מסעדת כיופים
כמה פעמים ישבתי בערב בכיופים. אוירה נחמדה, שאנטית כזאת.
אתמול עברתי בסביבה והחלטתי
להכנס לצהרים. זכרתי מנה שלקחתי בעבר. סטייק פרגית עם הום פרייז.
הריח במסעדה היה משהו לא נעים.
שלר כ מו בערב. חשבתי להסתלק.
אבל הרעב כבר.
ביקשתי כוס מים עם הארוחה וקיבלתי
כוס ללא קרח. הבנתי שבקבוק שתיה זה must. הזמנתי.
הארוחה הגיע. קצת טעם שונה ממה שזכרתי. העוף ישב בתוך כמות רבה
של רוטב. פחות אסטטי.
יחד עם התפוחי אדמה הרגשתי
טעם שזכרתי מהילדות כאשר בטעות
אוכלים עם השוקולד חלק
מעטיפת האלומיניום.
ואכן מצאתי בפה חתיכת מתכת
קטנה, דקה,
משהו כמוסנטימטר על שני מילימטר.
הראיתי למלצר. הוא לקח ואמר שיראה
לטבח. כשהגיע החשבון
הוא אמר שהטבח מתנצל.
התנצלתי גם אני על כך שלא השארתי טיפ ולא אחזור עןד לעולם
למסעדת כיופים בצומת ירקונים.
כמה פעמים ישבתי בערב בכיופים. אוירה נחמדה, שאנטית כזאת.
אתמול עברתי בסביבה והחלטתי
להכנס לצהרים. זכרתי מנה שלקחתי בעבר. סטייק פרגית עם הום פרייז.
הריח במסעדה היה משהו לא נעים.
שלר כ מו בערב. חשבתי להסתלק.
אבל הרעב כבר.
ביקשתי כוס מים עם הארוחה וקיבלתי
כוס ללא קרח. הבנתי שבקבוק שתיה זה must. הזמנתי.
הארוחה הגיע. קצת טעם שונה ממה שזכרתי. העוף ישב בתוך כמות רבה
של רוטב. פחות אסטטי.
יחד עם התפוחי אדמה הרגשתי
טעם שזכרתי מהילדות כאשר בטעות
אוכלים עם השוקולד חלק
מעטיפת האלומיניום.
ואכן מצאתי בפה חתיכת מתכת
קטנה, דקה,
משהו כמוסנטימטר על שני מילימטר.
הראיתי למלצר. הוא לקח ואמר שיראה
לטבח. כשהגיע החשבון
הוא אמר שהטבח מתנצל.
התנצלתי גם אני על כך שלא השארתי טיפ ולא אחזור עןד לעולם
למסעדת כיופים בצומת ירקונים.