מעבר יחידה

מעבר יחידה

הבת שלי מורה חיילת בתרבות תורנית בבאר שבע. היא משרתת כבר כמעט שנה והיא רוצה לעבור תפקיד, לעבור לבסיס סגור, תפקידי הדרכה, לא משנה, להחליף אווירה. אני יודעת שצריך טופס 55-3 והמשקי"ת ת"ש שלה צריכה למלא לה. אממה המשקית החמודה לא יודעת מהחיים שלה והתייעצה עם הקצינה שגם כן לא יודעת מהחיים שלה וכאן נכנסת אימא לתמונה. מה שהקצינה אמרה לבת שלי זה שחיל חינוך זה שונה - אם היא ממלאת טופס 55 היא עוברת מרחב למורה חיילת רגילה. אם היא רוצה לגמרי לשנות תפקיד היא הולכת לשלישות וחותמת טופס וויתור.
זה לא נראה לי. כל חייל רגיל יכול למלא טופס בקשה לשינוי שיבוץ וחיל חינוך לא? התחלתי לברר. למי לא פניתי. חוץ מלאורנה ברביבאי באכ"א. הבנתי שיש שני מסלולים, שטופס 55 בעייתי כי הוא לוקח זמן ואפשר גם לפנות ליחידת אכ"א אצלה במחוז. פניתי לאכ"א עם הנתונים שלה ואף אחד לא ידע מה להגיד לי. קודם כל רציתי לדעת מה היא בכלל יכולה לבקש. כי כמובן הבלגן חוגג ואמרו לה שאם עשתה קורס אחד לא יכולה לעשות עוד קורס, עד שהתברר לי שעם פרופיל 52 ומעלה כל הקורסים פתוחים בפניה תלוי בשיקול דעת. שלחתי פניה לקפ"צ והם דיברו איתה ולא תרמו הרבה מעבר למה שכבר ידעתי. חוץ מזה שאמרו לי לברר בחיל חינוך כי בהחלט יכול להיות שהקצינה צדקה. התקשרתי לקצין חינוך ראשי ששם כנראה עובדים עם קצת יותר ראש גדול, ואמרו לי שאפשר לפקסס אליהם והם מעבירים את הבקשה לגורמים המטפלים. כתבתי בשמה של ביתי כמיטב יכולתי ושלחתי . זה היה אתמול.
עד כאן חלק אלף של כל הסיפור. מכאן מתחיל חלק ב.
היום דיברתי עם אחד יודע דבר, שמכיר את המערכת הצבאית, שופט שהוא גם שופט צבאי אגב , שאמר לי שלמלא טופס זה רק צד אחד של הסיפור. אבל הצד שמתחת לשולחן, מה שנקרא בלשון העם שיחות מסדרון, הוא היותר חשוב. דהיינו, נניח שמישהו יודע בשבילה על יחידה שמחפשת לשבץ תפקיד נחשק איזה חיילת חמודה, ואם היא תבקש להתקבל לתפקיד הזה ספציפי, במקום הזה ספציפי , אז זה יותר קל. כי כששומעים שיש הצעה אופרטיבית אז שוקלים את זה יותר מהר בהתאם לנתונים שלה.
אממה, הבת שלי לפתוח את הפה לא יודעת וקשרים לא מי יודע מה יש לי, כי את השופט בטח לא ארצה להפעיל (אני עובדת איתו).
לכן אני פונה כאן לכל מי שיכול לעזור להפנות אותי, אני מוכנה לירות לכל הכיוונים, מתי שהוא אפגע הרי בכתובת הנכונה, טלפונים, המלצות, שמות, כתובות, כי השעון מתקתק: יש לה עוד שנה ומשהו, וחבל על כל יום שעובר בלי לעשות משהו.
מה שבטוח בכל מקרה אמרתי לה לא להעיז לחתום על טופס וויתור בלי שהיא יודעת אבל מאה אחוז יודעת לאן ללכת.
וחוץ מזה - שתתכבד היא ותנדנד לקצין חינוך ראשי כל שלש ימים מה עשו עם הבקשה. אני יודעת שאת הפקס קיבלו אבל מעבר לזה - עד כאן. שתפתח קצת את הפה בעצמה. אגב , אני יודעת שהם מעבירים את הבקשות לתת אלוף אכ"א נדמה לי אלי שרמייסטר אחד, אם אני טועה אשמח שיתקנו אותי ולא אכפת לי להגיע גם לרמטכ"ל אם מישהו יודע את הסלולר שלו, אבל לפני כן בטח יש עוד כמה דברים שאפשר לעשות.
מה שאני טוענת הוא בגדול שאיפה שיש ברדק ונכון שהצבא היא מערכת מטומטמת, תמיד אפשר למצוא דלת להידחף, צריך רק לעבוד קשה כדי לדעת איפה להיכנס.
אשמח לכל עזרה. אוכל גם לתת טלפון במסרונים למי שירצה ליצור איתי קשר לעזור.
תודה מראש, סליחה על האורך ועל הקפצת ההודעה לראש הטור.
 

