מסע בין כוכבים
ארצה להודיע מראש, לא היה לי קצה חוט בנוגע לאף שיר או לסגנון שהובא במיקסטייפ של הברמלאי. כמו כן קיבלתי על עצמי את המשימה בתקופה בה אני נמצא במעבר דירה ותחילת לימודים, על התווך טיול בממלכת עשבי התיבול, אמסטרדם, והתחייבויות ותירוצים נוספים שכולכם כ"כ לא מעוניינים בהם, אך צורך האדם הוא לסנגר על עצמו תמיד ולכן אומר לכם כאן שאני בהחלט, ללא צל של ספק אשם לחלוטין. הייתי צריך למצוא את הזמן מוקדם יותר ולתת יותר שמיעות ולרשום זאת במועד, אך רק בחול המועד נועדתי שיש רצון עז לשמוע על המיקסטייפ, אז הנה אני עכשיו מנסה לתקן על העוול. יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם למקום, אך לא של בן אדם לחברו ולכן ברמלאי, ושאר חברי פורום יקרים, אבקש את סליחתכם הכנה והמתחשבת. חפרתי מספיק על השטויות שלי, הלאה למיקסטייפ!
כמו שכבר רשמתי, אין לי ולו תו אחד של דריםפופ קודם לשמיעת המיקס של הברמלאי. אני אחד מאותם אנשים שלעיתים פוסלים ז'אנר שלם בלי סיבה ובלי שאדע על מה בכלל מדובר, כך גם עם הדריםפופ שחשבתי שאין סיכוי שאוהב ולכן לא התקרבתי. אך אז הברמלאי הוגרל מולי ושלח בעיטת וולה מדהימה לחיבור עם מיקס אחיד ומלוטש מאין כמוהו, שבנוי כאוסף מייצג לז'אנר שמעולם לא הכרתי (ואולי עדיין לא, אך לפחות נחשפתי אליו כהוגן!). מההתחלה שם גם פותח הברמלאי את שם המיקס עם קטע הנושא כאשר הזמר מכריז "Ladies and Gentlemen We Are Floating in Space" ועוד איך אין ספייס.
המיקס ממשיך משם להיות מהודק ואחיד עם עליות וירידות, ישנם שירים שיותר אהבתי, חלקם הרבה פחות, אך השילוב של הכל יצר לי אלבום ממשי שאם הברמלאי היה אורג לאוסף ומשווק כמו אליקו, הוא היה מתעשר, אה רגע, זה דריםפופ... נו מילא, לי זה טוב!
מבראשית:
01. Spiritualized - Ladies and Gentlemen We Are Floating in Space - שוב כאמור, מאוד אהבתי את ההכרזה בפתיחת השיר, הכרזה שברמלאי ידע בדיוק למה היא מתכוונת, בהחלט ציפה לי מסע בחלל, מסע משונה והזוי, אך בהחלט כזה ששווה לנסות שוב ושוב. השיר עצמו ממשיך בנימה מעט מונוטונית ולא מתפתח יותר מדי, אך הוא בהחלט מתאים לפתיחת המיקס והוא מוביל היטב לעבר השיר השני שכאילו עולה ממנו ונותן את הבום הראשוני - לבום!
02. Damon & Naomi - Forgot to Get High - חשוב לציין, יש פעמים ששמעתי את המיקס וגם אני שכחתי (To Get High), אך עדיין זהו לדעתי השיר הטוב והמעניין ביותר בכל המיקס, הפתיחה הנוגה הזאת של הגיטרה האקוסטית, כאשר ברקע ישנם קולות שונים, שממשיכים איתך בהמשך השיר ומוסיפים לו פן מסתורי מעט, הגיטרה האקוסטית ממשיכה ללוות והזמר מתחיל לשיר ברכות שעוטפת אותך בעשן אפוף, אך כזה שגורם לך לחשוב ולהרגע, בכל רגע נתון הנגינה הרכה על הגיטרה החשמלית מלווה את השיר הנפלא הזה ותוף המרים לשם שינוי משולב בצורה מעולה ולא מעצבן לי את האוזניים. שיר מעולה ותודה על שחשפת אותי אליו!
