מסעדה סינית בחיפה
אכלתי היום במסעדה הסינית נוף ים בחיפה. אודה ואתוודה כי מעולם לא שמעתי עליה ולא זכור לי שנאמרו עליה יותר מידי דברים פה בפורום, אף כיוון שהוזמנו לשם והארוחה הייתה על חשבון המזמינים שציפו לכך מאוד לא התווכחנו, נכנסנו לאוטו ונסענו צפונה. המסעדה, כך הסתבר, שוכנת במרכז מסחרי קטן בדניה וכבר מבחוץ המראה שלה לא הבטיח מי יודע מה. בכניסה כתוב "נוף ים- מסעדה סינית אקסקלוסיבית". משום מה מסעדה שמגדירה את עצמה כאקסקלוסיבית לא קונה אותי, אך התייחסתי לכך בביטול כיוון שלא אנו בחרנו אותה. בנוסף, מודבקים מספרי הטלפון שלה ליד- כשהם עדיין בני שש ספרות... (ונדמה לי שגם לזקני חיפה יש היום מספר טלפון בן שבע ספרות). נכנסנו והתיישבנו. עיינו בתפריט המגוון למדי והחלטנו מה נזמין. בזמן ההמתנה למנות, העפנו מבט מסביב וגילינו מסעדה מצועצעת למדי, מקושטת במטריות ואהילים סיניים ועוד כל מיני אלמנטים סינים שמשום מה הערבוב בינהם היה מאוד לא מוצלח. גילינו כבלים של חשמל חשופים באזור הקירות ועל השולחנות, מעבר לסרוויס הזול, הייתה צנצנת עם פרחים מלאכותיים מאובקים. המנות החלו להגיע. לפתיחה הזמנו פלטת מתאבנים (כמדומני 178 ש"ח- כיוון שלא אנו שילמנו איני זוכרת במדויק) שכללה סלט עוף עם בצל שהיה פיקנטי וטעים, שניצלונים מצופים בשומשום (שומניים ביותר), אגרולים, כיסוני וון טון, עוף מצופה, ספריבס ושרימפסים בטמפורה. המנות היו טעימות למדי וסך הכל היה בסדר גמור. בהמשך הגיעו מנות נוספות- בקר ברוטב פלפלים שחורים (לא אהבתי- השאר דווקא אהבו), נצרי במבוק, עוף ופטריות (שאם לא היו ממליחים אותה כפי שהמליחו, ייתכן והייתה טעימה), אורז מטוגן עם ירקות (שבהמשך עלינו על כך שבכלל לא הזמנו) סאטה עוף (עשוי מעוף סיבי למדי ומלוח) וסאטה בשר לבן (שמי שהזמין אמר שהיה טעים), שניהם ברוטב בוטנים. ברווז ברוטב תפוז (בשר קשה מידי, רוטב טעים), אורז עם אגוזים (קיבלנו שתי מנות למרות שהזמנו אחת)- מנה נפלאה של אורז בתוספת גזר ופקאן סיני. אהבתי מאוד את תוספת האגוזים ואני מתכננת לאמץ את תוספת אגוזי הפקאן הסיני לאורז גם בבית. בסך הכל הכללי המנות היו בסדר- קשה לומר שהן היו מלהיבות במיוחד, במיוחד לנוכח העובדה שאיפה שהוא הרגשנו שמבחינת הטעמים אנו חוזרים הרבה שנים אחורה- לטעמים שהיו בתקופת פתיחתן של המסעדות הסיניות הראשונות בארץ. השירות היה בינוני מינוס. שתי עלמות חן עייפות וקצרות בחיוכים שירתו אותנו. כשראינו את החותמת של הדיסקוטק של אתמול בלילה על גב ידה של אחת מהן גם הבנו למה (וגם הבנו למה קיבלנו מנה שלא הזמנו ובנוסף שתי מנות אורז כשהזמנו אחת, ולמה אחת מהן הפילה באמצע המסעדה מגש שלם מלא אוכל שרק יצא מהמטבח). תקרית איומה נרשמה כאשר באחת מהגלידות שהוגשה כקינוח נמצאה ציפורן- לא פחות ולא יותר! המנה נלקחה במהירות אך לא נרשמה התנצלות מקרב המסעדה (אנו החלטנו לא לעשות מזה עניין כי זמננו עם המזמינים היה קצוב וברור היה לנו שגם ככה לא נשוב לשם). השירותים- תא קטן עם אסלה שבורה ועל הקיר תלויים פרחים מלאכותיים מאובקים עוד יותר מאלו שעל השולחן. כשלוקחים בחשבון שמדובר בביקור חד פעמי זה באמת לא נורא... (ויותר טוב מהקליעה למטרה בצבא). החשבון- 540 ש"ח כולל שתייה (חמה וקרה) לארבעה אנשים. הטיפ המכובד שהשאירו משום מה המזמינים (ואנו לא התערבנו להם בהחלטה למרות שאנו היינו משאירים הרבה הרבה פחות) נלקח במהרה על ידי המלצרית שאפילו לא אמרה תודה. לסיום, יצאנו משם- בעלי ואני- עם הרגשה של חזרה לעבר- לאותם ימים שהמסעדות לא היו מושקעות (מבחינת עיצוב, אחזקה וכו'), שהאוכל היה בינוני, שהשירות לא היווה קריטריון ושבכלל ההשקעה בלקוח היתה מינימאלית. ו-ח-ב-ל-! * גישה נוחה לנכים.