ל י ת י1

New member
הצבא מערכת מטומטמת?

קשה לי עם האמירה הזו


בהצלחה
 

שויו

New member
לי קשה עם מה רוב מה שאת כותבת

ובעיקר עם המהות . "הבת רוצה שינוי ".
ממתי שירות בצה"ל הוא תכנית כבקשתך ?
את חושבת שהבן שלי באמת רוצה לשרת 3 שנים בשיריון ? ושהבן של ליתי רצה להיות ביחידה המיוחדת שלו 3 שנים? וכך הלאה לגבי כל אחד מהחיילים ....
אני בטוחה שכל אחד מהם היה רוצה כעבור זמן מה להתרענן בתפקיד אחר . להיות קצת קל"ב אחרי תקופה של יציאה אחת ל-2-3 שבועות . אז הצבא צריך לרצות אותם ?

אני גם לא מקבלת את ניהול הצבא ע"י הורים. חושבת שניתנה לנו הזכות והחובה לדאוג להם גם כשהם בצבא, אך ורק במקרים קיצוניים שעלולים לסכן את בריאותם הנפשית או הפיזית. אך ורק אז !
 
מסכימה עם ליתי ושויו

אני חושבת שאם ביתך רוצה שינוי היא צריכה להלחם עבורו ולא שמישהו אחר יעשה לה ולדעתי ההתערבות שלך מאוד מקוממת גם אני כמו חברותיי בטוחה שבני השוטר לא רצה לשרת 3 שנים? התערבות תהייה רק עם חס וחלילה משהו חריג
 
או.קי. הבנתי שבפורום זה אין לי מה לחפש.

מקומם אותי היחס שלכם. אתן בתור אימהות לא רוצות לעזור לילדים שלכם? שלום ולא להתראות. ציפיתי למשהו אחר. לא לביקורת.
 

ל י ת י1

New member
חבל שהמסקנה שלך מהדברים היא שאין לך פה מקום,

העלית פה בעיה וברור שאת מצפה לתגובה.
ואם יש מי שרואה את הדברים אחרת (ומסתבר שיש) רק לגיטימי שהדברים יעלו פה.
אנחנו לא נמצאות פה רק כדי לשלוח חיבוקים וחיוכים.

כולנו רוצות לעזור לילדים שלנו, אין לי ספק בכך. רק שככל אחת מאיתנו רואה את הדברים אחרת.
מהדברים שלך עולה שהילדה מעוניינת לשנות אוירה ולשם כך לא אכפת לך להגיע לרמטכ"ל אם רק יהיה לך את מספר הסלולרי שלו.
את לא מדברת על מצב בו הילדה נמצאת חלילה במצוקה והמשך שירותה במקום עלול לפגוע בה בצורה כזו או אחרת.
את באמת לא מבינה מה "מקפיץ" פה חלק מהאמהות?
הרי כל אחד מהילדים שלנו בשלב מסוים של השירות היה מעדיף להתרענן קצת, לשנות אוירה, לנסות משהו אחר - את זה כתבה לך שויו ואני מסכימה עם דבריה.
מה היה קורה ב"מערכת המטומטמת" כהגדרתך אם כל אמא היתה נכנסת לפעולה כדי לעזור לילד שלה?

