התבקשתי להגיב מעניין על ידי מי
השאלה שיכולה להישאל היא ביסודה אידיאולוגית: האם ראוי להטיל מס ייעודי, כלומר מס שהכספים שנגבים באמצעותו מיועדים למטרה ספציפית. במדינות רבות מתקיים הדיון הזה. למשל האם אפשר להטיל מס על עיזבון בשביל לממן עזרה לקשישים ושאלות מן הסוג הזה. ביסוד הוויכוח עומדת שאלת השיוויון לפני החוק. בואו נניח שהרפורפמה תאושר, פירושו של דבר שאנשים שאין להם ילדים, לא ישתתפו במימון מערכת החינוך. אחד היסודות במערכת המס המודרנית הוא שכל שקל, שאזרחי המדינה משלמים, יכול להגיע לכל מטרה. כך כולם נושאים בנטל הביטחון, הרווחה וכו', ומאידך מי שפור מתשלום, למשל בגלל שהוא מובטל, אינו מופלה לרעה, כלומר אינו מוצא מן הכלל. כולם שווים, כולם משתתפים בנטל המשותף. אם העיקרון הזה נפגע, אז אפשר להחליף רבים מן המיסים במיסים ישירים, כגון אגרות, למשל, האגרה שאנו משלים בשעה שנוסעים על כביש 6. הכסף שנגבה מגיע הישר אל החברה הפרטית שמפעילה את הכביש, ומיועד לתחזוקו. אבל כאן מדובר בחברה פרטית, ומערכת החינוך עדיין אינה פרטית. כשמדובר על כספים ציבורים, לא נהוג ברוב הארצות המערביות לייעד כספי מיסים. יש גם יוצאים מן הכלל, כגון חוק אמריקני, שקובע שיכול אדם לייעד את כספי המיסים שלו למטרה כלשהי, אבל הניסוח של החוק הוא על דרך החיוב, לא על דרך השלילה, כלומר אדם יכול להעדיף שהכסף שלו יגיע למערכת הביטחון, אבל הוא לא יכול למנוע מן הכסף להגיע למערכות הרווחה. החוק הזה הוא תולדה של חוקים ישנים שהיו נהוגים במאה ה-19 כאשר מערכת המס עדיין לא הייתה כל כך מפותחת כפי שהיא כיום, ובהמשך התקשו המחוקקים לשכנע אנשים לוותר על הפריווילגיה. לסיכום, ישנם מיסים כגון מס בריאות, שהם ייעודיים. נכון, יש בכך בעיה, ומזה כמה שנים משרד האוצר הישראלי מודע לכך, ואף הכניס סייגים שנועדו לתקן את העיוות, למשל, שהכספים שנגבים ממס הבריאות עוברים דרך פול כולל, כך שלמעשה אין ייעוד ספציפי לכסף, ובכל זאת השם לקוי, ואני כלל לא אופתע אם בקרוב ישנונה שמו של המס. זאת גם הסיבה להתנגדות הגורפת שנשמעה אתמול ממשרד האוצר לגבי התוכנית של תמיר. לא יתכן להטיל מס שנועד לתשלום ספציפי. אגב, הרעיון של תמיר הוא יפה, היוזמה ברוכה אבל נראה לי שבמשרד החינוך לא עשו עבודת מטה, וכל העניין עומד להיעלם מסדר היום ברגע שיוסברו לשרה הפרטים דלעיל. להשתמע