחיי ואני משתנים אני מאבדת את "הספר שאני אמורה לכתוב בזמן ובגיל הזה, מהמקום הזה" ועוברת ל"ספר אחר". אתם מבינים על מה אני מדברת. אני לא יכולה להמשיך לדחות. אגב, האם יש לכם מידע בנושא באיזה גיל נכתבו ספרים מסויימים? נאמר, יש טעם לסיים ספר עד גיל 30, ואז לכתוב אחר. יש טעם להפסיק לדחות. ואני אוהבת לכתוב. זה לא רק עינוי ומאמץ עבורי. אין לי בלוק. רק תחושה שאני לא יודעת מאיפה להתחיל, ומחשבות טורדניות משתקות, וביקורת עצמית, מה שמתסכל במיוחד לאדם נטול השכלה אקדמית פורמלית כמוני. לאיש אקדמיה מלומד לפחות יש תובנות בעלות טעם. שלי סתם מחשבות משתקות סטנדרטיות. תודה על העזרה. אני מנסה לדרבן את עצמי במחשבה שאין מספיק ספרות לסבית. ואין מספיק קולנוע לסבי. וגם לא מחזות. וגם לא קומיקס. גם אם אני אצור זבל או סתם יצירה בינונית, לפחות יהיה עוד ספר על המדף הדל. נראות זה גם ערך.