מסירות נפש....

מסירות נפש....

צריך מסירות נפש. צריך לזכור שמשהו טוב לא בא בקלות אם כל פעם שקשה לנו במשהו, נרים את הרגלים ונברח אף פעם לא נתקדם ותמיד נשאר במקום. בסופו של דבר מגיע גם רגע שבו צריך לקיים בפועל את מה שאנחנו מאמינים- גם אם זה קשה. צריך להיות מוכנים להכל- להיות מוכנים לוותר על הנאה רגעית בשביל חיים של נצח. להיות מוכנים להרגיש קצת פחות "עולם הזה" בשביל העולם הבא. מסירות נפש זה להיות מוכנים להקריב למען ה' יתברך כל דבר שעלול למנוע ממנו להגיע אליו נקיים וטהורים. מסירות נפש זה לישון קצת פחות, ללמוד קצת יותר, להתפלל גם כשעייפים, לשמוח גם כשעצוב, להודות על הטוב ולקבל את הרע באהבה. מסירות נפש זה להיות ענווים יותר אמיתיים יותר. זה להיות מוכן ללכת לפי מה שאתה מאמין גם כשמסביבך נערמים מכשולים, זה לעמוד על שלך גם כשאחרים לא מסכימים. זה להיות מוכן להתבזות בעיני אנשים, להתבזות כדי להיות ראוי לעמוד לפני מלך מלכי המלכים. זה לשתוק גם אם כואב, לזכור שגם הטוב וגם הרע מקורו באותו אבא אוהב. זה להוכיח, לדבר, להגן על כבודה של תורה גם כשזה מתנגש עם הדעה שמקובלת בחברה. להיות מסורים בלב ובנפש למהות שלנו האמיתית, לזכור שכאן- כאן זה רק זמני ושהעולם הבא הוא התכלית. שכאן- כל האנשים, הקשיים והמניעות- הכל בא רק כניסיון לבדוק עד כמה אנו באמת דבקים במטרה, לבחון את הרצון האמיתי לזכך את הנשמה.
 
:=)

בשביל מסירות נפש צריך אמונה. המון אמונה. אמונה שאף על פי שיתמהמה, שלמרות ובגלל הקשיים אנחנו לא מאמינים ואנחנו נשאר תמיד מאמינים- מאמינים שגם אם קצת קשה וגם אם נדמה לנו שרע- שהכל מסובב בורא כל ההויה. מאמינים שיום יבוא והכל ישתלם- כל פסיעה, כל מילה, כל שתיקה וכל השפלה- הכל נחקק ונרשם לפני כסא כבודך. צריך רק לאגור כח, לצעוד במרץ, בלי לעצור. צריך לאהוב את ה' ולהאמין בעצמנו להאמין שאין מצוה שהיא מעבר ליכלתנו. לזכור ולא לשכוח- לשמוח. לשמוח גם אם אנחנו עדיין קצת מגששים, לשמוח למרות הקשיים. לשמוח כי כתוב "ישמח לב מבקשי ה'"- השמחה היא דוקא כשאנו עוד בדרך גם לפני שהגענו למטרה, השמחה היא בעצם העשיה, לא בתוצאה... כמה נקודות למחשבה.... שה' יברך את כולנו ונזכה רק לעשות טוב וחסד כל הזמן.
 
ווואיייי!!!!פשוט מהמהם!

תודה רבה לך! אים יש לך עוד מאמרי חיזוק כאלו אני אשמח!
 

רוזן71

New member
סיון, תודה...

בס"ד. דברייך מחזקים. (כמו תמיד). דברים היוצאים מהלב נכנסים ללב. יש לך נשמה טהורה. בהערכה, רוזן.
 
הייי לכולם!!!

ה' יברך אתכם! מה שלומכם? התגעגעתי :=) יש לי שאלה שקצת קשורה לנושא של השירשור....- מה עושים במקרה שחברה ומתחילה להגיד את הדעות שלה בקשר לתורה וליהדות ו....הן לא כ"כ חיוביות....האם עדיף איכשהו להסיט את הנושא או לבוא ולהביע דעה ולנסות ולהסביר גם אם זה יגרור ויכוח? אני יודעת שלפי דרכו של רבינו אין שום עניין להיכנס לויכוחים ולדיונים שלא בטוח שיצא מהם משהו, אבל אם זה באמת יכל לפחות לשנות במשהו את ההשקפה השלילית ולקרב מישהו לה' ית'? אני פשוט נתקלת בזה המון ואני לא תמיד יודעת מה לעשות כי מצד אחד אני באמת רוצה לעשות מה שאני יכולה לקרב אבל מצד שני אני לא מעוניינת להיכנס למחלוקות ולחקירות למינהם (וזו הדרך הבערך יחידה שקיימת בשבילן...) יומטוב!
 
תורה נ"ג ליקוטי מוהר"ן

"ולהשלים את דעתו, שיהא שלם בדעת, אי אפשר אלא על ידי עסק שעוסק עם בני אדם לקרבם לעבודת השם יתברך, על ידי זה נשלם דעתו, כי הם מחדדין דעתו, בבחי' ומתלמידי יותר מכולן" תורה ס' - ס' ז' "וכשעוסק לעורר בני אדם, הוא צריך לשמור עצמו מתלמידים שאינם הגונים, כדי שלא יהא נדבק בו מהרע שלהם, שלא יזיק לו.... ....אך אי אפשר לבשר ודם להיות נשמר בעצמו, שלא ישמעו תלמידים שאינם הגונים ממנו. ולזה צריך שיהיה למודו, ללמוד וללמד ולשמור ולעשות.... ...וכשלומד בכונה זו, אזי השם יתברך שומר אותו...."
 
למעלה