הנה>>
קלאסית כמו שמלת הזהב המדוברת מהטקס הראשון שאליו הגעת? רודברג: "ההתעסקות בבגד מלחיצה אותי ואני מעדיפה לדחות את זה לרגע האחרון. מבחינתי הייתי מגיעה עם מדים. האמת שזה היה יכול לפתור לי בעיה רצינית של חיפוש בגד". רודברג: "לפעמים יש לי הרגשה שאנשים מעדיפים להתרכז בדברים הצדדיים והשוליים. מתעסקים אם זאת וזאת היא תוצר של יחסי ציבור וכמה פעמים כתבו עליה. מתמקדים ברכילות ופחות בעיקר. אני חושבת שכולנו, בלי יוצא מן הכלל, עובדות קשה, וזה לא משנה בכלל איך נוצרה החשיפה שלנו. כולנו רצנו לאודישנים ולפגישות לפני שהתפרסמנו, וכולנו ממשיכות לרוץ לפגישות גם היום. שום דבר לא מובן מאליו". איך התחושה להיות שותפות לז'אנר טלוויזיוני שסופג הרבה ביקורת על כך שהוא נחות ורדוד? רודברג: "תראה, אי אפשר להתווכח עם העובדה שבטלנובלה יש פחות זמן לעבוד עם השחקנים על הסצינות ושכל תהליך העבודה הוא מהיר, אבל מצד שני אי אפשר להתעלם מהעובדה שהתעשייה של הסדרות היומיות מאוד התפתחה, וזה בית ספר עצום לכל שחקן. אני צילמתי ב'אהבה מעבר לפינה' 270 פרקים עם סיפורי עלילה על שימוש בסמים, אונס, דייט עם גבר מבוגר ועוד תכנים שגרמו לי להתנסות בחומרים משחקיים שאני לא בטוחה שבכלל הייתי מקבלת אותם במקומות אחרים. זה עזר לי להתפתח כשחקנית, אני שלמה עם כל דבר שעשיתי עד היום, וממש לא מתחרטת על שום דבר". מצד שני, המשוואה ידועה לכל. ככל שאתה יותר כוכב, יש לך יותר עבודה. רודברג: "אני מנסה לא לחשוב על היום שבו זה ייגמר. זה לא נראה לי נכון. אני מתמקדת בעבודה ואני אוהבת את העבודה הקשה. אני רוצה להאמין שכל עוד אתה עובד קשה, הדברים קורים. אני לא מרשה לעצמי לנוח". רודברג: "אותי מעניין לעשות קצת קולנוע ואני מתבייתת על זה". עכשיו כשאתן כולכן בפסגה יש חלומות על עבודה מעבר לים בהמשך לטרנד שנוצר בשנים האחרונות שכל מי שעשה טלנובלה, קמפיין והצגה אורז חפצים וטס להוליווד? רודברג: "מי לא חולם על גיחה לחו"ל? יש בזה משהו הרפתקני ואתגר לא קטן. אני מאמינה שבשלב מסוים ולא רחוק אני אעשה גיחה ללימודים בניו יורק או בלונדון".
אז הנה כתבה של כל המתמודדות על תואר שחקנית השנה. ממש רגע לפני הטקס
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3180772,00.html
(זה טיפה למטה)
שיהיה בהצלחה לאגמוש