אכלתי היום במסעדה הסינית נוף ים בחיפה. אודה ואתוודה כי מעולם לא שמעתי עליה ולא זכור לי שנאמרו עליה יותר מידי דברים פה בפורום, אף כיוון שהוזמנו לשם והארוחה הייתה על חשבון המזמינים שציפו לכך מאוד לא התווכחנו, נכנסנו לאוטו ונסענו צפונה. המסעדה, כך הסתבר, שוכנת במרכז מסחרי קטן בדניה וכבר מבחוץ המראה שלה לא הבטיח מי יודע מה. בכניסה כתוב "נוף ים- מסעדה סינית אקסקלוסיבית". משום מה מסעדה שמגדירה את עצמה כאקסקלוסיבית לא קונה אותי, אך התייחסתי לכך בביטול כיוון שלא אנו בחרנו אותה. בנוסף, מודבקים מספרי הטלפון שלה ליד- כשהם עדיין בני שש ספרות... (ונדמה לי שגם לזקני חיפה יש היום מספר טלפון בן שבע ספרות). נכנסנו והתיישבנו. עיינו בתפריט המגוון למדי והחלטנו מה נזמין. בזמן ההמתנה למנות, העפנו מבט מסביב וגילינו מסעדה מצועצעת למדי, מקושטת במטריות ואהילים סיניים ועוד כל מיני אלמנטים סינים שמשום מה הערבוב בינהם היה מאוד לא מוצלח. גילינו כבלים של חשמל חשופים באזור הקירות ועל השולחנות, מעבר לסרוויס הזול, הייתה צנצנת עם פרחים מלאכותיים מאובקים. המנות החלו להגיע. לפתיחה הזמנו פלטת מתאבנים (כמדומני 178 ש"ח- כיוון שלא אנו שילמנו איני זוכרת במדויק) שכללה סלט עוף עם בצל שהיה פיקנטי וטעים, שניצלונים מצופים בשומשום (שומניים ביותר), אגרולים, כיסוני וון טון, עוף מצופה, ספריבס ושרימפסים בטמפורה. המנות היו טעימות למדי וסך הכל היה בסדר גמור. בהמשך הגיעו מנות נוספות- בקר ברוטב פלפלים שחורים (לא אהבתי- השאר דווקא אהבו), נצרי במבוק, עוף ופטריות (שאם לא היו ממליחים אותה כפי שהמליחו, ייתכן והייתה טעימה), אורז מטוגן עם ירקות (שבהמשך עלינו על כך שבכלל לא הזמנו) סאטה עוף (עשוי מעוף סיבי למדי ומלוח) וסאטה בשר לבן (שמי שהזמין אמר שהיה טעים), שניהם ברוטב בוטנים. ברווז ברוטב תפוז (בשר קשה מידי, רוטב טעים), אורז עם אגוזים (קיבלנו שתי מנות למרות שהזמנו אחת)- מנה נפלאה של אורז בתוספת גזר ופקאן סיני. אהבתי מאוד את תוספת האגוזים ואני מתכננת לאמץ את תוספת אגוזי הפקאן הסיני לאורז גם בבית. בסך הכל הכללי המנות היו בסדר- קשה לומר שהן היו מלהיבות במיוחד, במיוחד לנוכח העובדה שאיפה שהוא הרגשנו שמבחינת הטעמים אנו חוזרים הרבה שנים אחורה- לטעמים שהיו בתקופת פתיחתן של המסעדות הסיניות הראשונות בארץ. השירות היה בינוני מינוס. שתי עלמות חן עייפות וקצרות בחיוכים שירתו אותנו. כשראינו את החותמת של הדיסקוטק של אתמול בלילה על גב ידה של אחת מהן גם הבנו למה (וגם הבנו למה קיבלנו מנה שלא הזמנו ובנוסף שתי מנות אורז כשהזמנו אחת, ולמה אחת מהן הפילה באמצע המסעדה מגש שלם מלא אוכל שרק יצא מהמטבח). תקרית איומה נרשמה כאשר באחת מהגלידות שהוגשה כקינוח נמצאה ציפורן- לא פחות ולא יותר! המנה נלקחה במהירות אך לא נרשמה התנצלות מקרב המסעדה (אנו החלטנו לא לעשות מזה עניין כי זמננו עם המזמינים היה קצוב וברור היה לנו שגם ככה לא נשוב לשם). השירותים- תא קטן עם אסלה שבורה ועל הקיר תלויים פרחים מלאכותיים מאובקים עוד יותר מאלו שעל השולחן. כשלוקחים בחשבון שמדובר בביקור חד פעמי זה באמת לא נורא... (ויותר טוב מהקליעה למטרה בצבא). החשבון- 540 ש"ח כולל שתייה (חמה וקרה) לארבעה אנשים. הטיפ המכובד שהשאירו משום מה המזמינים (ואנו לא התערבנו להם בהחלטה למרות שאנו היינו משאירים הרבה הרבה פחות) נלקח במהרה על ידי המלצרית שאפילו לא אמרה תודה. לסיום, יצאנו משם- בעלי ואני- עם הרגשה של חזרה לעבר- לאותם ימים שהמסעדות לא היו מושקעות (מבחינת עיצוב, אחזקה וכו'), שהאוכל היה בינוני, שהשירות לא היווה קריטריון ושבכלל ההשקעה בלקוח היתה מינימאלית. ו-ח-ב-ל-! * גישה נוחה לנכים.