ולהגדיר את הצבא כמערכת מטומטמת זה לא עניין של פרפסקטיבה, זו גישה בסיסית שמאוד קשה לי איתה.
הצבא אמור לשמור על בטחונה של מדינת ישראל, לאפשר את קיומה של מדינת היהודים היחידה ולא לרצות את הילדים שלנו.
הילד שלי היה מאוד שמח לשנות אוירה ולא להיות במקום בו הוא נמצא עכשיו - שם הוא סופר את החיילים שלו פעמיים בשעה כדי לוודא שלא נחטף אף אחד, וכשהוא ישן זה במדים ונעליים כשברקע מטרטרים לו כל מיני מכשירים שמקפיצים אותו עם החיילים שלו כמה פעמים בלילה אל הגדר.
אז מה? שאני אתקשר לרמטכ"ל?

ענת - אנחנו לא חייבות להסכים, הגישות שלנו יכולות להיות שונות וזה יכול לבוא לידי ביטוי בפורום.
נראה לי שכולנו מספיק בוגרות בכדי לנהל דיונים כאלה בלי לעזוב בטריקת דלת
 
ליתי סיכמה יפה כאן


גם אני הייתי רוצה שהשוטר שלי ישנה למשהו אחר וגם הוא אבל המערכת היא לא "מטומטמת" היא פשוט קשה ושונה ועליי לקבל זאת ולהבין

אני אתן דוגמא ענת שתביני משהו בערב פסח השוטר שלי הוא בן יחיד ובכל זאת נשאר כל החג בבסיס וכן כעסתי והיה לי קשה עם זה

אבל הבנתי שזו המערכת ואין הרבה מה לעשות רק להתפלל שתמיד ישוב בשלום הבייתה

גם לי חרא מאוד שכינית שהמערכת מטומטמת כלשונך
 
אני כועסת כי ציפיתי לתשובה עניינית

ולא 'לשטיפה' וגם כי הקונספט שהבנתם ממש לא נכון. הבת שלי לא רוצה סתם לשנות אווירה! היא רוצה לתרום! ובשביל זה היא מוכנה גם לעבור למקום עם תנאים קשים יותר!
וזה לא שאני רוצה טלפונים להגיע לרמטכ"ל אלא שביטאתי את הרצון להגיע לאנשים שיכולים להזיז דברים ושוב - לא מתוך רצון להתערב בהחלטות - אלא מתוך רצון לאפשר לה למצות את עצמה!
 
ענת אף אחת לא העבירה ביקורת עלייך

אבל תביני כולנו באותה הסירה אבל את צריכה להבין שיש מה שנקרא חופש ביטוי
הרבה פעמים גם אני לא אהבתי מה שענו לי וזה הובן ודיי לגיטימי ואינך צריכה לכעוס על האמהות כאן כולנו למודות ניסיון בחיינו שלא כל מה שאנו רוצות מקבלות
 
זה לא שהצבא זה תוכנית כבקשתך

אלא שזה לגיטימי לעבור יחידה והיא בכלל לא רוצה להיות קל"ב ניקית . להיפך! היא רוצה לתרום כמה שיותר.
וזה לא שהורים מנהלים צבא. הם מנסים לעזור. לא להתערב בשיקולים.
 

r i n i

New member
רוצה לתת לך נקודה למחשבה

בשבוע שעבר היה טקס קבלת כומתה ביחידה של החייל הצעיר.
לפני הטקס היתה שיחה עם המפקדים השונים ובינהם מפקד היחידה.
הועלתה האפשרות של הדחה מהקורס או שיבוץ למסלול שלא לפי רצון החייל.
המפקד הסביר שכל דבר נלקח בחשבון אבל חלק מהבגרות של החייל זה לדעת לקבל דברים שלא יכול לשנות או שלא אוהב.

זה כואב לנו כהורים לראות אותם מרגישים לא מסופקים או לא מרוצים או מנסים לשנות ולא מצליחים.

אנחנו התערבנו רק כשהיה מדובר בבעיה רפואית שלא טופלה. כל השאר זה הם מול הצבא.

והערה קטנה: אמירה של "מערכת מטומטמת" לא מוסיפה לדיון אלא מסיתה אותו לכיוונים לא רלוונטיים.
 
