מספר בראשית:

מספר בראשית:

לנוכח ההתחלה החדשה
לקחתי פסוק מספר בראשית:
" וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. "
והשאלות שעלו בי מהפסוק הן:
מהו אותו תהו ובהו?
מהו החושך ועל איזה תהום מדובר?
מה זה רוח אלוהים? האם אלוהים הוא רוח?
מדוע היא מרחפת על פני המים? האם תהו ובהו זה הכל מים?
האם גם עכשיו בימים אלו הכל תהו ובהו וחושך על פני תהום?

מה אתם אומרים?
 

ינוקא1

New member
טוב . . .


המדובר כאן בסתרי תורה , וכל ההסברים הם חידות בעצמם.


1. לפי פירוש הרמב"ן לתורה :
תוהו - זה החומר הראשון שממנו התהווה הכל. זהו חומר ללא צורה מוגדרת , סוג של "אנרגית חומר" חסרת צורה.
אצל הפילוסופים היווניים הוא נקרא "חומר היולי" (יש כאלו שיגידו שזה האֵתֶר).
הוא נקרא תוהו מלשון "תוהא" - כי אי אפשר להגיד מה הוא.

בוהו - זוהי הצורה המולבשת על החומר הזה.

ציטוט מפירושו :
". . .ואחר שאמר כי בתחילה במאמר אחד ברא אלוהים השמים והארץ וכל צבאם, חזר ופירש, כי הארץ אחר הבריאה הזו הייתה "תהו", כלומר חומר אין בו ממש, והייתה "בהו", כי הלביש אותה צורה"

2. הרמב"ן הסביר כי כאן מדובר על ארבעת היסודות.
לדעתו העולם בנוי מארבעה כדורים זה בתוך זה יסוד בתוך יסוד - אש , רוח , מיים עפר.
החושך הוא יסוד האש - הרמב"ן טוען כי הצבע של יסוד האש הוא שחור (כלומר האש כ"יסוד" שונה מהאש שאנו מכירים).
הוא טוען כי האש כיסוד זה החלל שאנו מכירים והוא חשוך.

התהום זהו שם בו רוצים לציין מיים ועפר מעורבים זה בזה (לכן נקראים "תהומות הים") , ובמילה "רוח" הכוונה ליסוד האוויר.

וציטוט :

"וכבר נודע כי היסודות הארבעה מקשה אחת, והעמוד שלה הוא עגול הארץ, והמים מקיפין על הארץ, והאוויר מקיף על המים, והאש מקיף על האוויר. ואמר הכתוב כי הארץ לבשה צורה, והיה האש מקיף למעלה על המים והעפר המעורבים, והרוח מנשבת ותכנס בחשך ותרחף על המים. ויראה לי שהנקודה הזאת בלבשה הצורה והייתה בהו, היא שהחכמים קורין אותה "אבן שתיה" (יומא נד ב): שממנה נשתת העולם:"

כלומר בהתחלה היתה הארץ עפר ומיים מעורבים , והחלל (שהוא בעצם האש השחורה) מקיף על המיים והעפר.
רק אחר כך נכנסה האטמוספרה - יסוד הרוח - "ורוח אלהים מרחפת על פני המיים".

3. ציטוט נוסף למה נקראת הרוח "רוח אלהים" :

"והנה שיעור הכתובים:
בתחילה ברא אלוהים מאין את השמים, וברא מאין את הארץ;
והארץ בהבראה הייתה תהו והייתה בהו, ובהם חשך ומים ועפר ורוח נושבת על המים.
והנה הכל נברא ונעשה.
וסמך "הרוח" "לאלוהים", בעבור שהיא דקה מכלם, ולמעלה מהם, רק שהיא מרחפת על פני המים במאמרו של הקב"ה.

4. ברוחניות בדרך כלל כאשר מתחלפת צורה , הצורה הראשונה איננה נעלמת , אלא קיימת כאנרגיה עמוקה.
כך שכל היסודות קיימים גם היום.
 

