תשובות
לגבי השאלה הראשונה - מכיוון שזה משהו שאתם צריכים לענות לעצמכם, אתם יכולים לבדוק פרמטרים כמו:
מצב פוליטי/מדיני
מצב מדינת הרווחה
שיוויון הזדמנויות ושיוויון בעבודה (לדוגמא לאחרונה פורסם המדד הבינ"ל של רמות השיוון בין נשים וגברים, בריטניה במקום ה-16, ישראל במקום ה-55.)
רמת ומצב מערכת החינוך (אם רלוונטי) וכויוצא באלה
בתוך זה צריך לשקלל את רמת ההשכלה שלכם והיכולת ללמוד לימודים גבוהים פה לעומת ישראל שמשפיעה על יכולת השתכרות ורמת חיים
משפחה מורחבת - חשוב? עד כמה?
התאמה תרבותית. (החל מרמת השליטה בשפה ועד הבנה של ניואנסים תרבותיים) ועוד דברים שלא חשבתי עליהם, אבל ברגע שתתחילו לעשות רשימה, הדברים יעלו כל אלה יכולים לתת לכם "מדד" מסויים של איכות החיים שלכם בשתי המקומות. שאלה כללית - איך היה לכם בישראל? למה עזבתם? לפעמים כשהתשובה לשאלה הזאת ברורה, גם התשובה לשאלה האם לחזור נעשית ברורה. הלוואת סטודנטים - החל משנת הלימודים הבאה (אאל"ט) יהיה הרבה יותר קל לקבל הלוואת סטודנטים (אפילו לסטונדטים במשרה חלקית) אבל שוב, זה מחייב אותך להיות זכאית ל'תעריף בית' - מה שאומר מגורים של שלוש שנים לפחות באיחוד. משכנתא זה סיכון כלכלי שכדי להקטין אותו כמה שפחות עדיף שאחוז המימון יהיה כמה שיותר קטן, סביב 50% נחשב לבטוח ביותר (כמובן ש-0% הכי בטוח) כשהבנק בוחן את גובה ההלוואה שהוא מוכן לתת ללווה מסויים הוא משקלל את כל הסיכונים - לפי יכולת ההחזר של הלווה, מיקום וערך הנכס ומצב השוק. מכיוון שעכשיו "מצב השוק" מעלה את הסיכון הבנקים נוטים להקטין אותו ע"י אישור של משכנתאות ללווים בטוחים יחסית ובאחוז מימון נמוך יחסית (היום ההעדפה הכללית היא סביב 75%, כמו בישראל) מה אתם יכולים לקבל וממי זה משהו שתוכלו לגלות רק מול הבנק