מספר שאלות

yaakii

New member
מספר שאלות

1.כתוב בקיצור שולחן ערוך שמלכתחילה צריכים היינו בחזרת הש"ץ לעמוד ברגליים צמודות ועיניים עצומות (לגבי הרגליים אני לא בטוח) ולכוון לדברי החזן. האם כדאי שאחמיר בזה? או אולי יש בזה בעיה של פרישה מהציבור? האם זה בסדר גם אם אבי לא מחמיר בזה? 2. כנ"ל לגבי עמידה בקריאת התורה-מן הראוי שאחמיר ואעמוד? 3.האם מותר ללמוד תורה בזמן שהחזן אומר קדיש? 4.איזו משמעות יש על הקפדה של כללי הלשון כגון: שווא נע, דגש כפול, הדגשת האותיות עי"ן והאות חי"ת ב-א.תפילה ב.קריאה בתורה? ומה לגבי הטעמת המילים במקומות נכונים- בתפילה?-בהרבה שירים הטעמת המילים משתבשת בגלל תווי השיר-האם לא חבל?(דוגמא:השיר:"לכה דודי"-במנגינות מסויימות שרים את המילה "לכה" כשהטעם בהבהרה הראשונה....? 5.מה עלי לעשות במקרים הבאים: א. החזן התחיל להגיד את חצי הקדיש שאחרי ישתבח ואני עוד באמצע פסוקי דזימרה-לעונת לקדיש/להמשיך פסוקי דזימרה? ב.אם אני לא מסיים קטעים מסוימים עם החזן כמו:"מזמור שיר חנוכת הבית לדוד", קדושא דסידרא, וכד' והחזן כבר התחיל בקדיש-האם מותר לי להמשיך להגיד את הקטע וגם לענות "אמן"/אסור להתפלל? תודה ושבוע טוב!
 
תשובות

1.רגליים צמודות אני בכלל לא בטוח, אבל עיניים עצומות?! ממש ממש לא נראה לי, מה שצריך לעשות בשעה שהחזן חוזר זה לכוון לברכות שהוא אומר ולהקשיב להם טוב טוב ולענות ברוך הוא וברוך שמו ואמן אחרי כל ברכה, ויותר טוב אם תסתכל בסידור בשעה שהוא חוזר על התפילה ככה יהיה לך יותר קל לכוון לכל ברכה וברכה, ולא חייב לעמוד, הבן איש חי אומר שרק חולה או זקן יכול לשבת אבל מעיקר הדין אפשר לשבת ואין בזה שום עבירה מסתבר. פרישה מן הציבור אין כאן, ולכן כשאתה יכול תשאר עומד ואם אתה מרגיש חלש או משהו תשב. 2.לא כתוב בשום מקום שצריך לעמוד בעת קריאת התורה, ואף אחד לא עושה ככך בבית הכנסת. 3.בזמן שהחזן או המתפללים אומרים קדיש חייבים לעצור בכל מקום שאתה נמצא בתפילה ולענות [חוץ מפסוק ראשון של קריאת שמע ותפילת שמונה עשרה]. וגם מלימוד תורה אסור ללמוד תורה בחזרת השליח ציבור וגם לא באמירת הקדישים, אמירת הקדיש כל כך נעלה וחשובה שאפילו בזמן קריאת שמע מפסיקים באמצע פסוק אפילו ועונים לקדיש, לכן קל וחומר שאסור ללמוד וחייבים להפסיק מהלימוד לענות. 4.על כללי הלשון צריך להקפיד למרות שבדורות האלה רק יחידי סגולה מקפידים אבל דבר זה מעיקר הדין להגות כל אות כמו שצריך וכל ניקוד כמו שצריך בשביל שלמות התפילה ולכן מי שבכוחו להקפיד שיקפיד בדור כזה ומה טוב שכרו! 5.א.באמצע פסוקי דזימרה עונים לקדיש וקדושה אבל באמצע ברכת ישתבח לא עונים. ב.תראה בסידור "עבודת ה'" למשל לפני כל קטע בתפילה כתוב לך למטה אם מותר לענות בקטע הזה קדיש קדושה אמנים וכו'. כעיקרון אתה צריך להפסיק בשביל קדיש וקדושה בכל מקום בתפילה חוץ מבברכת ברוך שאמר, ישתבח, פסוק ראשון של שמע ישראל ותפילת 18.
 
דווקא כן כתוב...

לגבי תשובה 2 (ג) מותר לישב בשעת קריאה אפי' העומדין על הבימה, כיון שהס"ת מונח במקומו. ומ"מ בשעה שהמברך אומר ברכו שהוא דבר שבקדושה, ראוי לעמוד. ובשעה שמגביהין אותו, ומכל שכן כשנושאין אותו, מחוייבין לעמוד עד שיגיע למקומו ואע"פ שאינו רואה אותו. ויש מחמירין לעמוד בשעת הקריאה. וכן עשה מהר"ם. ועי' בבאורי הגר"א סי' קמ"ו סק"ט (שם): וכן נהגו בישיבות הק', אמנם אין ראוי לפרוש מן הציבור והיכן שנהגו לעמוד - יעמוד והיכן שנהגו ליישב - ישב...
 

yaakii

New member
בעיה

במקום בו אני מתפלל עומדים רק במקומות מסויימים-כמו עשרת הדיברות---> מה שהבנתי שיש בעיה איתו-או שאתה עומד בכל הקיראות בתורה/יושב בכולן.....?
 
מה הבעיה?

נהגו ישראל לעמוד בשירת הים, בעשרת הדיברות, בסיום חומש ובארבעת הפרשיות. עמוד עם הציבור.
 

yaakii

New member
שמעתי שיש עם זה בעיה

כי כך נראה שאנחנו אומרים שחלקים מוסיימים בתורה חושבים יותר מאחרים, ח"ו.
 
תגובה

פשיטא שהמברך וכשמגביהים את הספר וכו' עומדים אני התכוונתי לשעת הקריאה בלבד, ואם לא ראית בשום בית כנסת שנוהגים כך מסתמא שהלכה הרווחת היא לשבת גם אם יש חומרות ודעות שונות.
 

yaakii

New member
כן כתוב גם לגבי שאלה 1

קיצור שולחן ערוך סימן כ' סעיף א': "...וכל אחד יזהר לשתוק אז ולשמוע היטב ולכוון למה שהוא אומר....ומי שנקל לו יש לו לעמוד כמו שהוא בעצמו מתפלל שמונה-עשרה, או בעיניים עצומות, או לראות מה שאומר שליח הציבור..."
 
למעלה