חני 852

New member
תהו ובהו

צירוף מילים שמתארות את מצב העולם בתחילת בריאתו: "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" (בראשית א' 2).
נראה שזה צירוף שירי,
המבוסס על משחק מילים בעלות צליל דומה.
תוהו – פירושו מדבר צחיח ויבש, ריקנות.
בוהו – פירושו ריקנות. כלומר הצירוף הוא 'שניים שהם אחד', שתי מילים נרדפות, בעלות אותה משמעות: ריקנות, או כָּאוֹס, אי סדר.
מצב הארץ עם בריאתה היה שממון וערבוביה חסרת סדר של 3 יסודות: ארץ, חושך ומים (=תהום).
לפי התפיסה הפילוסופית הרואה את הבריאה כ'יֵשׁ מֵאַיִן' (=שום דבר לא קדם לבריאה) – התוהו ובוהו נוצר מייד עם בריאת השמים והארץ על ידי אלוהים;
לפי התפיסה של 'יֵשׁ מִיֵשׁ' (בריאה מחומר קדמוני, קדום) – התוהו ובוהו הוא החומר הקדמון שממנו נברא העולם, ובו היו כל היסודות במצב של אי-סדר...
 

חני 852

New member
שמים והארץ תהו ובוהו איפה האור ?

הוא נמצא . והוא יכול להאיר
התורה שנתן לנו האלוקים מכילה ממד פנימי וחיצוני כאחד. הממד החיצוני הוא המשמעות הפשוטה של הסיפורים ושל הפסוקים, בעוד הממד הפנימי הוא תמצית התורה, סודה ואמיתותיה המיסטיות. אדם הלומד את התורה לאור הממד הפנימי מקבל פרספקטיבה שונה לחלוטין אודות חכמתו והדרכתו של הא-ל בחיינו מאשר אדם הלומד רק את משמעותה הפשטנית.

ניתן לראות את היתרון הקיצוני כבר בשלושת הפסוקים הראשונים של התורה, בפרשת בראשית.

התורה פותחת במילים:

"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ. והארץ הייתה תוהו ובוהו, וחושך על פני תהום, ורוח אלוקים מרחפת על פני המים. ויאמר אלוקים, ויהי אור, ויהי אור". (בראשית א', א-ג).

על מנת לגלות את האור המיסטי החבוי במילים הללו, עלינו לקרוא אותן שוב בדרך חדשה. התורה לא כתובה במשפטים ובפסקאות. עלינו להשתחרר מההנחות המוקדמות האומרות כיצד יש לקרוא את המילים, ולהתבונן לעומק במילים ובתבניות החדשות שהן יוצרות.

בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ...

התורה מדברת לכל אדם ומתארת את הבחירה שבפניה יהיה כל אחד מאתנו ניצב בחייו. הא-ל ברא שני שבילים שעלינו לבחור ביניהם. הוא ברא "את השמים" – חיים של משמעות רוחנית – והוא ברא "את הארץ" – קיום פיזי לחלוטין. האדם צריך לבחור באופן שבו הוא יחיה את חייו: "בשמים" או "בארץ".

...והארץ...

האדם בוחר את הארץ, את חיי הגוף. הוא נמשך למוצקות ולמוחשיות שהוא רואה בחיים הפיזיים של העולם הזה. הם עושים רושם כל כך ממשי ומוצק, משהו בו הוא יכול לאחוז ולחוש בטוח.

...והארץ הייתה תוהו ובוהו...

הוא חש אבוד. הוא חשק בסדר ובהגשמה אך מצא רק את ההפך מזה. הוא רצה בבהירות ובהגשמה, אך כעת הוא חש רק אבוד וריקני. חיי הגוף, האגו והרווחה הפיזית לא מספקים לו את השלווה אליה הוא כמה.

הוא יודע כי עליו לבקש דבר-מה אחר.

...וחושך על פני תהום...

אך חשוך לו והוא נפל עמוק מאוד. הוא מבקש בהירות, הוא מחפש את האמת. אך כל כך קשה לראות מה נכון בתוך כל התוהו ובוהו הזה.

ומה יקרה לעצמיות הפנימית שלו, הממתינה במצוקה במסתרים ושאת זעקתה השקטה במעמקים לא שמעה נפש חיה?

... ורוח אלוקים מרחפת על פני המים...

רוח אלוקים, נשמתו האלוקית של האדם, הניצוץ השמימי הטמון בתוך כל אחד ואחת מאתנו. הוא מעופף בהיסוס וללא בטחון מעל למים הגועשים.

אך ישנה תקווה.

... ויאמר אלוקים...

