מסמך מחוייבות

מסמך מחוייבות

האם מי מיכם משתמש/ת במסמך מחוייבות לפני תחילת תהליך אימון? האם יש מחוייבת של המאומן להצהיר על טיפולים / תרופות שיכולות להשפיע על התהליך? האם כדאי להחתים את המאומן על טופס שכזה המסיר אחריות מהמאמן/ת? מה דעתכם???????
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
הסכם אימון

הסכם אימון הוא דבר מקובל ולמאמנים רבים יש נוסף עליו הם חותמים עם המתאמן. הטופס שלי לא כולל הצהרות מסוג זה. אני לא חושבת שיש טופס שיסיר ממך אחריות - יש לך אחריות על מה שאתה עושה בתהליך האימון. אם יש תרופה שהמתאמן לוקח, זו שאלה שאפשר לשאול, רק נראה לי שטופס הוא לא המקום המתאים. אם התרופה הזו גורמת לך לחשוב שלא תוכל לאמן את האיש, אל תקח אותו לאימון. אם לקחת אותו לאימון, אתה אחראי. אם יש הסתייגות שעליך להוסיף, היא אינה רשומה בטופס סטנדרטי כלשהו, היא משהו שעליך לשוחח איתו ולהסכים עליו עם המתאמן המסוים הזה.
 

ordanco

New member
טפסים

שלום, א. אני משתמש בטפסים (אם תרצי אשלח לך..). ב. לדעתי כן. יש דברים שיכולים להשפיע על תהליך האימון וארחיב על זה עוד מעט. ג. כן ולא. ד. דעתי טובה. אתן דוגמא: הגיע אלי מתאמן , אדם בכיר בחברת הי-טק. ובמהלך מילוי הפרטים הוא כתב בטופס הרישום ואף אמר שלא התכוון לספר על כך כרגע והוא כן סיפר כי שאלתי בשאלון, הוא בי -פולרי (מניה דיפרסיה) ולוקח תרופות בנושא ונמצא במעקב פסיכיאטרי. יש דברים שלא למדנו בבית ספר לאימון ובעיני חשוב לדעת מה אנחנו לא יודעים, ולכן ברשותו התייעצתי עם פסיכולוגית ופסיכיאטר (שאני עובד איתם קבוע) , ומסתבר שיש לתחום הזה מספר רמות, שהוא חייב להיות במעקב עם פסיכיאטר, ושעליו ועלי לחבר בין כולנו כיוון שמשימה מסוימת שאתן לו מתורגמת אצלו אחרת כאשר הוא פחות מאוזן ולי אין את הכלים המדוייקים להבחין בדקויות, טעות תמימה כזאת מצידי יכולה לבאלגן לו את החיים (וגם לי). אז... האם לבי-פולריים אסור להתאמן? ברור שמותר בתנאים מסויימים כדי שזה יועיל להם. האם הטופס מסיר ממני אחריות? כן ולא. אולי ברמה מישפטית זה יכול לסייע אך ברמה הבין אישית ממש לא. מטרת הטופס היא מידע ויצירת מחוייבות למתאמן לתהליך רציני. הטופס הוא כלי ולא שריון אחריות, מה דעתך? אורן טוקר
 
כל מילה. גם של רונן

אי אפשר היה לנסח זאת טוב יותר. פעם היתי שואלת על תרופות ונושאים פסיכיאטריים במפגש הראשון. אח"כ ראיתי שזה פוגע באנשים. הם מגיעים, הם נפגשים איתי, הם כבר רוצים להתאמן, ואני מסרבת. נכון שהם יכולים להשיג אישור פסיכיאטרי - אבל חלקם לא רוצים. והם יוצאים עם טעם לא טוב בפה. אז החלטתי בהחלט לשאול זאת בשיחה הראשונה. אם הם נוטלים תרופות ורוצים להביא אישור פסיכיאטרי - ויש כאלה - מצוין. אם לא אז אמליץ להם המלצות אחרות לעבודה. אגב, חשוב גם להקשיב לאינטואיציה ולנסיון, יש אנשים שלא נוטלים תרופות אבל בפירוש נמצאים במצב נפשי לא יציב. לטעמי אימון מסכן אנשים כאלה ואני לא רוצה לסכן אותם, לכן עדיף לותר. אני מסכימה עם אורן. במצב לא יציב, שאלה תמימה ביותר יכולה לגרום לסערת נפש. קרה לי מספר פעמים לצערי, שמשהו קטן ומינורי שאמרתי (אני טיפוס עדין... ממש לא "נכנסת" באנשים, בטח לא בפגישה הראשונה...) הכניס אותם ללחץ. הצלחתי להרגיע את המצב והם יצאו מרוצים מהפגישה (הראשונה והיחידה), אבל בפירוש זו היתה הדגמה לא נעימה, עד כמה חשוב להשאר בשטח שלנו. אלו אנשים שמתאימה להם מערכת יחסים שכוללת השלכה, וזה לא קיים באימון. כמובן שבד"כ זה לא המצב, סיפרתי פה סיפורים לא נעימים, מתוך נסיון מצטבר של שנים רבות, אבל לרוב האנשים אימון זה נפלא ומחזק. ובנוסף מתאמנים ממלאים שאלון על הנושא, ובנוסף מקבלים גם חוזה אימון, לעבור עליו ולראות שהוא מקובל עליהם. זו התחלה נקיה לטעמי. אגב, בחוזה יש גם התחייבויות שלי. אני אוהבת שהכל על השולחן. בהצלחה
 

bridges

New member
הסכם אימון

שלום רב, אני מחתים את המתאמנים על הסכם אימון שבו כתוב שפרוש שהאימון איננו תהליך טיפולי ושהאחריות על התוצאות היא על המתאמן. כמובן גם כתוב שם שהמתאמן צריך להגיע או לטלפן בזמן למפגש וכל הכללים לגבי ביטול ושינוי של מפגשים. גם אני לא רואה את ההסכם כהסרת אחריות ממני אבל עדיין זה מבהיר למתאמן את גבולות האימון ושעליו לעשות עבודה. אני לא שואל בשאלון את המתאמן אם הוא בטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי אבל אני שואל את זה בפירוש במפגש הראשון. במידה שהמתאמן בטיפול פסיכאטרי אני מבקש אישור בכתב מהפסיכיאטר לקיום האימון. אם המתאמן בטיפול פסיכולוגי אני מבקש ממנו לידע את המטפל בכך שהוא עובר אימון. בכל מקרה אני ממליף לך להצטייד בביטוח אחריות מקצועית. בהצלחה, רונן
 
למעלה