מסרבות בנות 10

[viktorya3]

תודה

אי מודה לכולכם על שנתנתן לי חומר למחשבה , ובקטע של השגחה על אחים קטנים אולי זה יכול לתרם לקשר של אחריות בלבד,אני גם בטוח לא הייתי חושבת להשאיר את הקטנות ליום שלם כי זה מסוכן, אני אוהבת את הבנות שלי מאוד רק רוצה ללמד אותן שיעזרו ולא היה לי את הכלים, ועכשיו נתתם לי חומר למחשבות ועל זה לא הייתי חושבת לבד כי פשוט אין לי עם מי להתייעץ,

| חיבוק||

 

[viktorya3]

מסרבות בנות 10

שום לכן אמהות יקרות,אני מקווה שפה אני אמצא את התשובה המתאימה, אני בת 33 אמא ל-4 בנות חמודות, תאומות בנות 10,ואחת בת 4,והשנייה בת שנתיים, מה שאני רוצה זה לדעת איך לקבל שיתוף פעולה עם הגדולות שלי הן פשוט לא מוכנו לעזור לי בכלום, שום מטלות בית שום כלום, אפילו טיפול באחיותן הקטנות לא בא בחשבון למה? אם או שאני משאירה אותן כמה דקות הן הופכות את הבית מרביצות ופשוט כלום אתמול בעלי ביקש מהן לשטוף את הכלים אבל כאילו דיבר לקיר כל אחת למה אני ולא את בקיצור מי שטף אני, בכל פעם שאני עוברת מהחדר שלהן אני פשוט נחרדת מחדש לראות את המהפך שם, יש להן חדר מישלהן, אחיות שלהן הקטנות ישנות איתי ועם בעלי שככה הכל יש להן, בכל זאת תאומות שרותות חדר שליהן ויתרתי מזמן על הכל אני משרתת של הבית לא מרגישה אמא, אין לי עזרה מאף אחד אמי ניפטרה לפני 6 שנים,ומאז אני מתמודדת עם הכל, אם רציתי ללכת לחברה עם בעלי זה בלתי ניסבל הן פשוט אומרות לי בפירוש אם אני משאירה את אחיות שלהן הקטנות הן לא ישמרו פשוט נכנסות לחדר ואין עם מי לדבר, אז למה? מה אנחנו מבקשים מהילדים ,עזרה אפילו אני מפחדת לחשוב מה יהיה הלאה, בבקשה עיזרו לי, אשמח לשמוע תגובות,

 

[דוליק הכבשה]

...

תראי, אין ספק שזה מתסכל אבל הן בנות 10 עדין. אני מבינה את הקטע של לשטוף כלים (למרות שאני בת 17 ואולי שטפתי כלים בבית שלי 5 פעמיים בלחץ..) ושל הסדר וכו'.. אבל את באמת רוצה להטיל אחריות על ילדות בנות 10 (אני לא יודעת מה מידת האחריות שלהן) ולתת להן לשמור על ילדות בנות 4 ושנתיים? הן עדין קטנות לפי טעמי לשמור לבד(!!) בבית על אחיותיהן שאתן לא בסביבה של הבית. ולגבי הבעיה, אולי תגמולים חיובים? נגיד אם הן יעזרו שבוע שלם אז בשישי תקני להן משקה שהן אוהבות, איזה משהו סמלי שלא עולה יותר מידי, תרשי להן לישון יותר מאוחר. או שלחילופין תשבי לדבר איתן ותסבירי להן שאמא צריכה עזרה ושהן יכולות לעזור לך ואת מאד תשמחי. ודבר אחרון לגבי החדר, תראי זה כמעט בכל בית גם החדר שלי מבולגן כמעט באופןן קבוע,שזה יפריע להן הן יסדרו ואפשר גם סנקציות אם זה מאד מאד חמור כמו-לא עושותX עד שלא מסדרות. מקווה שעזרתי..