ויאמר, "אלוקים!" הוא, האדם עצמו, קורא, "אלוקים!" מתוך מעמקי החשכה הוא נוכח כי אלוקים הוא זה שאותו הוא מבקש. אין הוא יכול למצוא את דרכו החוצה בעצמו, ואף אין הוא צריך לצאת, שכן הוא יודע עכשיו מהי הממשות שאותה הוא ביקש לכל אורך הדרך.

"ויהי אור!",

כעת זה ברור. יש לו אור.

"ויהי אור".

ולעולם יש אור.

הערת המחבר: חיבור זה הוא עיבוד מתוך כתבה ב"הקריאה והקדושה" – מגזין תורני ..
 
את מעבירה מסר או שואלת?

זה נראה לי מסר לבראשית חדש
פסוק לפני זה ברא את השמיים ואת הארץ...שני אלמנטים
ארץ=חומר , רצון ארצי
שמיים=רוח , רצון נשגב

שהארץ, הרצון הארצי שולט בכם, בלאגן על פני תהום
רוח הבורא נמצאת ומרחפת על פני הש-מים, נמצאת ברצון להתעלות לנשגב

עכשיו שכל אחד יענה לעצמו לגבי חייו, שאלה חמש שלך..... "האם גם עכשיו בימים אלו הכל תהו ובהו וחושך על פני תהום"?

הבחירה אותה בחירה, רק עכשיו ההתמודדות איתה תלך ותתעצם לנוכח ההתחלה החדשה [ ישנה ]

גם אם עניתי הפוך, עדיין אני רוצה את ה
שהבטחת
 
עוד אפשרות שעלתה בי

בנוסף לאפשרויות הנהדרות שהובאו כאן
ואשר התמוגגתי לקרא,
תוהו יכול לבוא מלשון תהיה
בוהו מלשון בהיה
כלומר סקרנות וחיפוש מול אטימות ובהיה ללא תכלית
חושך על פני תהום, חושך הוא גם שלילה, חוסר חיוב וחוסר אהבה
תהום יכול גם להיות תהום בין אנשים, חוסר אחדות אין גשר בין עולמות
יש חושך ותהום.
רוח אלוהים מרחפת על פני המים,
הניצוץ האלוהי הקיים בכולנו
מרחף ללא אחיזה על פני הרגש הנמוך הסוחף את האנשים
הפחדים, הכעסים, הספק
ולא מצליח לנצנץ ולבהוק במלוא עוצמתו אלא רק לרחף
כמו רוח, מעט לטלטל ולא יותר.
(מתחיל לנצנץ מוכר עד עכשיו?, המילה טלויזיה מתחברת לי נפלא עם הבהיה?)
צודקת נובה, אכן יש כאן גם מסר
נראה לי שכאז כן עתה
אנו בתקופת תהיה ובהיה
כשרוח אלוהים מרחפת ללא יכולת לבלוט במלוא עוצמתה
ויאמר אלוהים יהי אור
 
מחשבות רבות בלב איש

אתם לא בכיוון וחבל .
חפשו מושגים כמו חלל תהו חלל בהו חלל פנוי ,
ואחרון אורות התהו .
דוד
 
דוד היקר בלי להתכוון

אתה שוב עושה זאת,
אמור- הכיוון שלי שונה...
או לפי הכוון שלי....
אבל זה שהכוון שלנו אחר משלך
לא אומר שהכוון שאתה מכיר הוא הנכון,
או הוא הפירוש היחיד...
תכיל אנשים אחרים עם מחשבות שונות,
בעצמך אמרת שאתה מחפש אמירה עצמית,
אז כשנותנים אחת כזו
אתה מכוון בחזרה לראייה שלך?
 
