מסיבות סיום
הבוקר היתה כתבה ב24 שעות של ידיעות אחרונות לגבי מסיבות הסיום שאנחנו, השמינסטים, עורכים. אחרי קריאת הכתבה תקף אותי זעזוע עמוק. האם אנחנו חיים באותה ארץ? האם השמיניסטים שעליהם דובר בכתבה הם הם אנשים שגומרים בית ספר בדיוק כמוני, עושים בגרויות בדיוק כמוני, הולכים לצבא בדיוק כמוני? מסיבת הסיום של בית הספר שלי כבר התקיימה. מסיבה צנועה יחסית לאלה המתוארות בעיתון- מילים מאת, סטנדאפיסט, כיבוד(בורקסים וקוראסונים), הלהקה השיכביתית נתנה כמה שירים וקיבלנו תעודות ושי לתלמיד. המסיבה היתה מאוד מהנה ומרגשת- וכל 87 חברי לשכבה יסכימו איתי בכך. אף אחד לא בא עם טוקסידו, או לימוזינה. אני חושב שבתי ספר המקיימים מסיבות ראוותניות כאלו לא משמחים את תלמידיהם אלא מכניסים אותם למירוץ מטורף של טיזינג."שמעת, ההוא שכר טוקסידו ב1000 שקל!"-"קטן עלי, אני קניתי חליפה של מעצב ב1500".שיחות כאלו, שאני משוכנע שרבות מהן התקיימו בין שמיניסטים, מראות יותר ויותר את התדרדרות החברה שלנו והרס הערכים עליה היא מושתתת.כסף, כוח וכבוד קובעים היום הכל.אני משוכנע שרבים מהתלמידים לא נמצאים במצב כלכלי טוב והלחץ החברתי של מסיבת הסיום מכניס אותם לפניקה. הדבר הכי מפריע בכתבה היה ללא ספק הערתה של לילך מפתח תקוה, שאמרה כי שמלת הערב שהיא מקבלת מהוריה זה ה"צ'ופר" שלה לאחר 12 שנות לימוד.על קביעה זו יש לי מספר הערות: הצ'ופר הזה לא בא מכוונה של הוריה לקנות לה צ'ופר, אלא מלחץ כבד שלה על הוריה ומהרצון של הוריה לא לאכזב אותה. מה שהם עשו לא תרם להתפתחות ילדתם אלא גרם לה לחשוב שלחץ יכול להשיג הכל. כל זה גורם לחברה שלנו להראות כמו איגוד של טרוריסטים כלכליים שלא יפסיקו מלאיים עד שישיגו את מבוקשם. חייב לבוא שינוי.שחיתות כזו שמהצד השני לילדים אין מה לאכול לא יכולה להתקיים.
הבוקר היתה כתבה ב24 שעות של ידיעות אחרונות לגבי מסיבות הסיום שאנחנו, השמינסטים, עורכים. אחרי קריאת הכתבה תקף אותי זעזוע עמוק. האם אנחנו חיים באותה ארץ? האם השמיניסטים שעליהם דובר בכתבה הם הם אנשים שגומרים בית ספר בדיוק כמוני, עושים בגרויות בדיוק כמוני, הולכים לצבא בדיוק כמוני? מסיבת הסיום של בית הספר שלי כבר התקיימה. מסיבה צנועה יחסית לאלה המתוארות בעיתון- מילים מאת, סטנדאפיסט, כיבוד(בורקסים וקוראסונים), הלהקה השיכביתית נתנה כמה שירים וקיבלנו תעודות ושי לתלמיד. המסיבה היתה מאוד מהנה ומרגשת- וכל 87 חברי לשכבה יסכימו איתי בכך. אף אחד לא בא עם טוקסידו, או לימוזינה. אני חושב שבתי ספר המקיימים מסיבות ראוותניות כאלו לא משמחים את תלמידיהם אלא מכניסים אותם למירוץ מטורף של טיזינג."שמעת, ההוא שכר טוקסידו ב1000 שקל!"-"קטן עלי, אני קניתי חליפה של מעצב ב1500".שיחות כאלו, שאני משוכנע שרבות מהן התקיימו בין שמיניסטים, מראות יותר ויותר את התדרדרות החברה שלנו והרס הערכים עליה היא מושתתת.כסף, כוח וכבוד קובעים היום הכל.אני משוכנע שרבים מהתלמידים לא נמצאים במצב כלכלי טוב והלחץ החברתי של מסיבת הסיום מכניס אותם לפניקה. הדבר הכי מפריע בכתבה היה ללא ספק הערתה של לילך מפתח תקוה, שאמרה כי שמלת הערב שהיא מקבלת מהוריה זה ה"צ'ופר" שלה לאחר 12 שנות לימוד.על קביעה זו יש לי מספר הערות: הצ'ופר הזה לא בא מכוונה של הוריה לקנות לה צ'ופר, אלא מלחץ כבד שלה על הוריה ומהרצון של הוריה לא לאכזב אותה. מה שהם עשו לא תרם להתפתחות ילדתם אלא גרם לה לחשוב שלחץ יכול להשיג הכל. כל זה גורם לחברה שלנו להראות כמו איגוד של טרוריסטים כלכליים שלא יפסיקו מלאיים עד שישיגו את מבוקשם. חייב לבוא שינוי.שחיתות כזו שמהצד השני לילדים אין מה לאכול לא יכולה להתקיים.