03. Mercury Rev - The Funny Bird - את השיר הזה פחות אהבתי כבר, התופים כאילו מנוגנים בלופ אין סופי ולא משתנה, צלילים מסויימים מזכירים לי את מובי. אזקוף לזכות השיר הז את הבס, שראוי והיה דומיננטי יותר, השיר מעט גרנדיוזי לטעמי וסולו הגיטרה המייללת מעיב על הבס הנהדר שמלווה אותו לטעמי, לא יודע למה אבל סולואים כאלה לא עושים לי טוב באוזן. אך עדיין זהו המשך ראוי ומדויק למיקס, שמוביל אותנו הלאה עם מעט אכזבה לאחר השיר השני, אך עם ציפייה לבאות. הקטע האהוב עליי בשיר הזה הוא השקט היחסי בין הדקות 3:08 ועד 3:24, אך גם בסוף הקטע הזה המתופף עצבן אותי, הוא פשוט חובט באופן אחיד על התופים, ללא רגש. גם הסוף השקט היה נחמד, אך לא יותר מכך.
04. David Sylvian - Laughter & Forgetting - הנה מגיעה לה הרצועה השקטה של המיקס, שיר רגוע ונוגע, הנגינה על הפסנתר רכה ומדויקת, השירה בדיוק במקום והאווירה שהסינתי ברקע משרה מאוד מרגיעה, אני כבר עמוק בחלל ואז בא לו הסקסופון ולוקח אותי הלאה, לעוד כוכב שלא ביקרתי בו עדיין. שיר מעולה לטעמי.
05. The House Of Love - Christine - הנה מגיע לו עוד שיר שמאכזב אותי, הברמלאי כנראה קיווה לשים שיר טוב, שיר לא טוב. אודה מראש, יש לי בעייה קשה עם כל העשור הזה שנקרא אייטיז, והשיר הזה זועק את זה, הסינתי, התופים, הגיטרה, האווירה של השיר, הכל צועק אייטיז אייטיז, כאילו צעקו עליי חמס! קשה לי להתחבר, ניסיתי באמת ולאחר 10 נסיונות כושלים הבנתי שאין ביכולתי לאהוב שיר כזה, לא נורא, השיר הבא כנראה טוב, הרי ככה הברמלאי רצה לא?
06. My Bloody Valentine - When You Sleep - ו... לא! לצערי גם השיר הזה לא קלע לטעמי, אך הוא גם כאמור מאוד הולם את המיקס, אין לי הרבה מה לרשום על השיר כי הוא נשמע לי כמו משהו שכבר שמעתי באלפי וריאציות ומה שכאילו מבדיל אותו במעט מאלפי שירי רוק כאלה הוא הסינתי השורק המעצבן הזה, כאן כבר התחלתי לשקול את עניין אריתראה, חשבתי שזה אמור להיות אחד טוב ואחד לא, ברמלאי עבדת עליי!
07. Julian Cope - Safesurfer - האם לדבר עם סערה או שלא? השיר הזה יכול להכריע את גורלי, אריתראה נמצאת במרחק טיסה ושיחה עם הרשויות, אולי אלך על זה. "הלו, סערה, מה שלומך זה חן, זוכר אותי? נו מהעבודה בקייטרינג, זה שלימד אותך לעשות מנגל. אתה מנהל מסעדה בתל אביב? אתה לא זוכר אתה אומר?" טוב נאלצתי להמשיך להאזין, לשמחתי! השיר הבא שהגיע הגיע בדיוק בזמן, הנה העלייה לה ציפיתי, אני מאוד מתחבר לקטעים מהסוג הזה, הגיטרה המתפסת הזאת שנשמעת לעיתים כמו איזה סולו מושאל מזיגי סטארדסט, אך בעל אופי מעט שונה ואז הזמר מתחיל לשיר בסגנון מאוד ניק קייבי, ואם זה קרוב לניק קייב ומשולב עם סאונד גיטרה של העכבישים ממאדים זה לטעמי, מאוד לטעמי. מה גם שבסוף האלבום הסינתי צועק שנות ה-70, ושוב הגיטרה הזאת, עם הסאונד העמום, מעולה!
אומנם קטע הפזמון מעט הפריע לי, אך לא מספיק כדי לגרוע מכלל השיר, שיר מעולה שהחזיר את החיוך לפנים ואותי לישראל, אה סליחה לא, להמשך המסע אי שם בחלל, אני חושב שהגעתי לשבתאי. הלאה, אין זמן, עוברים לכוכב הבא!