או קי

המידע וההבנה שלכם לדעתי שגויים ולוקים,
אולי מעולם לא נתקלתם בהבנה שלכם בתהו ,
אבל זה דבר משמעותי ואלמנטרי ,
הרי לא הייתם יכולים לתקוע נוד ללא תהו , וזה בביטוי התהו בפונקציונאליות של הגוף .
ואני מתכוון לעצם יכולת האור בגוף לשאת מצביים הופכיים, במקום וה , הו .
וה - והארץ היתה , הו - תהו ובהו .
שילוב המרכיבים של אופני התהו והבהו לעומת וה-ארץ היתה שהיא הבסיס , בתוף גופכם
מאפשר את ההיבט שאתם מכירים מהחוויה או הלימוד המערבי בבית , של עצם יכולתכם לתקוע נוד .
ויש עוד ריבוי פונקציונאליות במערכות הגוף והחיים שאתם מתקימיים בהם .
לדוגמא :
חלל התהו מאפשר לגוף האור , לקבל ערכים חוזרים בדרך להפיכת הגוף למגושם .
ומהווה פלטפורמה נוספת , לכל המבנה הפיזיולוגי של החי צומח ודומם .
וה לעומת הו , משחק האופציות זה באופן יחסי נקרא י.ה.ו.ה
בו היוד מהווה יחסיות בה ה- וה ו-הו , נפגשים , וזה נמצא בכל דבר בהשתלשלות העולם הזה .
אופני הביטוי של אחד משמות האל .
הכרת המרכיב הזה בך והחיבור אליו כרוך בברית המילה , אחרת אין גישה המסוף מקולקל .
וזה יהדות בסיסית .
ולכן מחשבות רבות בלב איש , ואתם זכאים לחשוב מה שבא לכם .
דוד
 
הרחבה

שיחרור הגזים בנוד , נובע מהיכולת של הגוף לשאת הו ,(באופן מוגבל)
ואז ההפרש בין גלופת המקור של ה-וה , לתכנים המשתנים כמו במזונות המכילים
תכנים בהם ההפרש מגלופת ה-וה שיש גדולים אזי זה צריך להיפלט ,
ואז יש תיקון עצמי במסגרת טווחי הגוף של סידור ה-וה ו- הו .
כי הכל בנוי מ-וה -הו .
אור שהולך ומתפשט וה - לעומת האור החוזר הו .
דבר המאפשר שדה וחלל בו יש את מרכיבי ה-הו , הפרוסים בחלל ,
וחלל זה מקביל לחלל בו היבטי ה-וה ישנם הנקרא חלל פנוי ,
כוח החיות והחיים הרגילים בא באופני וה .
ואילו ריבוי של אספקטים בה בהיבט ה-הו .
תסיסה של חומרים או תפיחה , הם חלק מהראקציות בין ה-וה ל-הו .
ויש שדה חלל ועולמות וחיים בהם כל המסגרת והקיום הם באופני הו ,
מה נקרא עולמות התהו .
להפרדה מאיכויות כאלה לובשים ציצית (חלק מהסיבה של לבישת ציצית ).
החטאים והעבירות שלכם כאילו נספגים בחללי התהו והבהו , וכאילו לא קורה שום דבר עולם כמנהגו נוהג ,
וככאלה אתם לאט לאט נודדים למציאויות כאלה , בהם יש יותר תכנים ופרשנות והבנת הקיום שהיא שונה ,
והיא תמיד נראית יותר נהורה עם טכנולוגיות מתקדמות .
כאשר הפיזיולוגיה פחות או יותר נשמרת רק היא עובדת בתכניים חשוכים יותר ,
וקצת יותר נהיים כהים חיצונית (שחור במרוקאית),
ומתרחקים מהיותכם בני חוורין או חורין .
בעולם הזה יש מספר חללים , תהו בהו ופנוי , והחיות שלכם בנויה על פנוי ו-וה .
והשאר זה התמודדות אם ה-הו בביטויו בחיים , וכנגדו אתם אמורים לעשות איסוף ניצוצות .
דהיינו האור שנתפזר , בחייכם האישיים וכעם , זוכרים הייתם בגלות 2000 שנה .בסרטי הו .
ונראה שאתם לא ממש מבינים את חשיבות הדברים .
דוד
 
ואולי

העלאת השאלה בכלל , היא קשורה לפרשת ויחי ,
שבו מתאפיינים מחדש הערכים בין ה- הו ל-וה .
ואז כאילו השאלה שלך היא תת הכרתית למצב הצבירה הנוכחי .
ותשובות ודיעות האנשים הם בהתאמה .
אולי...
דוד
 
אני שמחה שהוספת את המילה לדעתי

כי אני חושבת אחרת,
לדעתי, ניתן לראות פירושים אחרים ונוספים
על אלו של היהדות,
אך זכותך המלאה לראות ולקבל את הזוית הזו
כפי שזכותי לראות ולהסכים ולקבל את הזויות האחרות.
אין כאן טעות
יש כאן חשיבה אחרת והסכמות אחרות
 
למעלה