 

[צ פ ו נ י ת א ד מ]

נראה לי שחסרים להן גבולות

הילדים שלי יותר קטנים אבל הם יודעים שעם הזכויות באות גם חובות. ישבנו לשיחה והחלטנו מה האחריות שלהם בגיל שלהם (מבחינתי לסדר את החדר את פינת המשחקים, לעזור לערוך ולפנות מהשולחן ואפילו הגדולה שוטפת כלים של ארוחת ערב ועוזרת לי לקפל גרביים ותחתונים ולשים כביסה במקום וכד'). אם הם לא עומדים בחובות שלהם הם לא מקבלים את הזכויות שזה לראות טלויזיה, להזמין חברים למשחק, לשחק במחשב וכד'. מעבר לזה שהם יודעים שאם בסוף היום החדר לא מסודר אני פשוט עוברת עם שקית זבל וזורקת לפח כל מה שלא במקום. תנסי לעשות להן את זה פעם בלי להיבהל מהצעקות והבכי, אחרי מתן אזהרה כמובן שזה מה שאת הולכת לעשות ובלי לוותר ותראי איזה יופי של שיתוף פעולה תקבלי. את חייבת לשבת עם כל הילדים לשיחה משפחתית אחרי שאת ובעלך תאמתם עמדות ולהחליט על גבולות ברורים וחוקים לבית. גם לילדה בת 4 יכולות להיות מטלות המותאמות לגילה. בקשר ללשמור על הילדים הקטנים יותר, לא מתה על הרעיון. בהצלחה ותעדכני.

 

[Jane of all trades]

../images/Emo45.gif

 

[3אדריאן היחיד]

לפי החוק אסור לך להשאיר

ילדות בגיל 10 לשמור על ילדים. זה מסוכן ביותר. לגבי ההתנהגות,את חייבת להציב להם גבולות, אולי תכיני לוח גדול עם מטלות,תשבו כולכם כולל בעלך ותחליטו מה כל אחד עושה בשביל הבית.

 

[אביבקיץ]

נשמע שמאד קשה לך.

את בעיקר עייפה, וצריכה למצוא דרך לנוח. תורידי קצת מעלייך. תנקי קצת פחות מכמה שאת מנקה, למשל. אל תהרגי את עצמך. אל תדרשי חדר מסודר. בשביל מה? את מתרגזת, הן מתרגזות, לא יוצא מזה שום דבר טוב. לגבי הילדות - מצד אחד המצב קשה, אין ביניכן קשר בסיסי מוצלח, מצד שני - את באה בדרישות גדולות. תתחילי בצעדים קטנים. תשבי עם הילדות הגדולות, תסבירי את המצב כמו לילדות גדולות. תגידי שקשה לגדל ארבעה ילדים וגם לעבוד, והן צריכות לתרום. תגידי שכל אחת תקבל איזושהי מטלה בבית, ואת מוכנה להתחשב ולתת להן לבחור את המטלה שהן רוצות. תני רשימה של דברים שאת צריכה עזרה וחושבת שהן מסוגלות - לפנות שולחן פעמיים שלוש בשבוע, לשמור פעמיים בשבוע על האחות הקטנה, להוריד זבל. כל אחת תבחר מטלה, שהיא תהיה קבועה שלה. נשמע שאת צריכה עזרה קצת מקצועית. אולי בית ספר הורים. כי פשוט איבדת קשר עם הילדות שלך.

 

[ליידי דרמה]

