אם כך- הוא שאמרתי -
אפשר לסגור את הבסטה. וכמה הגיגים, לפני שאתה מפסיק להזרים כספים לכל הגורמי התרבות בארץ, ומונע כל קיום רוחי שהוא, מעבר ללחם צר ומים לחץ: מה שישאר לך בארץ, אחרי המהפכה, זה כדורגל (רק ליגה א ו-ב כמדומני) והמותגים שריתחדד, ואיילגולן. את המוזאונים (אומנות, מדע, היסטוריה), הסינמטקים, אולמות הקונצרטים, נבחרות כדור יד, התעמלות קרקע, בתי הכנסת, הקולנוע הישראלי (מלבד אסקימו לימון), ועוד רבים וטובים, נסגור. אני מובטלת כרגע, דו-הורית, וסובלת. אמנם לא בארץ ומטעמי "אין אישור עבודה". פה אין עובדים זרים או ערבים שעושים את העבודה, יש שויצרים שעובדים בזבל, יש שויצרים שבונים בתים, ומשפצים ומרצפים. ולא נותנים פה אישור עבודה לאף אחד אחר (יש אי-אילו קשרי חילוף עם האיחוד, אבל בזה זה נגמר). בעניין הפשיעה- וסלח לי כי שוב אתן דוגמה מהשויצרים (כי אני באמת לא כל כך אוהבת אותם): לנרקומנים נותנים מנה יומית במסגרת בתי החולים. כי הם חולים לכל דבר. למה הם צרכים להשיג את התרופה למחלה, במגוון האפשרויות הבילתי חוקיות? מה נשאר להם חוץ מרצח גניבה ומכירת סמים או האפשרות המשפילה של זנות? זו גם דרך להוריד אחוזי פשיעה ולהשיג שיתוף פעולה מאוכלוסיה מועדת לפורענות. בעניין הבטחון, אין לי אלא להציע השתלת מוח לנבחרינו, במסגרת סל הבריאות. עכשיו, תרשה לי, להשוות את בעיתינו הבטחונית לבעיות ביחסי הורה וילד או אדם ואדם. אני בכוונה לא אומרת כובש ונכבשים או אימפריה וקולוניה כי לא אני לא נכנסת עכשיו לויכוח הפוליטי הזה. אין ספק שהמצב בילתי נסבל, אין ספק שאנחנו על מוד של כיבוי שרפות, ובכל זאת, כבוד יקבל רק מי שנותן כבוד, וערמות של טעויות על הבסיס הזה רובצות על כתפי נבחרינו. אז בטחון זה לא רק לשפוך כספים למכונת מלחמה.