08. Dif Juz - Love Insane - ברמלאי, כדאי שגם השיר הזה יהיה טוב דיו, מכיוון שהפצצתי אותי ברצף של שניים לא טובים, אני מצפה לתגמול עם השיר הזה ולא אתקשר הפעם לסולימן ואבקש מקלט בסודן. הכל מוכן החללית יצאה מכוכב שבתאי, הלאה - אני לא יודע איפה התחנה הבאה, אתן למיקס לעשות את שלו. הוא עשה, בהחלט עשה. ברמלאי באמת פיצה אותי, הוא כנראה תכנן הכל מראש, הוא ידע מה הגבולות שלי, רגע המיקס בכלל אקראי, לא כוון אליי, או שכן? אין לדעת. בכל מקרה שיר רגוע נוסף, שיר עוטף נוסף, אני כבר עמוק בחלל, משייט לי ליד האבנים הסובבות את צדק, כמה צדק ברמלאי בבחירת השירים, מצוין!
09. Marissa Nadler - Loner - עכשיו אני כבר לא חושב יותר על מקלט מדיני, אני פשוט מרחף לי בחלל. והנה מגיע לו שיר שזורק אותי לחור שחור, אני לא יודע מה יקרה עכשיו, אבל הצלילים האלה מביאים אותי למקום חשוך, אני לא רואה כלום, רק שומע, עוד פעם נזכר מעט בניק קייב, כאשר הסאונד האפלולי של הסינתי מזכיר לי את כריסטינה דה אסטונישינג. כאמור, שיר שמשרה אפלה וחוסר ודאות, לאיזה עולם אגיע עכשיו? אני מעט מפוחד.
10. Mazzy Star - She Hangs Brightly - עכשיו אני שם לב לכדור כחול וירוק עם נקודות לבנות, מה זה? חזרתי לארץ? לא, אני על הירח מביט מרחוק בכדור, שיר שלוקח אותי חזרה קרוב לכדור שלנו אך עדיין משייט לי בחלל, קרוב ורחוק. עוד שיר שממשיך את הרצף הטוב, המיקס נבנה כדי שהמאזין ימשיך לשמוע עד סופו, אני בהחלט אמשיך!
11. This Mortal Coil - The Lacemaker II - הנה, לקראת חזרה לארץ, קטע מעבר חללי שלוקח אותי לאט לאט על שביל החלב, אני לא רוצה לחזור, לא רוצה. קטע מעניין ויצירתי, אהבתי את ההתפתחות שלו מקטע אלקטרוני לשילוב של כינורות, מעבר יפהפה לקראת סוף המיקס.
12. Lush - Desire Lines - הנה, מיד אחרי המעבר, בתיאום מושלם לשיר הבא מגיע הקטע הזה, עוד שיא למיקס ההדוק הזה, אני עכשיו כבר עמוק במסע, המוח במצב מתאים, הגוף רפוי ואין כוח כבידה, אני ללא ספק מרחף בחלל. חלל של צלילי גיטרה והרמוניה, סולואים נוגים ואווירת סוף, סוף המסע. שיגיע בשיר הבא, זה שנועל את המיקס המעולה הזה.
13. Cocteau Twins - Seekers Who Are Lovers - הנה, הגענו לשלב האחרון במסע, אני אט אט מתקרב לכוכב הכחול הזה, בתחילה נכנס לאטמוספרה, עובר את האוזון, מגיע לעננים ונשאר שם קצת, להינות מרגעי המסע האחרונים שלי, השיר בהחלט מתחיל כמו חזרה לארץ, השירה בפיזמון זורקת אותי חזרה בבום לאדמה ומזכירה לי שהכל היה פרי דמיוני, או שמא לא. בכל אופן שיר סיום שיש בו עליות וירידות, אני אוהב את הבתים, אך לא את הפזמון המלווה בקולות רקע שאני אישית ממש לא אוהב, אך לא נורא, צריך לחזור לאדמה!
