את המסכות אנחנו לומדים לעטות על עצמנו בגיל צעיר מאד כדי להסתיר את אותם חלקים "לא רצויים" שלנו. אותם חלקים שסוכני החיברות שלנו מלמדים אותנו ש"אינם טובים". מאחורי המסכות שאנו עוטים כדי להסתיר את החלקים ה"לא רצויים" באישיותנו מוסתר גם חלק גדול מהיכולת שלנו להיות מי שאנחנו. להיות מאושרים, לפעול ביעילות ולהרגיש נוח בקירבת אחרים. תהליך הסרת המסכות הוא אחד הדברים הראשונים שאני עושה באימון. זהו תהליך מפחיד שלא אחד מהמאומנים שלי ניסו לחמוק ממנו והיו שבחרו לא להמשיך בתהליך ובלבד שלא ייחשפו. אולם מי שהעז ונתן את אמונו בי עד כדי הסרת המסכות מוצא את עצמו בעולם חדש, בהיר ומשוחרר. לא פעם עצם הסרת המסיכות לבדה מניעה תהליך שינוי אדיר. כשאדם לומד להסיר את המסיכות שהוא עוטה הוא לומד גם לראות מבעד למסיכות שאחרים עוטים ולדבר ישירות אל האדם שמולו ולא אל המסיכה שאותו אדם עוטה. דיבור ישיר מעין זה מניב תקשורת הרבה יותר יעילה ומכאן תוצאות הרבה יותר טובות, בכל תחום. חג שמח
ויש פן נוסף. תחילה אנחנו לומדים להשתמש במסכות להסתיר חלקים שאינם "רצויים". השלב הבא הוא כשאנו לומדים לתפעל את המיומנות שלנו גם לדברים אחרים. כשאנו משתמשים במסכה כדי להציג את הדמות הרצויה לדעתינו (כשהיא שונה מתפיסתינו את עצמינו) גם אז יש עבודה כדי שנתקשר מול האדם ולא מול המסכה. אהבתי את הרעיון של הסרת מסכות בתחילת התהליך שמאפשר תהליך שונה משמעותית. אשמח לקרא על זה עוד, אם תרצה להרחיב. איציק