ברוכה הבאה

אני מציעה לעשות שיחה משפחתית עם התאומות. להסביר להן שככל שהן גדלות הן יכולות לקבל זכויות אבל יש בצידן חובות. לדוגמא - הן יכולות ללכת לישון מאוחר יותר מהאחיות שלהן. הן יכולות לקבל דמי כיס אבל מצפים מהן לעזרה בבית. כבר הרבה פעמים דיברנו פה על סידור החדר ועל המאבקים שיש סביב זה. אני החלטתי שהחדר של הבת שלי (בגיל של התאומות)מייצג אותה ולא אותי וכשחברות שלה מגיעות - הן רואות את הבלאגן שלה ולא את שלי. אורחים שמגיעים אלי ממילא לא נכנסים לחדר של הבת שלי. אז צריך לעשות שיחה, לחשוב מה אתם מצפים , לראות מה הן מוכנות לעשות כדי לעזור. אולי להכין טבלת משימות. על עמידה ביעדים יש צ'ופר נחמד מצידכם - לא חייב להיות חומרי, יכול להיות פינוק כמו לאפשר משהו שלאחיות הצעירות עדיין לא מאפשרים. את לא צריכה להרגיש משרתת של הבית - את צריכה לנהל את הבית. לקבוע כללים תוך התחשבות בבנות , ביכולות שלהן ובאפשרויות שיש להן לבצע את המטלות. למשל, אני לא אבקש מהבת שלי לשטוף כלים אחרי ארוחת צהריים כי אני מעדיפה שהיא תעשה שיעורים ותנוח . אם לא יהיו כלים נקיים - מה יקרה אם תגישי להן בצלחות מלוכלכות? ככה , פעם אחת בשביל הניסיון (מחריד? אז מה, שיזדעזעו פעם אחת). לא יתכן שתתנו להם לעשות מה שבא להן - אם ביקשו מהן לעשות משהו והן לא עשו - תישלל זכות צפיה בטלויזיה או זכות למשהו אחר. אני לא מצפה מהבת שלי בת ה10 וחצי שתטפל באחיה בן ה4 ורבע. זה לא התפקיד שלה בעיני אבל אני יכולה להרשות לעצמי כי אני בבית רוב היום. חברה שלי , שעובדת עד 3 כל יום - סומכת על בת ה11 שלה שתיקח את אחיה בן ה5 מהגן, תחמם לשניהם צהריים ותשחק איתו עד שהיא מגיעה (כלומר, משהו כמו שעתיים של טיפול האחות באח שלה)בעיני זה תפקיד "כבד"

 

[ענתר]

בהחלט קשה עם 4 ילדים

בגיל כזה. לי יש 4 בנות, והקטנה בגיל של התאומות. אז כמובן שאין חובות של שמירה על קטנים. נראה לי שאת מותשת, יש לך תמיכה מחוץ למשפחה הגרעינית? יש לי שני חוקים שאני נוהגת על פיהן: 1) לבחור את המלחמות שלי 2) להרוג תורכי ולנוח (אל תגלי לתורכים) אז קודם כל שבי עם עצמך, וחשבי מה הכי חשוב לך? החדר? השמירה? הסרבנות? הכלים? אולי משהו אחר סדרי את הדברים החשובים על פי רשימת סדרי עדיפות וחזרי אלינו כי כך המשימה שלך כל כך גדולה, שמעייף רק להתחיל לחשוב עליה (לא לי, לך) כשתחליטי מה ממש חשוב לך, נחשוב על תקטיקות להמשך.

 

[MAGOLZ]