לסיכום, היה מסע נפלא ומרתק בנבכי ז'אנר שלא נחשפתי אליו בעבר מתוך בחירה, אני מאוד שמח שנפל בחלקי לצלול לשם, תודה ברמלאי ששלחת אותי למסע הזה. חזרתי ללא תובנות אך עם הרבה חויות ממסע ארוך ולעיתים מייגע, היה שווה את המאמץ והזמן להקשיב לש
ארצה להודיע מראש, לא היה לי קצה חוט בנוגע לאף שיר או לסגנון שהובא במיקסטייפ של הברמלאי. כמו כן קיבלתי על עצמי את המשימה בתקופה בה אני נמצא במעבר דירה ותחילת לימודים, על התווך טיול בממלכת עשבי התיבול, אמסטרדם, והתחייבויות ותירוצים נוספים שכולכם כ"כ לא מעוניינים בהם, אך צורך האדם הוא לסנגר על עצמו תמיד ולכן אומר לכם כאן שאני בהחלט, ללא צל של ספק אשם לחלוטין. הייתי צריך למצוא את הזמן מוקדם יותר ולתת יותר שמיעות ולרשום זאת במועד, אך רק בחול המועד נועדתי שיש רצון עז לשמוע על המיקסטייפ, אז הנה אני עכשיו מנסה לתקן על העוול. יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם למקום, אך לא של בן אדם לחברו ולכן ברמלאי, ושאר חברי פורום יקרים, אבקש את סליחתכם הכנה והמתחשבת. חפרתי מספיק על השטויות שלי, הלאה למיקסטייפ!
כמו שכבר רשמתי, אין לי ולו תו אחד של דריםפופ קודם לשמיעת המיקס של הברמלאי. אני אחד מאותם אנשים שלעיתים פוסלים ז'אנר שלם בלי סיבה ובלי שאדע על מה בכלל מדובר, כך גם עם הדריםפופ שחשבתי שאין סיכוי שאוהב ולכן לא התקרבתי. אך אז הברמלאי הוגרל מולי ושלח בעיטת וולה מדהימה לחיבור עם מיקס אחיד ומלוטש מאין כמוהו, שבנוי כאוסף מייצג לז'אנר שמעולם לא הכרתי (ואולי עדיין לא, אך לפחות נחשפתי אליו כהוגן!). מההתחלה שם גם פותח הברמלאי את שם המיקס עם קטע הנושא כאשר הזמר מכריז "Ladies and Gentlemen We Are Floating in Space" ועוד איך אין ספייס.
המיקס ממשיך משם להיות מהודק ואחיד עם עליות וירידות, ישנם שירים שיותר אהבתי, חלקם הרבה פחות, אך השילוב של הכל יצר לי אלבום ממשי שאם הברמלאי היה אורג לאוסף ומשווק כמו אליקו, הוא היה מתעשר, אה רגע, זה דריםפופ... נו מילא, לי זה טוב!
מבראשית:
01. Spiritualized - Ladies and Gentlemen We Are Floating in Space - שוב כאמור, מאוד אהבתי את ההכרזה בפתיחת השיר, הכרזה שברמלאי ידע בדיוק למה היא מתכוונת, בהחלט ציפה לי מסע בחלל, מסע משונה והזוי, אך בהחלט כזה ששווה לנסות שוב ושוב. השיר עצמו ממשיך בנימה מעט מונוטונית ולא מתפתח יותר מדי, אך הוא בהחלט מתאים לפתיחת המיקס והוא מוביל היטב לעבר השיר השני שכאילו עולה ממנו ונותן את הבום הראשוני - לבום!
02. Damon & Naomi - Forgot to Get High - חשוב לציין, יש פעמים ששמעתי את המיקס וגם אני שכחתי (To Get High), אך עדיין זהו לדעתי השיר הטוב והמעניין ביותר בכל המיקס, הפתיחה הנוגה הזאת של הגיטרה האקוסטית, כאשר ברקע ישנם קולות שונים, שממשיכים איתך בהמשך השיר ומוסיפים לו פן מסתורי מעט, הגיטרה האקוסטית ממשיכה ללוות והזמר מתחיל לשיר ברכות שעוטפת אותך בעשן אפוף, אך כזה שגורם לך לחשוב ולהרגע, בכל רגע נתון הנגינה הרכה על הגיטרה החשמלית מלווה את השיר הנפלא הזה ותוף המרים לשם שינוי משולב בצורה מעולה ולא מעצבן לי את האוזניים. שיר מעולה ותודה על שחשפת אותי אליו!