אני לא רוצה לחזור על עצמי

ואני חוזרת ואומרת - לא מדובר בהתערבות! וכי יעלה על הדעת לא לעזור לילדים ואפילו אם הם נשואים ואחרי הכל? ברור שלכל אחד יש גישה חינוכית משלו וזה בסדר גמור. אני מבחינתי כאמא לקיחת אחריות על הילדים פירושו לתת להם את הכלים ובוודאי שלא להתערב בהחלטות - אבל להציב ילדה בת 19 בקו החזית מול ביורוקרטיה שרבים וטובים נופלים בה - כשהיא רק עכשיו יצאה מחממה של בית ספר וכו' . להפנות אותה לאנשים הנכונים זה רע? הרי במסגרות שונות בחיים כולנו עושים את זה! ובשביל שנהיה גלויים עם יד על הלב - אם אגיד שהצבא היא מערכת קשה זה לא יהיה לגמרי לא נכון?
 

r i n i

New member
מצטערת, אני לא מקושרת ולא יכולה לעזור

באת לפורום פתוח, הצבת בעיה וכעסת כי לא קיבלת תשובה שמוצאת חן בעיניך.

הלואי ותצליחי לעזור לה
 
ענת אני דווקא הבנתי אותך ומסימה עם מה שכתבת.

גם אני נתקלתי בזמנו עם הבת שלי בביורוקרטיה הצבאית על כל המשתמע מכך וניסיתי לעזור לה בפנייה לגורמים בכירים שהכרנו אבל היה קשה.
ממה שלמדתי זה שהצבא מציב אותך לפי הצרכים והתפקידים שמתפנים בזמן הגיוס,ואחר-כך קשה לצאת מזה. אז אם הבת שלך עברה קורס היא צריה קודם כל לעשות פסילת תפקיד.
הבת שלי עברה קורס של שבועיים וזה נחשב לה לתפקיד ולחייל בו הייתה צריכה לשרת. אז קודם כל תבררו בקשר לפסילת תפקיד. והבנות מאותרות לפני הגיוס לתפקיד.
ומול דמעות של בנות קשה לעמוד. להיות אמא של בן בצבא ואמא של בת זה לא אותו דבר. ואני הייתי אמא לחייל וחיילת באותו זמן ועם הבת היה יותר קשה למרות שהבן היה לוחם.
בהצלחה ואל תרימו ידיים ושהבת שלך תלחם הבת שלי בסוף השיגה לעצמה תפקיד.
 
תודה רבה

ופסילת תפקיד זה כנראה מה שאמרו לה לעשות. ייתכן שזה מה שצריך לעשות לא אמרתי שלא. אבל צריך להיות בטוחים.

וזה לא שהיא בוכה. ממש לא. היא פשוט לא יודעת לפתח את הפה!

אני שמחה שהבת שלך השיגה את התפקיד המיוחל. הבת שלי עוד לא יודעת בדיוק מה היא רוצה.

אם את מכירה מישהו שיכול לעזור אשמח לשמוע.
 
איריס - את הכי חשוב כתבת בצנעה ובסוף...

קראתי הכל וכמעט קפצתי להגיב לך,
רק שראיתי שכתבת ככה בסוף,
הבת שלך מצאה לעצמה תפקיד בכוחות עצמה !
 
תני לה להתמודד , תתפלאי כמה היא מסוגלת להשיג

בכוחות עצמה,
בהתחלה לא תכיר את כל התהליכים,
אבל לאט לאט תכיר ותתמודד
ואולי גם תצליח, לא בטוח , אבל יש סיכוי
 

לביAה

New member
שאלה והצעה

1. לא הבנתי לאן בדיוק ולמה היא רוצה לעבור. תנסי לכוון אותה לתשובה קצת יותר ספציפית
כי, אם היא לא יודעת לאן היא רוצה לעבור, אז כמעט בטוח שגם במקום החדש לא יהיה לה טוב.
אין מקום סטרילי בלי קשיים.
בנוסף לכל דבר יש משמעות תקציבית, יש 1000 חיילים כמוה שרוצים לעבור.
אין לצבא עניין להעביר חיילים סתם ממקום למקום, בעיקר אם הם לא סגורים על עצמם.
להגיד 'רע לי, לא מתאים לי, "בא לי משהו אחר" ' זאת לא אמירה מספקת.


2. יש לי אפשרות לקשר בינך ובין מקח"ר עולים. אם זה רלוונטי צרי איתי קשר במסר אישי.
בתנאי שיש לבתך אמירה ברורה.
 
למעלה