תגובה

קודם כל, אני חושבת שזה קצת מסוכן להשאיר ילדות בנות 10 בתור בייביסיטר על ילדות בנות 4 ושנתיים. גם אם התאומות היו מלאכיות שרק מחפשות לרצות את ההורים בכל רגע נתון, הרי שלילד בן 10 אין את ההבנה המתאימה כדי להשגיח על ילד קטן. לגבי עזרה בטיפול - איזו עזרה את רוצה שיתנו? קודם כל תחשבי אם העזרה שאת רוצה מהן זו בהכרח העזרה שהן יכולות לתת. כולה ילדות בנות 10, מה הן כבר יעשו עם ילדה בת 4 וילדה בת שנתיים? תביני גם את הצד שלהן - הן שתי בנות 10, אין להן שום עניין משותף עם ילדות בנות ארבע לשנתיים וזה לא בנאדם מבוגר שאפשר להסביר לו בהיגיון שאי אפשר לא-לעשות כל דבר שמשעמם אותנו ושלא מתחשק לנו. לגבי כל השאר, שזה בעצם העיקר: ההורים שלי אף פעם לא לקחו לנו ולא אסרו עלינו טלוויזיה, טלפון, חברים וכו'. הם ראו שכמו שזה לא עובד על כל-כך הרבה ילדים במשפחות אחרות, ככה זה גם כנראה לא יעבוד אצלנו. אצלנו בבית ההורים עבדו בשיטת "אין בעיה" וככה זה עבד: 1. לא מתאים לכם לאכול את מה שבישלתי? אין בעיה, אל תאכלו. תסתובבו רעבים. רק תזכרו שהארוחה הבאה היא בשעה X ועד אז אתם לא אוכלים כלום. 2.לא מוכנים לסדר את החדר לפחות פעם אחת רצינית בסופ"ש אבל גם לא מוכנים לשמור על סדר סביר במהלך השבוע? אין בעיה. כשמגיע הדד-ליין שנקבע, אם החדר לא מסודר, ההורים שלי פשוט היו לוקחים שקית זבל גדולה ומעיפים את מה שעל השולחן אם הוא היה עמוס בדברים ובמיוחד אם כאלה שלא קשורים אליו ולא אמורים להיות עליו, מעיפים את כל מה שעל הריצפה ולא אמור להיות עליה. 3. לא רוצים לשטוף כלים? אין בעיה, הכלים ייערמו בכיור עד שלא יישארו לכם כלים נקיים לאכול מהם אז תסתובבו רעבים או שתאכלו מכלים מלוכלכים. וכך תמיד "אין בעיה" בבית, מבינה? במקביל, ההורים שלי גם היו מראים דוגמה אישית באמצעות התחלקות במטלות - ז"א שהיו מדגישים שאמא מבשלת, מישהו אחראי על עריכת שולחן, מישהו אחראי על פינוי השולחן, מישהו אחראי על שטיפת כלים וכו', וכך עושים רוטציה בכל המטלות בבית. פעם אבא מבשל, פעם אמא, וכשאנחנו גדלנו ויכולנו גם כן להתחיל לבשל - אז מידי פעם אנחנו כבר התחלנו ליזום את זה, אפילו אם זה רק כדי שמי שמבשל יוכל להתחמק משטיפת כלים או ממטלה אחרת שלא בא לו. בצורה כזאת, אין כמעט מטלות ששייכות למישהו ספציפי ואז יורד העומס מההורים. זה ככה מאז שהיינו קטנים, כשכל פעם הוסיפו לנו מטלה אחרת שאנחנו יכולים לעשות (כמו למשל בדוגמה עם הבישול). לגבי החדרים - אני כאן בדילמה מה לומר כאן כי מצד אחד בגיל 10 כבר ראוי שיהיה להן חדר משלהן, לפחות רק שתיהן אם לא לכל אחת לחוד, מצד שני אני מבינה שאין אפשרות לתת להן חדר מבלי לוותר על הפרטיות שלכם כי אחרת הייתם נותנים לקטנות חדר אחר. אני חושבת שלהשאיר את הקטנות עם התאומות זה עדיף מאשר שהקטנות ישנו איתכם כי ככה אתם מאותתים לתאומות שהן לא צריכות להתחשב בשאר בני הבית ומה שהן רוצות הן תמיד יקבלו, ולפי דעתי להראות להן את הוויתור הגדול הזה שעשיתם כשהפכתם את חדר השינה ההורי לחדר שינה משפחתי, זה פשוט להזמין את הצרות האלה (גם יש כל-כך הרבה אנשים שגדלו עם יותר אחים מחדרים בבית ובד"כ זה הוביל לאחווה מסויימת בין האחים שלמדו להתחלק בשטח קטן, פרטי ואינטימי עבור כל אחד במידה מסויימת, שחבל לא לתת לזה את ההזדמנות).

 

[צימעס]

ויקטוריה, נשמע שממש קשה לכם בבית.

אני לא יודעת איך זה התחיל, ואיך לשבור את המעגל. הייתי עושה כמה דברים: 1 - קונה וקוראת לאט את הספרים של פייבר ומייזליש. (הראשון: "איך לדבר כדי שילדים יקשיבו, איך להקשיב כדי שילדים ידברו"). 2 - מחפשת סדנת הורים, הרבה פעמים יש במתנ"ס או מטעם הרווחה במועצה. יש סדנאות ברוח הספרים, יש סדנאות של אדלר (אני פחות אוהבת, אבל חושבת שיעזרו לכם). 3 - שוקלת לפנות לפסיכולוג. אפשר דרך היועצת של בית הספר, להעזר בפסיכולוג של העיריה. אל תיבהלי, כי ברוב המקרים פסיכולוג של ילדים עובד בעיקר עם ההורים, ומציע להם איך להתננהג ומה לעשות, וזה בסוף משפיע על הילדים, גם אם נראה שאין קשר. הבנות בנות 10, את עוד יכולה להציל אותן ואותך, ולבנות מערכת יחסים נעימה במשפחה. זכרי שמערכת היחסים הזאת תלך איתכם הרבה שנים, עד לבגרות. בהצלחה! ספרי מה עשית ואיך זה עזר לך.