03. Mercury Rev - The Funny Bird - את השיר הזה פחות אהבתי כבר, התופים כאילו מנוגנים בלופ אין סופי ולא משתנה, צלילים מסויימים מזכירים לי את מובי. אזקוף לזכות השיר הז את הבס, שראוי והיה דומיננטי יותר, השיר מעט גרנדיוזי לטעמי וסולו הגיטרה המייללת מעיב על הבס הנהדר שמלווה אותו לטעמי, לא יודע למה אבל סולואים כאלה לא עושים לי טוב באוזן. אך עדיין זהו המשך ראוי ומדויק למיקס, שמוביל אותנו הלאה עם מעט אכזבה לאחר השיר השני, אך עם ציפייה לבאות. הקטע האהוב עליי בשיר הזה הוא השקט היחסי בין הדקות 3:08 ועד 3:24, אך גם בסוף הקטע הזה המתופף עצבן אותי, הוא פשוט חובט באופן אחיד על התופים, ללא רגש. גם הסוף השקט היה נחמד, אך לא יותר מכך.
04. David Sylvian - Laughter & Forgetting - הנה מגיעה לה הרצועה השקטה של המיקס, שיר רגוע ונוגע, הנגינה על הפסנתר רכה ומדויקת, השירה בדיוק במקום והאווירה שהסינתי ברקע משרה מאוד מרגיעה, אני כבר עמוק בחלל ואז בא לו הסקסופון ולוקח אותי הלאה, לעוד כוכב שלא ביקרתי בו עדיין. שיר מעולה לטעמי.
05. The House Of Love - Christine - הנה מגיע לו עוד שיר שמאכזב אותי, הברמלאי כנראה קיווה לשים שיר טוב, שיר לא טוב. אודה מראש, יש לי בעייה קשה עם כל העשור הזה שנקרא אייטיז, והשיר הזה זועק את זה, הסינתי, התופים, הגיטרה, האווירה של השיר, הכל צועק אייטיז אייטיז, כאילו צעקו עליי חמס! קשה לי להתחבר, ניסיתי באמת ולאחר 10 נסיונות כושלים הבנתי שאין ביכולתי לאהוב שיר כזה, לא נורא, השיר הבא כנראה טוב, הרי ככה הברמלאי רצה לא?
06. My Bloody Valentine - When You Sleep - ו... לא! לצערי גם השיר הזה לא קלע לטעמי, אך הוא גם כאמור מאוד הולם את המיקס, אין לי הרבה מה לרשום על השיר כי הוא נשמע לי כמו משהו שכבר שמעתי באלפי וריאציות ומה שכאילו מבדיל אותו במעט מאלפי שירי רוק כאלה הוא הסינתי השורק המעצבן הזה, כאן כבר התחלתי לשקול את עניין אריתראה, חשבתי שזה אמור להיות אחד טוב ואחד לא, ברמלאי עבדת עליי!
07. Julian Cope - Safesurfer - האם לדבר עם סערה או שלא? השיר הזה יכול להכריע את גורלי, אריתראה נמצאת במרחק טיסה ושיחה עם הרשויות, אולי אלך על זה. "הלו, סערה, מה שלומך זה חן, זוכר אותי? נו מהעבודה בקייטרינג, זה שלימד אותך לעשות מנגל. אתה מנהל מסעדה בתל אביב? אתה לא זוכר אתה אומר?" טוב נאלצתי להמשיך להאזין, לשמחתי! השיר הבא שהגיע הגיע בדיוק בזמן, הנה העלייה לה ציפיתי, אני מאוד מתחבר לקטעים מהסוג הזה, הגיטרה המתפסת הזאת שנשמעת לעיתים כמו איזה סולו מושאל מזיגי סטארדסט, אך בעל אופי מעט שונה ואז הזמר מתחיל לשיר בסגנון מאוד ניק קייבי, ואם זה קרוב לניק קייב ומשולב עם סאונד גיטרה של העכבישים ממאדים זה לטעמי, מאוד לטעמי. מה גם שבסוף האלבום הסינתי צועק שנות ה-70, ושוב הגיטרה הזאת, עם הסאונד העמום, מעולה!
אומנם קטע הפזמון מעט הפריע לי, אך לא מספיק כדי לגרוע מכלל השיר, שיר מעולה שהחזיר את החיוך לפנים ואותי לישראל, אה סליחה לא, להמשך המסע אי שם בחלל, אני חושב שהגעתי לשבתאי. הלאה, אין זמן, עוברים לכוכב הבא!
08. Dif Juz - Love Insane - ברמלאי, כדאי שגם השיר הזה יהיה טוב דיו, מכיוון שהפצצתי אותי ברצף של שניים לא טובים, אני מצפה לתגמול עם השיר הזה ולא אתקשר הפעם לסולימן ואבקש מקלט בסודן. הכל מוכן החללית יצאה מכוכב שבתאי, הלאה - אני לא יודע איפה התחנה הבאה, אתן למיקס לעשות את שלו. הוא עשה, בהחלט עשה. ברמלאי באמת פיצה אותי, הוא כנראה תכנן הכל מראש, הוא ידע מה הגבולות שלי, רגע המיקס בכלל אקראי, לא כוון אליי, או שכן? אין לדעת. בכל מקרה שיר רגוע נוסף, שיר עוטף נוסף, אני כבר עמוק בחלל, משייט לי ליד האבנים הסובבות את צדק, כמה צדק ברמלאי בבחירת השירים, מצוין!
09. Marissa Nadler - Loner - עכשיו אני כבר לא חושב יותר על מקלט מדיני, אני פשוט מרחף לי בחלל. והנה מגיע לו שיר שזורק אותי לחור שחור, אני לא יודע מה יקרה עכשיו, אבל הצלילים האלה מביאים אותי למקום חשוך, אני לא רואה כלום, רק שומע, עוד פעם נזכר מעט בניק קייב, כאשר הסאונד האפלולי של הסינתי מזכיר לי את כריסטינה דה אסטונישינג. כאמור, שיר שמשרה אפלה וחוסר ודאות, לאיזה עולם אגיע עכשיו? אני מעט מפוחד.
10. Mazzy Star - She Hangs Brightly - עכשיו אני שם לב לכדור כחול וירוק עם נקודות לבנות, מה זה? חזרתי לארץ? לא, אני על הירח מביט מרחוק בכדור, שיר שלוקח אותי חזרה קרוב לכדור שלנו אך עדיין משייט לי בחלל, קרוב ורחוק. עוד שיר שממשיך את הרצף הטוב, המיקס נבנה כדי שהמאזין ימשיך לשמוע עד סופו, אני בהחלט אמשיך!
11. This Mortal Coil - The Lacemaker II - הנה, לקראת חזרה לארץ, קטע מעבר חללי שלוקח אותי לאט לאט על שביל החלב, אני לא רוצה לחזור, לא רוצה. קטע מעניין ויצירתי, אהבתי את ההתפתחות שלו מקטע אלקטרוני לשילוב של כינורות, מעבר יפהפה לקראת סוף המיקס.
12. Lush - Desire Lines - הנה, מיד אחרי המעבר, בתיאום מושלם לשיר הבא מגיע הקטע הזה, עוד שיא למיקס ההדוק הזה, אני עכשיו כבר עמוק במסע, המוח במצב מתאים, הגוף רפוי ואין כוח כבידה, אני ללא ספק מרחף בחלל. חלל של צלילי גיטרה והרמוניה, סולואים נוגים ואווירת סוף, סוף המסע. שיגיע בשיר הבא, זה שנועל את המיקס המעולה הזה.
13. Cocteau Twins - Seekers Who Are Lovers - הנה, הגענו לשלב האחרון במסע, אני אט אט מתקרב לכוכב הכחול הזה, בתחילה נכנס לאטמוספרה, עובר את האוזון, מגיע לעננים ונשאר שם קצת, להינות מרגעי המסע האחרונים שלי, השיר בהחלט מתחיל כמו חזרה לארץ, השירה בפיזמון זורקת אותי חזרה בבום לאדמה ומזכירה לי שהכל היה פרי דמיוני, או שמא לא. בכל אופן שיר סיום שיש בו עליות וירידות, אני אוהב את הבתים, אך לא את הפזמון המלווה בקולות רקע שאני אישית ממש לא אוהב, אך לא נורא, צריך לחזור לאדמה!
לסיכום, היה מסע נפלא ומרתק בנבכי ז'אנר שלא נחשפתי אליו בעבר מתוך בחירה, אני מאוד שמח שנפל בחלקי לצלול לשם, תודה ברמלאי ששלחת אותי למסע הזה. חזרתי ללא תובנות אך עם הרבה חויות ממסע ארוך ולעיתים מייגע, היה שווה את המאמץ והזמן להקשיב לש
